חושבים מה בחיים גורם לך לקושי.
ואם שניהם בסדר, אז יכולהיות דכדוך.
בכוונה לא כותבת דיכאון, כי לא כל חוסר מצברוח הוא ממש דיכאון.
ואז פונים לעזרה. אחות באילת חלב, בקופ"ח.
הן מתייחסות די ברצינות לפניות בנושא.
ובד"כ מפנות הלאה לרופא.
שיהיה לך רק טוב!
היא תשלול רק עייפות מחוסר שינה. לא עייפות מחוסר ברזל/שתיה/משהו אחר
לא מדברת עם גברים. תודה.
❤️💕❤️💕❤️
אבל זה לא תמיד ככה, יש פעמים שכן יש לי כוח.
אוף, לא יודעת...
אין לך כח, עייפה, חלשה, אולי בחילות, הבית הפוך = נקיפות מצפון, אין לך סבלנות לילד = נקיפות מצפון.
את לא אוכלת מסודר, מרגישה בטטה...
בקיצור, זה מן מעגל כזה של דברים שמדכדכים ומדרדרים אותך.
אם את ממש בהתחלה, אז פשוט לחכות שיעברו השבועות, לשחרר, לקחת עזרה אם אפשר ולהנמיך ציפיות.
וגם אחרי, ללמוד לדאוג לעצמך. לאכול טוב, לעשות דברים בישיבה, להתייחס לקטן גם אם את על הספה...
לנסות לעודד את עצמך, מוסיקה, ארטיק וכו.
במידה ואת מרגישה שזה משהו יותר עמוק, כמו מחשבות קשות, שנאה עצמית, וכו(לא מפרטת עוד כדי לא לתת לך רעיונות) יש אצל כל אחות בקופ"ח איפה שאת עושה מעקב הריון שאלון כזה.
תעני עליו ותראי מה התוצאות.
יכול להיות שתקבלי עזרה חיצונית.
בגדול,
הרבה רצון, להשתדל לא להיכנס למנהרות חשוכות של בטחה וחוסר מעש.
לדבר עם מישו שמצחיק אותך
וכו...
בהצלחה יקירתי.
אני הייתי שם עד לפני שבוע...
עכשיו קצת יותר טוב
תמיד השמש זורחת בסוף🌄
כל גוף מגיב אחרת לחוסר שינה ואצלי זה באמת התבטא במעיין תסמיני דכאון.
אז לפותחת- תנסי לדאוג לזה שתשני ממש טוב לילה ועדיף שניים, ואז תראי איך את מרגישה.
אם את עייפה, תארגני לעצמך דרך לנוח יותר.
בטח אם את בהריון
ואחרי שתנוחי,אולי משהו שם יתבהר לך גם מבחינת הרגשות
(אם את מדוכדכת ואת דואגת לעצמך ומבקשת עזרה, זה גם עוזר לדכדכוך הזה, כי את מרגישה שאת דואגת לעצמך ואת חשובה, אז זה עוזר ממילא)
אבל אני אנסה לראות איך אני מוצאת לעצמי יותר זמן לנוח
אבל העבודה לא תגמר לעולם.תמיד יהיה מה לעשות
אז לעשות את המינימום כדי שיהיה לך קצת נעים בעין. וחפיף, ואז לנוח
ולנסות לדאוג לעזרה עם הקטן,אפילו בתשלום אם יש לך אפשרות,או לבקש ממשפחה,או להחליף עם חברה. לנסות לחשוב על רעיונות.
ומבחנים זו תוספת מאוד מלחיצה.יש לך הרבה מאוד על הראש והגוף,לא פלא שאת מותשת
אבל גם לעוד דברעם..
ברזל, בלוטת התריס, מונו וכו..
תבקשי מהרופא הפניה לבדיקות כלליות.
בהצלחה!
באמצע ההיריון הייתי פשוט חסרת כוחות.
כל ערב אחרי שהייתי משכיבה את הילדים הייתי יושבת ומשוטטת שעות במחשב,
הייתי מבשלת כי צריך ולא כי אני אוהבת.
עם הילדים, חיכיתי שהם ילכו לישון מהרגע שקמו.
הייתי מאוד ממורמרת.
בטעות הגעתי יום אחד לאחות והיה לה פנאי, היא אמרה לי "את לא נראית טוב"
מפה לשם פתאום הבנתי מה עובר עלי, לקחתי טיפול.
ועכשיו מודה לה' על כל רגע שהאחות הזו תפסה אותי.
לכי, תשאלי, תבדקי, אל תתני לזה להמשיך ככה