כ"ב בתמוז תש"פ 00:16
שלום לכולם. אמנם לא מדובר בילדה פרטית שלי אך חושבת שאוכל לקבל פה מגוון רחב של נקודות מבט ועצות.

אני גננת ויש לי ילדה מקסימה בקייטנת הגן ( יש לי איתה היכרות מכל השנה ). והיא מאוד דרמטית והכל אצלה שחור הוא לבן. היא בעלת מזג מעט קשה נוטה לכעוס בקלות ושלילית לרוב.
היא אומרת משפים כמו
" אף אחד לא חבר שלי "
"הוא כל הזמן מציק לי"
" היא תמיד לא משחקת איתי"
" אני אזמין את כולםם אלי הביתה ואותך לא "
" אני תמיד לא מצליחה במשחק הזה"
" כל הזמן אני כועסת ועצובה וככה אני "

מיותר לומר שכל מכה זה צרחות, כל כעס ואי שביעות רצון דורשת זמן רב ולבד להרגע

לאחרונה הילדה עוברת משבר משפחתי אך המשפטים הללו והדרמטיות נאמרו לאורך כל השנה.

אני מחפשת דברים לעזור לה. מצד אחד להקשיב לדברים שלה להכיל אותה ולשקף את רגשותיה מצד שני ללמד אותה להיות יותר חיובית יותר שמחה. ללמד אותה שיש מגוון מצבים וגוונים בחיים וזה לא " תמיד , כל הזמן , אף פעם ".

חשוב לי לציין שהנסיון להראות לה נקודת מבט חיובית כשל ונגמר בפינגפונג לא מועיל בו אני מסבירה לה ומוכיחה לה שהעניין לא גורף והיא מתעקשת שכן.
לדוגמא
אני " היא לא כל הזמןן לא חברה שלך. מוקדם שיחקתן מאוד יפה יחד. נכון עכשיו אתן לא מסכימות וקצת כועסות וזה בסדר. נצליח להתגבר על זה יחד "
היא " לא נכון היא תמיד לא חברה שלי. זה לא בסדר שאנחנו כועסת לא נצליח להתגבר ונשאר ברוגז לעולם".

כשהיא נרגעת היא חוזרת לשחק ולהנות
כ"ב בתמוז תש"פ 00:32
שהנסיון להראות לה צד אחר, חיובי יותר, אולי מעצבן אותה עוד יותר.
במיוחד אם באופי שלה היא יותר שחור-לבן, אז היא רואה שחור, והיא מרגישה כ''כ חזק שזה שחור, שהיא אומרת לעצמה ''מה היא אומרת לי עכשיו לבן...זה שחור!!"
יכול להיות שזה נותן לה תחושה כאילו את מתווכחת איתה. (למרות שברור לך שלא...)
אני חושבת, שאולי שיחה בסגנון אחר תעזור.
בעיקר- לשקף רגשות, ולנסות לדובב אותה ולהבין מה גרם לה להרגשה הזאת.

את הנושא של ראיה חיובית- את יכולה לתת לה כשהיא במצב חיובי. לתפוס אותה רגע כשהיא שמחה וחברותית ולהגיד לה תראי איזה יופי- איך כיף לך ואת שמחה. כדאי לך לזכור את ההרגשה הטובה הזאת.

ומעבר להכל- לפעמים ענין של אופי ...אין יותר מידי מה לשנות באופן מהותי
כ"ד בתמוז תש"פ 12:56

נשמע כמו תקשורת מקרבת (מרשאל רוזנברג)

כ"ה בתמוז תש"פ 02:10
כ"ה בתמוז תש"פ 03:37

ידעתי!

כ"ה בתמוז תש"פ 08:45
אבל קראתי ושמעתי לא מעט דברים של ''הורות מקרבת''
כ"ה בתמוז תש"פ 12:48

אבל זה הגיוני. גם הקשר של מבוגר וילד / הורה וילד קשור ליחסי אנוש.

כ"ה בתמוז תש"פ 17:17
זה על בסיס תקשורת מקרבת. אותם עקרונות ביישום בין ילדים להורים
כ"ה בתמוז תש"פ 17:56


כ"ב בתמוז תש"פ 10:19
של ביירון קייטי לילדים. אני לא זוכרת איך הוא נשמע אבל הוא בדיוק בעניין הזה של לעבוד על אמירות גורפות ולעזור לפתוח את המחשבה ולהתגמש.
כ"ג בתמוז תש"פ 21:39

זה ספר עם תמונות בלבד שמראה בדף הראשון תמונה של חפץ אדום ובדף הבא החפץ מתברר בתמונה לתרנגולת עם כרבולת אדומה בדף הבא התרנגולת כבר בתוך חווה וכך התמונות מדף לדף יוצאות כמו בזום אאוט לעולם שלם. ובסוף לכל העולם. אני מזכירה לילדים שהאדום הזה המצב /הרגש הטוטאלי יש לו תמונה יותר רחבה. כשהילד מכיר את הספר אחרי כמה פעמים של שיקוף בזמן הקושי ושיקוף לאחר שהקושי חלף ונרגע. כבר אין צורך להוציא כל פעם את הספר אלא לקרוא למצב כרבולת אדומה. זה כבר עוזר להזכיר שיש גם תמונה יותר רחבה. זה כמו פלסטר לפצע של ילדה שברור שעוברת בבית משהו לא קל שגורם לה להביע מצוקה בהתמודדות. ברור שהיא צריכה טיפול יותר מפלסטר אבל רבי נחמן אומר שקצת זה גם טוב.

כ"ד בתמוז תש"פ 00:33

לדוגמה:

הילדה "אף אחת לא חברה שלי!"

הגננת (באינטונציה של שאלה) "אף אחת לא חברה שלך??"

עדיף במצבים כאלו לא להוכיח לאדם עם האמירות הטוטליות את המצב האובייקטיבי, כי זו לא החוויה שלו.

עדיף לא להרבות במלל ובנאומים, רק להציב סימן שאלה על האמירה ולחכות בסבלנות ובשקט לתגובה שלו עם קשר עין ומבט אוהב ואמפתי.

לא לומר שום דבר מעבר לשאלה הזו! גם אם היא מכחישה את הרעיון הזה.

זה לא עובד על הניסיון הראשון, אבל עם עקביות לאורך זמן, היא תתרגל להציב בעצמה את סימני השאלה האלו ולראות את המצב בצורה יותר מאוזנת.

אפשר גם להגיב בטון אמפתי ומכיל עם משפטים שמכניסים את האמירות השחורות לפרופורציות-

הילדה "אף אחת לא חברה שלי!"

גננת " וואו... את מתכוונת לומר שהיום בזמן החצר אף ילדה לא רצתה להשתתף במשחק שלך?"

אולי כדאי לדבר גם עם האמא ולחשוב יחד.

ולזכור שאם יש התמודדות משפחתית כיום, זה באמת יותר מורכב וקשה.

בהצלחה!

כ"ד בתמוז תש"פ 09:47

הי, התעסקתי עם ילדים ביסודי, נכון שזה לא גן, אבל זה קרוב, וגם שם יש את אותה גברת רק בשינוי אדרת.
ויש לי שתי הצעות.
 

א. אמת, פשוט בלי שקרים תהי אמתית איתה.

"אני רעבה!"... "כרגע זה לא הזמן שאוכלים, זה הזמן לפעילות". זאת דרך קשה כי את תקבלי המון אגרופים, אבל הילדים היום שוכחים שהם צריכים לשמוע מה המבוגרים אומרים, ומניסיון, אם את לא תבלבלי את המוח, תעני על הכל בכנות מלאה, לאט לאט היא תתחיל לחשוב כמוך ולהבין את הצד שלך.

ב. לפתח חשיבה ביקורתית.

 

זה אומר, שאתה מלמדת את הילדה לחשוב שיש עוד דרכים אבל נותנת לה להגיע לתוצאות לבד.
"עכשיו תורי לשחק בצעצועים!"... "תסתכלי על הצעצועים שניה, האם רק מישהו אחד יכול לשחק? או שאפשר כמה?"
"אבל תורי!"... "אני יודעת חמודה, אבל רק תסתכלי ותעני לי, האם יותר ממישהו אחד יכול לשחק?"
"לא!"... "אל תפסלי את מה שאמרתי בלי לחשוב, תחשבי לפני שאת עונה, האם יש אפשרות לשניים לשחק?
"אה... אולי"... "תנסי, אם תצליחי כשיהיה עוד מישהו בצעצועים, תמיד את תוכלי לשחק איתו"

כפי שאת רואה זה דרך עם המון סבלנות, ואסור! אבל אסור! להתחיל להרגיש נחותה מהילדה, אם היא מרגישה שאת פוחדת, או שאת לא באמת מעליה, היא פשוט תצעק לא ותלך, את לא צריכה לעשות מה שהיא רוצה, את צריכה ללמד אותה מה לעשות.

מקווה שתצליחי

כ"ד בתמוז תש"פ 11:43

את פשוט מקסימה!!

הלואי שכל הגננות היו ככה אכפתיות לילדים לא פשוטים. נשמע שאת ממש מכילה ומבינה אותה שזה מקסים ממש!!

אשרייך ואשרי הילדים שתחתיך

כ"ד בתמוז תש"פ 23:40
מפריעה לך?
הייתה לי תלמידה שהייתה ככה והגבתי לה כמוך.. גם היא על רקע משפחתמ רגיש וכו'
עד שהבנתי שאני מתנגחת בה במקום להכיל אותה ולעזור לה..
שיקפתי לעצמי את מה אני רוצה ממנה, והבנתי שבעצם רציתמ ממנה 'שקט תעשייתי' בדמות של 'נו.. תהיי חיובית! תהיי חברותית, תיראי כמו הילדים בגילך את העולם בוורוד תהני!!'
באחד הפעמים שנכנסתי איתה ממש לויכוח קולני היא אומרת לי 'אף אחד לא אוהב אותי!! מה כולם רוצים ממני? את לא אוהבת אותי וכו''
זהו פה קלטתי שמה שהיא רוצה בהתנהגות הפסימית הזו זה יחס חיובי, להגיד 'אני אוהבת אותך, אני רואה אותך, בעיני את קיימת!'
וזה עזר מאווד ברגע ששיניתי כלפיה את הגישה.
מבחינתה היא חווה עולם שבור, מפורק לא תמים, לא חלומי כמו שאר הילדים בגילה וזה הגיוני להיות פסימי אבל זכותה להרגיש אהובה, קיימת ומוערכת לפחות מדמות חשובה שמלווה אותה.
כ"ה בתמוז תש"פ 03:39


כ"ה בתמוז תש"פ 12:23
השליליות הייתה עוד לפני המשבר המשפחתי.
טיפה קשה לי איתה לא כי היא שלילית היא גם לא פונה אלי הרבה בעקבות בעיות עם חברים.
אלא כי היא לא מקשיבה. יש לה רגעים שהיא לא סופרת אותי ומרשה לעצמה. לדוגמא אני קוראת לכל הילדים אלי. והיא לא מגיעה. רק אחרי שכולם יושבים ואני קוראת לה שוב היא מגיעה לאט בקצב שלה. וכן זה קצת מעצבן אותי שהיא מרשה לעצמה.
(זה קורה מידי פעם... יש לה גם פעמים שהיא קשובה ואני מאוד מעצימה את זה )

אני נאלצת " לוותר" לה. ולא לפעול מולה כמו כל ילד אחר שהיה מנסה. כי אני יודעת שכל תגובה שלילית מצידי תגרום לה להיכנס לפלונטר כזה של כעס וחוצפה ושתינו לא מרוויחות מיזה כלום. (כמובן שזה לעיתים פוגע במשמעת של הילדים האחרים).

אני מחבקת אותנ כל הזמן מעניקה אהבה בלי סוף מנשקת מלטפת.. פעמים רבות היא מתרפקת עלי במפגש תוך כדי שאני מדברת היא בידיים שלי ואני מאפשרת. אני אוהבת אותה באמת.
ז"א ההכלהוהאהבה הם לא מלאכותיים היא מרגידה אותם אמתייים
כ"ה בתמוז תש"פ 14:09
יש ילד שלא טוב לו..
מי אמר שהמשבר התחיל עכשיו יכול להיות שהתגובה הפסימית הזו כי כבר תקופה ארוכת טווח שהיא לא מרגישה יציבות במקום הבטוח שלה, בבית שלה, מריבות ויכוחים וכו' שהיא הייתה עדה להם.
אני בתור ילדה חוויתי סביבה כזו בבית שיש חוסר יציבות מורגש כולם עד היום טוענים שאני פסימית, אבל אני קוראת לזה חוסר תמימות, הבנה של החיים 'האמיתיים' כבר בגיל צעיר מאוד.
כ"ה בתמוז תש"פ 14:47
לפני המשבר הגדול. עם באותה נשימה אני חושבת שיש ילדים/אנשים עם מזג יותר כעוס,יותר עקשן. מזג לא מרוצה נוטה לעצבנות ועצבות. וכמתברגים ומבוגרים אנו נוטים לעבוד על זה (לכל אחד יש על מה לעבוד )
כ"ו בתמוז תש"פ 21:10
לא קראת את כל התגובות, אז אולי אחזור על דברים שכבר כתבו,אם כן סליחה
1. לתת לגיטמציה לרגש- אני חושבת שבמקום להתווכח איתה על הפרשנות של העובדות כדאי בכלל לא לדבר עליהן אלא על איך שהיא מרגישה טלתת לגיטימציה לרגש ( משפטים כמו מאד רצית שהיא תשחק איתך? נפגעת מזה שהיא לא רצתה לשחק איתך? התאכזבת שהיא לא רצתה לשחק איתך? קינאת בהן שהן משחקות יחד וכו') הכעס הוא בד"כ הבעה חיצונית של רגש אחר וככל שיודעים לזהות את הרגש הבסיסי ולהתיייס אליו יש פחות צורך בכעס.
2. אחרי שדיברנו על מה שהיא מרגישה בצורה מכבדת ומכילה לרגש ( זה לא בהכרח לגיטימציה לתגובה ולמעשים שבאו בעקבותיו) לחשוב ביחד על 3 דברים שאפשר לעשות, אפשר אפילו להתחיל מדברים לא מציאותיים. הרעיוו החשוב הוא להתרגל שתמיד אפשר לחשוב על מספר תגובות ולבחור ביניהן.
בהצלחה
ב' באב תש"פ 19:02

לתת לגיטימציה לרגש זה חשוב ממש

כנראה שם זה יושב הכל

ילדים בית ואני שביניהם בלוג הנקה בית ועוד

 כאבים כאבי גב תחתון

 קורונה

כ"ט בתמוז תש"פ 00:06
מוזר לי שאף אחת לא כתבה בכיוון-
נראה לי שכל האמירות האלה והדרמטיות מטרתן להשיג את תשומת הלב שלך, והיא עושה זאת בהצלחה! היא למדה (בתת מודע!) שככה את מתייחסת אליה, מנסה לרצות אותה, להקשיב לה, ואפילו מחפשת פתרונות באינטרנט כדי לעזור לה!
הצעתי-
להפסיק להתייחס לאמירות האלה שלה. כאילו שהיא סיפרה לך שראתה זבוב על הקיר. לתת לה תשומת לב על דברים חיוביים (התנהלות ותגובות שלה שאת מעוניינת בהן), בדיוק כמו שאת נותנת לילדות אחרות בגן.

כל עוד היא מקבלת את מה שהיא זקוקה לו ממך בדרך הזו, קטן הסיכוי שהיא תפסיק. את יכולה ללמד אותה שזו לא הדרך אל הלב שלך, ואפשר אחרת.

בהצלחה!
כ"ט בתמוז תש"פ 22:48
להמציא סיפור על ילד שקוראים לו ירחמיאל, ולספר כל פעם על דברים כאלה שקורים לו (על היום הוא משחק יפה עם הילדים, ופתאום יש רחב אז הוא אומר שאף אחד אף פעם לא משחק איתו. בארוחת צהריים יש המון מאכלים שהוא אוהב, אבל הוא לא אוהב את הפרי שמגישים לקינוח אז הוא אומר שלא היה לו מה לאכול והוא רעב. וכו' וכו', כמה שיותר בפירוט).
אפשר לספר את הסיפור לכל ילדי הגן ביום טוב שלה, לא אחרי שהייתה התפרצות כזאת.

כשיהיה אחר כך עוד מצב כזה, אפשר אולי להגיד לה "אני רואה שאת ממש כועסת. נראה לי שאת מרגישה כמו ירחמיאל"
א' באב תש"פ 21:13
אז ניסיתי פה כמה עצות.
נסיתי להחזיר לה בשאלה " אין לך חברים בכלל ? "
"כולם מעליבים אותך?"
תוך כדי ניסיתי לשתף בלבד " זו הרגשה מאוד לא נעימה להעלב". היא הסתכלה עלי בעיינים הגדולות והילדיות שלה ואחר כך חיבקה אותי (כנראה שזה היה נכון עבורה)

בנוגע לדעתך @שירה515
כשזה הגיע להתפרצויות של בכי וצרחות אני והסייעת שלי הרגשנו שזה כדי לקבל תשומת לב. היא הייתה רצה לאיזה חור נסתר בגן ושם בוכה בקולי קולות. לא היינו ניגשות. כמובן שכאשר ניסתה להחמיר את ההתנהגות על ידי הרס של חפצים עצרנו אותה מייד אך לא המשכנו לשוחח איתה כשהיא בתוך מקום המסתור בוכה ונסערת.
כשיצאה ונרגעה שוחחנו גם על המקרה וגם על ההתפרצות הלא מועילה.
זה עוזר ומפחית את ההתנהגויות השליליות.

לגבי הסיפור זה רעיון ממש טוב משתמשים בזה הרבה בגיל הרך זה נקרא האנשה וזה עוזר לילדים מאוד!

אולי יעניין אותך