כ"ז בתמוז תש"פ 17:58

שלום, אני בשבוע 29 בהריון תאומי אחווה.

 

לצערי נתגליתי חיובית לקורונה ואין לי כרגע מעקב אולטרסנט..

הרופא אמר לי לשים לב טוב לתנועות העוברים.

אני מרגישה תנועות אבל לא תמיד בטוחה ששניהם זזו ולא רק אחד.

אשמח לדעת איך אתן עקבתן על תנועות העוברים? האם הייתן מבדילות בינהן?   כמה זמן זה כבר נהיה בעייתי אם אני לא מרגישה תנועות?

 

 

תודה רבה ובשורות טובות לכולם!

כ"ז בתמוז תש"פ 23:06
והוא אמר שהוא לא מצפה שאעקוב אחרי כל אחד בנפרד, אלא בכללי שארגיש תנועות.
אצלי זה תאומי מונו בי. הבנתי שתמיד אחד מעל המחיצה והשני מתחת. אז ככה אני מנחשת מי זה-העליון או התחתון. אבל לא סגורה על זה תמיד שזיהיתי נכון.
לא כ"כ יודעת להגיד לך איך זה בתאומי אחוה.
רפואה שלמה!
כ"ח בתמוז תש"פ 10:46

בעיקרון אי אפשר ממש להבדיל בין התאומים לפי התנועות...

הייתי אומרת שאולי כדאי לנסות להשיג א"ס ביתי או דופלר ביתי לתקופה הזו... לא מאוד מדויק, אבל אולי עדיף מכלום.

את נמצאת בבית?

כ"ח בתמוז תש"פ 17:36

וכן אני בבית ב"ה.

מישהי פה פעם השתמשה בא"ס ביתי או דופלר ביתי?

כ"ט בתמוז תש"פ 02:06
אבל אפילו במוניטור פשוט זה די מסובך למצוא את שני התאומים.. לא יודעת כמה היא תצליח לבד, בלי הכוונה מעשית של מישהו מנוסה....
כ"ט בתמוז תש"פ 07:34


ה' באב תש"פ 21:17

שהיה חצי שעה של מוניטור תקין.

והיו מביאים US לחדר... ועד שתפסו את שתיהן, כמה דק' והיו זזות

היה פשוט סרט

ועוד הייתי צריכה לעשות 3 פעמים ביום לפחות...

לילה אחד באיזה 2 בלילה- אחרי שעתיים של נסיונות במוניטור כבר התחלתי לבכות

והתחננתי שיתנו לי לקום ולהסתובב לנשום חצי שעה...

זה היה נורא.

ט' באב תש"פ 11:10

גם לי היתה פעם בבי"ח שלקח מלא זמן. לא חושבת שהגענו לשעתיים, אבל אם לי היה סיוט אז אני רק יכולה לדמיין מה עבר עליך המום

י"ב באב תש"פ 00:43
אני בכל מקרה הייתי צריכה אולטר׳ כמה פעמים ביום, אז קבוע הייתי מתזמנת את המוניטור למיד אח״כ, ומבקשת מהרופא/טכנאית שיסמנו לי במדבקות איפה העוברים נמצאים

ושיא המוניטור שלי היה 13 שעות ברצף, כולל מגנזיום בחלק מהזמן 😩 סיוט סיוט סיוטטטטט
אבל באמת שהכל מתגמד כשהם כבר בחוץ בריאים ושלמים ❤️
י"ב באב תש"פ 00:47
וכשהם יגיעו לגיל ההתבגרות תתני להם לקרוא. שיעריכו.

י"ב באב תש"פ 03:18
לא פרסמתי כאן בפורום כי הוא מידי אישי ועושה אאוטינג...
לצערי אני לא מגיעה (טכנית ונפשית) לתעד את סיפור הפגייה. לא פחות משמעותי וניסי מסיפור ההריון... אבל זה עוד משהו שקשה לי לחפור בו, גם שנתיים אחרי... (ולצערי אני הולכת ושוכחת את הפרטים... 😔)
ט"ו באב תש"פ 22:42


כ"ט בתמוז תש"פ 02:11
מאוד מאוד קשה להבחין בין העוברים.
הייתה לי תקופה של חודש בערך שהייתי צריכה להיות במעקב תנועות קפדני, וחשבתי שאני מבדילה ומזהה מי זה מי.
בדיעבד, כשהתאשפזתי להשגחה בבי״ח ועדיתי אולטרסאונד 2-4 פעמים ביום, הבנתי כמה אי אפשר לדעת באמת איפה כל אחד נמצא...
לכן הייתי מתמקדת ב*כמות* התנועות ולאו דווקא במיקום.
אני יכולה לספר מניסיוני, שבזכות העירנות הזאת לכמות התנועות זיהיתי כשמשהו היה חריג ובאמת היה צריך ליילד מיד. פשוט הרגשתי הרבה פחות תנועות מבדר״כ (הייתי באשפוז בהריון בסיכון ואמרתי לאחות שאני מרגישה פחות, ואז בדקו וראו שבאמת אחד מהם במצוקה ובקושי זז).

ומצד שני, עוד לפני שהתאשפזתי, הרבה פעמים חשבתי שיש מיעוט תנועות... אבל לא רצתי על זה להיבדק.
טוחנים המון שוקולד,משוכבים על צד שמאל, ומתפללים לטוב
א' באב תש"פ 09:04
אבל תכלס לא יכולה לדעת אם צדקתי 🙄
שתי השליות אצלי היו קדמיות אז הרגשתי תנועות בעיקר בצידי הבטן, אז שייכתי כל צד לעובר אחר....

אולי יעניין אותך