ט' באב תש"פ 15:20

היי,

 

אמנם לא הכי קשור לנושא של הפורום אז אני מקוה שבסדר לכתוב כאן, פשוט מקוה לקבל תשובות מחכימות מאנשים בוגרים עם ניסיון חיים...

 

השאלה היא - 

 

איך אתם מגדירים בן אדם דתי?

 

האם ההגדרה הבאה נראית לכם כהגדרה נכונה - 

 

אדם דתי הוא אדם שהחליט שהוא מקיים את כל המצוות ומקל לפעמים איפה שאפשר להקל (תפילות במניין וכדומה) אך לא מקל איפה שאי אפשר (כמו שמירת שבת, כשרות וכדומה). אם יש לו "נפילה" במשהו משמעותי אז הוא חוזר בתשובה בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. וכל עוד זה מוגדר אצלו כ"נפילה" (כלומר - הוא לא הוציא את המצווה ממניין המצוות) אז זה בסדר במובן מסויים ומבינים שיש לו חולשה / תאווה / יצר לדבר המסויים הזה וזה לא מוציא אותו מההגדרה של בן אדם דתי (אני מבין שאפשר לדקדק בדקדוקים שונים בעניין הזה, הכוונה היא באופן כללי בלי להכנס לדקדוקים שונים שאפשר להכנס אליהם).

מלבד שמירת המצוות, זה אדם שמחוייב לעבוד על התודעה שלו שתהיה תודעה כמה שיותר נכונה לפי הדת היהודית (למשל - להאמין ב-ה', לאהוב את ה', לירוא מ-ה' וכן הלאה).

 

האם זוהי הגדרה נכונה?

ט' באב תש"פ 15:46
דרך ארץ קדמה לתורה , לפני הדת אדם צריך להתנהג בכבוד ובאנושיות.
אני אישית מגדירה אדם דתי כאחד שמשתדל להקפיד על תפילות במיניין, כשרות בסיסית ,
כמובן שבת ולבוש צנוע ככל הניתן.

יש כאלה שישימו דגש על דבר אחד וכאלה על דבר אחר. זה עניין של אמונה
ט' באב תש"פ 16:37

חוץ מהשורה של "מקל איפה שאפשר להקל", והעובדה שכתבתה אותה לפני דברים עקרוניים ממש.

לא צריך להחמיר איפה שאפשר, אבל זה לא אומר שעושים אידאליזיציה מ"אני לא כזה קיצוני" 

צריך להשתדל בשביל מצוות, לא לנסות לברוח מהן כמה שאפשר.

 

אני הייתי כותבת לפי הסדר של:

(כולם ממש חשובים, אי אפשר להוריד אף אחד מהם, אבל עדיין צריך סדר)

 

1.אדם שמחויב לעבוד על התודעה שלו שתהיה תודעה כמה שיותר נכונה לפי הדת היהודית. (כלומר אמונה ולימוד תורה, והדברים התאורטיים, שהם הבסיס הכי חשוב)

 

2.אדם שהחליט שהוא מקיים את כל המצוות, בלי להתפשר. (עושה את המעשים שמקרבים אותו ל-ה' גם כשלא נוח, הוא מבטא את האמונה שלו בצורה בצורה מעשית, כולל גם מידות טובות והתנהגות שמקדשת שם שמיים)

 

3. אם יש לו "נפילה" במשהו משמעותי אז הוא חוזר בתשובה בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. (הוא לא נותן לנפילה להגדיר אותו ולא מוותר לעצמו אם חס וחלילה הוא נכנע לה)

 

ט' באב תש"פ 17:22

היי,

 

אולי לא הייתי מובן.

 

ציטטת אותי: "מקל איפה שאפשר להקל"

 

אולי נשמטה מילה אחת חשובה ממך כשקראת. 

 

כתבתי "מקל לפעמים איפה שאפשר להקל"

 

התכוונתי שאם למישהו היה יום מטורף בעבודה ואם ילך למניין זה יבוא על חשבון למשל זמן עם המשפחה והוא יהיה כועס וממורמר בבית, ואפשר להקל בתפילה במניין בשביל עקרונות אחרים, אז הוא יקל בזה... אבל באותה דוגמא - אם למישהו היה יום מטורף בעבודה, ולא לשמור שבת יתן לו יותר זמן להיות עם המשפחה - בזה הוא לא יקל כי פשוט אי אפשר.

ט' באב תש"פ 18:53
חוק ההלכה והתורה..
אני לא מגדירה את עצמי רק דתיה.
אלא גם עובדת ה'
ומקווה לא להיות רק שומרת חוק אלא גם להבין את העומק ואת כוונת המחוקק בכל שלב
לשמוח בעשיית החוק
ולהתפעל ממנו.

 

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיהפרח

ט' באב תש"פ 20:19
ובכלל המושג 'דת',
הוא מושג נוצרי.
כאילו דת נפרדת מהחיים, חיים את החיים ומהצד את הדת.
אצלינו, היהודים, התורה היא החיים שלנו ולא אוסף של מצוות מהצד של החיים.
ט' באב תש"פ 23:09
התורה איננה עוסקת בשור ובבור. היא עוסקת בדבר ה' על השור והבור.
התורה היא היסוד לכל התורה היא סדר העולם. היא החכמה האלוקית שמנהיגה את העולם.
אדם שרואה את העולם כמנותק מהקב"ה מנותק מהתורה- זו כפירה.
י' באב תש"פ 10:18
כמו שאמרו לפניי

לא כל כך ברור מה השאלה.. דת=חוק.
כלומר אדם דתי = אדם שמקיים את החוק. לאו דווקא שתמיד מצליח ב100%, אבל ששואף להיות ב100%.

אולי התכוונת לשאול מה ההגדרה של יהודי ירא שמיים, ואז אפשר להגיד שהוא בעל מידות ודרך ארץ, בעל אמונה איתנה, וכמובן שומר חוק (=דתי).

אם השאלה היא אחרת אז תקן אותנו שעדיין.
י"א באב תש"פ 22:37

ייתכן שהוא נופל, אבל זה לא אומר שהוא לא דתי אלא שהוא "פחות דתי" באותו עניין. 

הקלות וחומרות מראות על רמת דתיות שכן ככל שהוא שומר יותר את החוקים ככה הוא יותר איש חוק.

אם הוא "נפל" במשהו אז זה אומר שהוא יותר דתי מאשר אדם שלא רואה בזה בעיה מכיוון שרצונו הוא לשמור את החוקים, וזה עדיף מאדם שאפילו לא רוצה לשמור.

התודעה הנכונה אינה קשורה לאדם דתי אלא למושג אחר שנקרא עובד ה'. (יש כאן נקודה קצת מאתגרת שכן יש דעות שיש מצוות לאהוב את ה' ולהאמין בו, אבל ניתן לומר שהם מאחדים בין עבודת ה' לשמירת מצוות)

באופן כללי אפשר לומר שהמושג דתי הוא מאוד טכני ולא קשור לעולם הנפש והשכל אלא רק למעשים.

מכירים את זה שאין לכם מה לכתוב אז אתה כותבים … ?
מעכשיו תוכלו להצטרף לתנועת הכותרות האסוציאטיביות!
דוגמה להמחשה מהכוכבית:
תודה רבה!
……בשמחה!
……..….*ובששון
………………לכל ילד בלון
י"ב באב תש"פ 02:15

דת= ציווי

דתיהם שונות= הציווים שלהם שונים

את דתי המלך אינם מקיימים(לא מדייקת)...

 

לכן יש איזו טעות (אולי) בפירוש שלה היום.

 

מסתבר שדתי זה בנא שהחליט שהוא מקיים את הציווים של התורה...

 

י"ב באב תש"פ 22:40
אני חושבת שבאופן כללי לא נכון להסתכל על האדם ולהחליט האל הוא דתי או לא , אנחנו לא רואים את הלב של אנשים ואין לנו יכולת באמת לדעת
איך שאני מגדירה לעצמי דתי, מה שאני רואה כדתי (וקטונתי וכמובן שזאת לא ״אני״ אלא מרבנים שלמדתי)
זה המושג ״מומר לדבר אחד מומר לכל״ שמופיע .
כשאדם מחליט מראש ״אני את המצווה הזאת בוחר שלא לקיים כי אני חושב שאני לא צריך״ לא משנה כמה המצווה קטנה או גדולה , לא משנה מה קןרה, בעיני הוא לא דתי, למה? כי זה סותר את בסיס הדת. כשאדם אומר שהוא חושב שמצווה מסויימת אינה נצרכת הוא בעצם אומר ״אני יודע יותר טוב מהקדוש ברוך הוא״ . מותר וכל אחד בערך אןמר ״קשה לי, בא לי את היכולת לקיים אבל קשה לי״ עם מטרה להשתפר ולקיים ואפשר שאדם לא יקיים את רוב המצוות אבל ירצה לקיים כי הוא יןדע שזה רצון השם וזה מה שטוב , והוא יהיה בעיניי דתי.
כי הדת בעיניי זה לא כמות המצוות שאדם מקיים אלא המלכת הקדוש ברוך הוא עלינו, ידיעה ברורה שהוא יודע ורוצה בטובתינו ואנחנו צריכים ורוצים ללכת לפי אמרותיו ״עשה רצונך כרצונו ״
י"ג באב תש"פ 08:25
אדם דתי הוא אדם המרגיש מחוייב למצוות התורה. (הכוללות גם מצוות אמונה ואהבת ה' וכו' שהם מצוות יותר תודעתית)

קראתי לעצמי ביניש לנצח, בדיוק בזמן שעזבתי את הישיבה, כי גם אם את הישיבה עזבתי ביניש אני אשאר לנצח. אמן.

י"ג באב תש"פ 09:03
ולכן מה שמוגדר בחברה כדתי זו ההגדרה...
כיום זה מכיל כמה מצוות שנחשבות חמורות יותר .
נידה(לא כולל נגיעה), שבת וחגים, כשרות, תפילין, אולי עוד כמה כגון אלו. וגם בהם לא נדרש להקפיד קלה כבחמורה.
למי שממש שומר הכל (בשאיפה כן...)יהיו הגדרות אחרות...דוס, יר"ש, חרדי,חרדלי, בייניש וכו'.
ומשומר פחות יקרא מסורתי. נגיד כשרות אבל לא שבת וכדו'.

אפשר לחשוב שזו הגדרה מוזרה ,שגויה ,טיפשית,אבל ככה הציבור מגדיר.


האם פעם שמעתם "אבל הוא דתי איך הוא מדבר לשון הרע?!?!" או למה במקווה גברים יש שער לוודא שמשלמים?! מה גם חילונים טובלים?
כל מי שלא שומר נגיע מיד מגדיר את עצמו כחילוני? ואחרי החתונה חוזרים בתשובה?(שוב כהגדרה חברתית לא כחרטה על חטא)

י"ג באב תש"פ 11:29
אולי עיוותו את ההגדרה.
מה שאתה מציג זו אולי איל מתייחסים לזה בשותף, אבל זה חוטא לאמת..
האמת היא כמו שכתבו הרוב כאן.
י"ג באב תש"פ 10:06
דת זה חוק.
זה פירוש המילה בעברית.
מי שמקיים את כל החוקים (המקסימום האפשרי) הוא דתי.
מי שמחפף פה ושם לא דתי.
לא אומר אם זה רע, אבל דתי זה לא.
י"ג באב תש"פ 11:40
החברה קובעת אילו חוקים שאדם מקיים (חלקם חוקים חברתיים אפילו, ולא הלכתיים באמת) מגדירים אותו דתי, ואילו לא.

בכל מצב, הדת מתייחסת לחוקים, ולא לטעמים שלהם, לכוונת האדם בקיום שלהם.
למעשה, גם אדם שמסמן וי והוא מקיים את אותם חוקים בלי שום כוונה לשם שמיים, עשוי להיחשב דתי.

הגדרה חברתית בקיצור.
י"ג באב תש"פ 11:46
"את דתי המלך אינם עושים"
מי המלך שלך?
י"ג באב תש"פ 12:12
החברה מודדת כל פרט בה לפי החברה....

ככה החברה עובדת...הדיונים האם זה נכון או ראוי לא ישנו את המציאות...
בפועל תשאלי אדם אתה דתי? הוא יענה כן...
למרות שהוא חותך טישו בשבת או מדבר לשון הרע או גוזל בקטנה מהמקווה/העבודה
י"ג באב תש"פ 12:22
אדם צריך לעמוד מול האמת שלו.
בסוף הוא עומד מול בית דין של מעלה לבד
בלי אף אחד
חסר כל
בלי כסף
בלי בגדים בלי המרצדס.
רק הוא והמידות שלו והמצוות שעשה.

דתי זו ההתמסרות לעשות רצון ה'.
חרדי זה קללה אצל רוב החברה.
חרדי זה חרד לדבר ה'. הלוואי שנגיע למעלה הזאת.
מי שלא מבין שדתי זה פקטור של שמירת הלכה אז הוא הולך לפי שיטות רפורמיות או קונסרבטיביות.
וזה כבר דת אחרת.
י"ג באב תש"פ 12:36
כמובן שכל יהודי חייב לשמור קלה כחמורה
אבל אין לזה קשר להגדרות חברתיות...
החברה מגדירה דתי חילוני חרדי חסיד בצורה מסויימת ע"פ דברים מסויימים וזה לא ישתנה אם אחשוב שזה שטויות.
י"ג באב תש"פ 16:43
יש לנו בעלות על המושג דתי?
י"ג באב תש"פ 16:51
כל אדם עושה רק מה שהוא בוחר.
כל אחד ואחת ומסגרת הבחירה שלהם.

יש שבוחרים לעשות יותר, יש פחות, יש שבוחרים לא לעשות כלום מהמנהגים והציוויים הדתייים - כל אחד עושה מה שהוא בוחר לעשות ולקיים.
י"ג באב תש"פ 17:30
או לאכול חזיר
אבל מי שבוחר לדבר לשון הרע כן נקרא דתי.
למה? ככה! עובדה....

ולגבי למה כל יהודי חייב לשמור תורה ומצוות ככה ה' אמר...
מי שלא מאמין מוזמן לחשוב אחרת...
אמרתי את דעתי שהתורה מחייבת את כולם בהכל
י"ג באב תש"פ 15:04
אני לא מגדירה את עצמי דתיה, ובדתי המלך שלי לא ראיתי הגדרה כזאת ומצווה כזאת להגדיר את עצמי - להפך...
המן מדבר על דת, זה מה שהוא מכיר כי לחוקים שלהם אין נשמה.
משתדלת ללמוד תורה מדמויות חיוביות יותר בתנ"ך...
י"ג באב תש"פ 15:46
בהחלט הייתי פוסקת לעצמי. רק שאין לי.

לא מגדירה את עצמי דתיה = משתדלת לעבוד את ה' בלי לתת דו"ח לחברה כלשהי (חילונית או דתית).
מה שביני לבינו נשאר ביני לבינו ולאף אחד אין זכות מבחינתי לדחוף את האף שלו לעניינים שהוא לא מבין בהם.

קיימת שיפוטיות מאוד מאוד חריפה מצד אנשים בנוגע לדברים שהם בכלל בין אדם למקום ואין להם מושג מאיפה האדם הזה הגיע, מה הוא עובר, כמב הוא משתדל. אבל הם מסוגלים לעקם את האף וכדו ובעיניי זה כל כך מביך - אותם.
אני חושבת שזה לא שונה מלהציץ לחדר מיטות של מישהו.
חטטנות ברמה גבוהה. שכל אחד יתעסק בעבודת ה' של עצמו וישאיר את המשפט לבית דין (שעוד לא חזר כי אין אנשים שראויים להיות שם) או למלך המשפט, ויקיימו את דברי חז"ל - אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו.
לדבר על רמת "דתיות" או "יראת שמיים" של מישהו אחר, זה לדון. וזה לא רציני... זה מביך.


(לדוגמה, אם אקבל היתר להוריד את כיסוי הראש, אעשה את זה בלי לחשוב מה החברה תחשוב עלי. החברה מהבחינה הזאת לא מהווה פקטור מבחינתי.
אה, וגם אם לא אקבל היתר, ויהיה לי קשה פתאום ואוריד את הכיסוי, זה ביני לבינו, ולא יעניין אותי במידה שיגידו שאני לא בסדר. זה רק יצחיק אותי).

י"ג באב תש"פ 16:16
עבר עריכה על ידי or1900 בתאריך ט"ו באב תש"פ 14:15
והאמת והשלום אהבו
י"ג באב תש"פ 15:56
מגילת אסתר כתבו מרדכי ואסתר (או אנשי כנסת הגדולה תלוי לפי מי הולכים...) והיא כולה קודש קודשים אור האורות למעלה מכל מושג שאי אפשר להכיל בכלל. כולה מלאה בטחון אמונה תמימה.
יש שם הרבה הרבה מאוד תורה ללמוד.

בעניין החברה- אנחנו כנראה בערך אומרות את אותו הדבר.



י"ג באב תש"פ 11:50
ולכן במצב הקיים יש עשרות סוגי דתיים מקצה לקצה בציבור הדתי בארץ ובעולם!
לחלקם יש רבנים ולחלקם יש את הרב נוח או הרב גוגל
והאמת והשלום אהבו.. האמנם??
י"ג באב תש"פ 17:14
ממליך את רצון ה' על רצונו.


בתוך זה, כמובן שיש חולשות, כשלונות, עליות ונפילות.
אבל מתוך הגדרה שיש אמת אחת, שהיא ה' יתברך.
ויש תורה. ויש כיוון מוגדר אחד שאליו מנסים להגיע.

בעיני זה לא קשור לחומרות וקולות. אדם יכול לבחור להקל או להחמיר, אבל אם הוא עושה את זה מתוך רצון אמיתי לקיים את רצון ה', יראת שמים, זה מצוין.
אם מתוך איפה בא לי, ואיפה קל לי או מתאים לי, זה אדם שעובד את עצמו, לא את ה'.
י"ג באב תש"פ 17:23
כל עוד הרצון הוא באמת לקיים תורה ומצוות כולל הכל, מתוך יראת שמים. (ולא לקדש חולשות..)

אני אישית מרגישה שאני יכולה להתחבר, לקבל וללמוד מכל מי שעונה על ההגדרה הזו, בלי שאכפת לי צבע הכיפה וכו.
י"ג באב תש"פ 17:24
שאנשים בסוף חיים ובוחרים מה לקיים ומה לא
בלי רבנים
בלי סטיגמות
בלי הגדרות

אבל לגמרי רואים עצמם כחלק מהקהילה הדתית בישראל
י"ג באב תש"פ 17:33
השאלה מה ההגדרה המדוייקת לדתי. אם יבוא אבו מאזן לעפרה ויגדיר את עצמו כדתי זה לא אומר שזו האמת.
ברגע שדתי = שומר חוק, המוגדר אשתי הוא מי ששומר על החוק בשאיפתו. מי שמראש מוותר על חלק מהתורה הזו, יכול להגדיר את עצמו כדתי עד מחר, אבל הוא שוגה.
כמו שפוליטיקאי שיגדיר עצמו כימני, אבל יתמוך בשחרור מחבלים, פינוי יהודים, מדינה פלסטינית, מדינת כל אזרחיה - הוא לא באמת ימני, גם אם יצעק ככה עד מחר.
דת = חוק.
דתי = שומר חוק.
אדם לא שואף לשמור? הוא יהיה יהודי כשר, אבל להגידר אותו כשומר חוק בזמן שחלק מהחוק לא מעניין אותו בכלל, זה חוטא לאמת.
ט"ו באב תש"פ 12:36
מדוייקPelegאחרונה

אולי יעניין אותך