היי,
אמנם לא הכי קשור לנושא של הפורום אז אני מקוה שבסדר לכתוב כאן, פשוט מקוה לקבל תשובות מחכימות מאנשים בוגרים עם ניסיון חיים...
השאלה היא -
איך אתם מגדירים בן אדם דתי?
האם ההגדרה הבאה נראית לכם כהגדרה נכונה -
אדם דתי הוא אדם שהחליט שהוא מקיים את כל המצוות ומקל לפעמים איפה שאפשר להקל (תפילות במניין וכדומה) אך לא מקל איפה שאי אפשר (כמו שמירת שבת, כשרות וכדומה). אם יש לו "נפילה" במשהו משמעותי אז הוא חוזר בתשובה בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. וכל עוד זה מוגדר אצלו כ"נפילה" (כלומר - הוא לא הוציא את המצווה ממניין המצוות) אז זה בסדר במובן מסויים ומבינים שיש לו חולשה / תאווה / יצר לדבר המסויים הזה וזה לא מוציא אותו מההגדרה של בן אדם דתי (אני מבין שאפשר לדקדק בדקדוקים שונים בעניין הזה, הכוונה היא באופן כללי בלי להכנס לדקדוקים שונים שאפשר להכנס אליהם).
מלבד שמירת המצוות, זה אדם שמחוייב לעבוד על התודעה שלו שתהיה תודעה כמה שיותר נכונה לפי הדת היהודית (למשל - להאמין ב-ה', לאהוב את ה', לירוא מ-ה' וכן הלאה).
האם זוהי הגדרה נכונה?