י' באב תש"פ 11:06
בס"ד
הילד שלי בן שנה ו8 עוד מעט, והוא מוציא אותי מדעתי הרבה פעמיים!
לפעמיים אני חושבת אולי הוא באמת לא מבין אותי?! ואני סתם מתעצבנת וצועקת עליו???
אבל במשפחתון היא אומרת שהוא מקשיב לכל מה שהיא אומרת ועושה מה שהיא אומרת לו.
זה מחרפן אותי !!!
למשל הוא לוקח לימונים מפזר אותם על הריצפה אני מבקשת ממנו 200 אלף פעם להחזיר למקום ולא לעשות זאת שוב, והוא בשלו! מתעלם ממני לחלוטין לא מקשיב לי, עד שאני מתחרפנת!
או כשאני אומרת לו לא לשבת בקצה של הספה כי הוא עלול ליפול והוא ממשיך!
אבל העניין שהוא לא מקשיב ולא מבצע הוראות של "תחזיר למקום" של "תאסוף"
מה עושים ?? אני באמת מתוסכלת !!
י' באב תש"פ 11:29
תהיי בטוחה שהוא מבין אותך.
אבל, וזה עקרון חשוב ממש שיכול ללוות אותך מעתה ועד שכל ילדייך יגדלו ..
אם את אומרת לילד פעם, פעמיים והוא מתעלם, הדבר הלא נכון לעשות זה להגיד לו עוד מליון פעמים, ובסוף להתעצבן. (קורה גם לי כמובן..)
הדבר הנכון הוא לחשוב איך לגרום לו לעשות,
והדבר הנוסף הנכון הוא לא לתת לו להתחמק מזה, ולא לוותר לו.
עוד דבר- את לא צריכה לבקש. כי אם את מבקשת כביכול הוא יכול לא להיענות . את צריכה לקבוע עובדה, שזה מה שהוא עושה עכשיו.
וגם- רק דיבור לא תמיד עוזר. צריך מעשה. להרים אותו, לשבת איתו ליד הסלסלה ולהתחיל לאסוף איתו.
או- ליצור מזה משחק
או- אם הוא רוצה משהו אחר, אז לא לתת לו עד שהוא אוסף
או- ולא כדאי להשתמש בזה הרבה, אבל לפעמים זה לא נורא, אם את ממהרת או עייפה מידי וכד'- להבטיח שוחד. להוציא לו שלוק המקפיא, ולהגיד לו שאחרי שיאסוף יקבל .
העמידה שלך מולו היא חשובה, תנסי לא להגיע לעצבים ומצד שני לא לוותר לו.
י' באב תש"פ 11:40
י' באב תש"פ 18:41
בגיל הזה לא מצפים מילד לציית להוראות (למרות שהוא מבין). את צריכה להגיד "זה מסוכן לשבת בקצה הספה" ואז לקחת אותו משם בעצמך. את הלימונים תניחי במקום שהוא לא מגיע. כל דבר מסוכן לנעול או להניח גבוה.
י' באב תש"פ 18:49
ככה לפחות הבנתי מאנשים.
למלא אחר הוראות , כמו להחזיר למקום , או לאסוף.
י"א באב תש"פ 22:15
אני זוכרת שעל הבת הראשונה שלי גם הרגשתי אותו דבר.
ידעתי שהיא מבינה אז ציפיתי ממנה גם לעשות מה שאומרים לה.
עכשיו השלישי שלי בגיל הזה, אני לגמרי לא מצפה ממנו להקשיב להוראות בצורה כזאת.
ברור שאני מדברת איתו המון, מזהירה אותו כשעושה משהו מסוכן, מזמינה אותו לאסוף איתי צעצועים אחרי ששיחק, וכו', אבל לגמרי לא מצפה ממנו לעשות משהו רק כי אני אמרתי.
זה לא רק עניין של הבנת השפה, זה הרבה מעבר לזה.
איך שאני מרגישה, ומקווה שמנסחת בצורה ברורה מספיק - בגיל הזה ילד לא יעשה משהו כי אני אמרתי, אלא כי רוצה להיות שייך, להיות קשור, ולכן אם כולם אוספים והוא מרגיש שזה כיף אז הוא יאסוף, ואם זו הוראה שנתתי לו והוא כרגע במצב רוח של משחק אז אין סיכוי שהוא יעשה את זה, לא כחוצפה או כחוסר הקשבה אלא כי הוא פשוט לא מבין שיש סיבה שהוא יצטרך לעשות את זה.
אני אפילו לא חושבת שנכון להגיד לעשות משהו ואז להתעקש כדי לעמוד במילה שלי. אני מזמינה אותו, אם לא מתאים לו אז אני עוברת למשהו אחר. מבחינתי עוד אין מקום לכעס בגיל הזה ופשוט מראש אני לא נכנסת לעימותים.
(ושוב, זה עם ילד שלישי. עם הראשונה בהחלט כעסתי כשלא הקשיבה, וציפיתי ליותר, היא הרגישה לי מספיק גדולה אז. היום אני יודעת שכמעט תמיד או אולי אפילו תמיד זה היה מיותר).

ובמשפחתון זה ברור שיהיה שונה לגמרי. זה לא אומר עלייך שום דבר. זו מסגרת שכולם עושים ביחד, זה דמות אחרת וסביבה אחרת. גם אצלינו הוא אוסף הרבה יותר כשהוא במשפחתון, ומקשיב יותר יפה לסיפורים, ומקפיד להתפלל כל בוקר...
בית זה אחרת, ולא מצופה שיהיה כמו משפחתון.
י"א באב תש"פ 23:19
י"א באב תש"פ 23:20
הוא לא רובוט, כן?
הוא לא יודע מה זה כיבוד הורים או למה צריך להקשיב.
אם תעשי את זה בצורת משחק או כיף כלשהו אולי זה ידרבן אותו אבל ממש טבעי ונורמלי שהוא מפתח את העצמאות שלו.
י"ב באב תש"פ 00:43
י"ב באב תש"פ 01:52
זה לא שלילד בגיל זה יש קשב ויכולת לאסוף משחק שלם שפיזר.
הכוונה שאת אוספת איתו ואומרת לו עכשיו אמא הכניסה לימון אחד עכשיו אתה תכנס את הבא. אחד אמא אחד אתה עד שנגמר (בהנחה שיש חמש שש לא יותר)
ולגמרי תואם גיל שהם מבינים ומתעלמים, בדיקת גבולות ;)
י"ב באב תש"פ 07:43
לך הוא נראה גדול, כי הבכור תמיד נראה גדול.
אבל כשהבכור יהיה בן עשר ויהיה לו אח בגיל הזה את תרגישי כמה שנה ושמונה חודשים זה פצפון.
ובכל אופן, למלא אחר הוראות, נראה לי שהכוונה יותר להוראות פשוטות כמו ''תסגור את הדלת'' וכד'.
לאסוף סל שלם של לימונים זה אפשרי בגיל הזה, מבחינה פיזית, אבל הגיוני לגמרי שלא מתחשק לו. או שהוא לא מבין למה צריך, ובכלל לא מבין למה זה מעצבן אותך.
מציעה לך למנוע מראש את המצב הזה ולהרחיק ממנו דברים כאלה או לעשות את זה איתו בכיף
י"ב באב תש"פ 13:25
י"ח באב תש"פ 22:41
בגלל שזה ילד ראשון , את חושבת שהוא גדול.
הבכורה שלי נראתה לי גדולה , כל חייה.... והקטן שלי כבר בן שנתיים וחצי ונראה לי פצפון.
בגיל שנה ושמונה, גם אם מבינים , לא תמיד עושים.
מה אפשר לעשות? לאסוף יחד איתו, להפוך את האיסוף למשחק.
אם הוא יושב ברצה הספה ונראה לך מסוכן, להרחיק אותו פיזית ולומר שמסוכן, כמה פעמים , עד שהוא יבין.
בגיל הזה לא מבצעים הוראות. וודאי שלא שייך לצעוק על ילד כל כך קטן.
י"א באב תש"פ 23:25
אני מבינה את התסכול שלך ממש וחווה אותו גם בעצמי כאמא, אז אתן לך רעיונות שעובדים אצלי: קודם כל לא לאפשר גישה למה שהוא עלול למעוד בו. לא משנה מה זה. זה מצריך היערכות מצדכם לגבי הבית אבל עדיין.. הוא תינוק. הוא סקרן. הוא חוקר. גם את הפרט עצמו וגם את הגבולות שאתם מציבים לו.

דבר שני, ובהמשך לעצה הקודמת: לא להתחרפן. לא לצעוק. הם לא מבינים שעוצמת התגובה קשורה לעצם המעשה ולכן את יכולה לשים לב שלפעמים הוא גם יצחק לך תוך כדי שאת עצבנית.
צריך להגיד באסקטיביות שאסור. והסוד הוא לחזור על זה כמו מנטרה. זה הרבה עבודה וצריך הרבה סבלנות אבל בסוף זה עובד והם מבינים.

דבר שלישי, ובהמשך לסעיף הקודם. לדעתי זה ממש הכרחי לאמן את שריר הסבלנות. אמרת שבגן הוא מקשיב ואוסף. ובכן, ילדים יודעים את ההבדלים בין המקומות בהם הם נמצאים. איתך הוא מותח יותר את הגבול.
גם אם הוא עושה דבר נורא שמרגיז אותך,אחרי שעבדת על סעיף 1 (להרחיק מה שלא צריך להגיע להישג ידו) תגיבי באיפוק. קודם כל כי הם מחקים ולומדים את התגובות שלנו וכשהוא יתחיל לדבר ממש את תראי את זה כמו קסם. וגם בשבילך. תהיי שלווה . זה שלב שעובר. המקום לצאת מהשלווה בעיניי הוא ק כאשר ילד עושה מעשה חמור ומסוכן כמו לגעת בחשמל ח"ו.

עד אז - התפקיד שלנו להמשיך להגיד את הלא ולדאוג שלא יהיו לו יותר מדי פיתויים. ובהמשך לזה לעבוד על התגובה שלנו אליהם.

לא יודעת כמה עזרתי לך אבל שיתפתי מנסיוני אחרי הרבה זמן שניסיתי לפצח את השיטה והבנתי שבעצם לחנך אותו זה לחנך את עצמי להיות יותר סבלנית ולהבין שזה שלב שיעבור
י"ב באב תש"פ 00:43
י"ד באב תש"פ 12:41

פרח

אהבתי את התשובה

ילדים בית ואני שביניהם בלוג הנקה בית ועוד

 כאבים כאבי גב תחתון

 קורונה

כ' באב תש"פ 23:04
י"ב באב תש"פ 09:33
נורמלי ומתוק, אז קודם כל- אפשר להרגע
כמו שאמרו לך- שיתוף איתה במשימה יכול לעזור, והם נורא אוהבים שמפרגנים להם, אסף לימון אחד? יש! איזה כיף שאתה עוזר לאמא! וכו'
לחזור לחזור לחזור- מה לעשות, הם עסוקים (באמת) הדברים אחרים, לא משנה איך זה נראה לנו מבחוץ- זה מה שתופס את הקשב שלהם כרגע.
ההבדל בין הגן לבית- גם הסמכויות וגם הלחץ החברתי- שם מספיק שכל אחד אוסף לימון אחד וגם הכל אסוף וגם הוא עשה כמו החברים שלו- לכם חשוב לאסוף איתו בבית ולא לצפות ממנו לבד (לפחות לא בתור ההתחלה)
משעשע, אבל לי עוזר להגיד לה להגיד בעצמה שאסור, ואז היא איכשהו יותר מקשיבה (עדיין עושה הרבה דווקא)- אנו אומרת לה- אסור! תגידי אסור.. ואז היא אומרת "אסור", וגם אם היא ממשיכה לעשות, אני יודעת שלא עבר לה ליד האוזן...
בהצלחה;)
י"ב באב תש"פ 13:25
י"ד באב תש"פ 12:40

אפשר לקרוא לו לאסוף יחד איתך. אחרי כל פעם שהוא עושה משהו,שופך,מפזר מבלגן לאסוף משהו.יחד

בגיל הזה היכולת שלו להקשיב לך ולהעצור את עצמו קטנה מאוד. הוא יבין לאט לאט כשהוא יגדל,אם תתמידי שהוא יאסוף ויסדר אחרי. זה יכול להיות מיד ויחד איתך. וזה יכול להיות דבר אחד קטן. לא לצפות ממנו שהמילים שלך יניבו את הפעולה שלו.

ילד קטן מתקשה עם הוראות מילוליות.צריך פיזית לעשות את זה איתו.

אפשר לומר באו לאסוף איתי, בו נראה אם אתה מצליח לקלוע את הלימון לקופסא. בוא נראה כמה נצליח לאסוף. אוי הלימון מתחבא,איפה הוא. להפוך את האיסוף למשחק. מאוד מהר הוא איתך בזה

ילדים בית ואני שביניהם בלוג הנקה בית ועוד

 כאבים כאבי גב תחתון

 קורונה

כ"ט באב תש"פ 01:52


ילדים בית ואני שביניהם בלוג הנקה בית ועוד

 כאבים כאבי גב תחתון

 קורונה

כ"ז באב תש"פ 12:44
ממליצה לך בחום להתייעץ עם אורית ספאני,מומחית לשפת התינוק ובעיות שינה.
כ"ט באב תש"פ 11:02
לפעמים שולחים כאן בפורומים לייעוץ יותר מדי
כ"ט באב תש"פ 11:06
לק"י

לא יודעת אם זו פרסומת או לא.

מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:

יש לי 2 מתכונים - בישול ומתכונים

אולי יעניין אותך