גם צינורות זה משחק שקל להרכיב ומאד נחמד.

ספרים- יש ספר גדול מנויילן- "אמא מה זה?" הילדים שלי מאד אוהבים וזה מאד מעשיר את השפה והידע.

יש גם את "חרוזים טעימימים"- הם היו יודעים בע"פ... מה אוכלת הדסה-חסה וכו'...מאד אהבנו אותו אך הוא כבר התבלה. אבל בנתיים לא מצאתי אותו בחנויות הספרים

בעניין הגמילה- אני גומלת יותר מאוחר אז לא אוכל לעזור לך.... בהצלחה רבה!

1. ספרים - ספרי אמי רובינגר, שהילדים צריכים להשלים את המילים:

חתול גדול חתול קטן

אין אריות כאלה

פילים בכל הצבעים

וכו'

יש גם ספר מקסים של דקלומים של דתיה בן דור - 'דגדוגים'. בול לגיל הזה!

עוד ספר קלאסי-

אליעזר והגזר

יש גם לרינת הופר מלא ספרים מקסימים,

אולי הם לא בדיוק לגיל הזה, אבל לעוד חצי שנה - בטח..

חנן הגנן

שבלול בצנצנת

הצב בצבוץ

2. וואי, לא זוכרת.. בעקרון אולי אפילו כבר מגנטים, מגיל שנתיים זה בטח הולך.

3. לדעתי מוקדם מידי.

אפשר לדבר איתה על זה, להכיר לה את השירותים וכו, אבל ממש לא הייתי מתחילה עם זה עכשיו

אבל יש לי אחות בגיל הזה

והיא גמולה.

אמא שלי ראתה שהיא מודעת והיא נגמלה תוך שבוע. רק ישנה עם טיטול עד שהחבילה תיגמר...

יש לי עוד כמה אחים שנגמלו כבר בגיל הזה...

לגבי משחקים-

בובה ועגלה זה להיט. במיוחד אם את צריכה ללדת...

היא יכולה להרגיש שגם לה יש תינוקי...

זה כבר גיל שהדמיון מתחיל להתפתח, אז כל משחק שדורש ממנה לפתוח את הראש ולדמיין זה מעולה...

תראי לה איך משחקים

בואי נקח את הבובה לטיול

נעשה אמבטיה לבובה

נאכיל את הבובה

כל מיני דברים של יום יום

היא כבר תקח משם האלה לאט לאט ותמשיך,אבל תתחילי את והיא תחקה אותך

משחקי דמיון זה המשחקים הכי אהובים שגם תופסים אותם להכי הרבה זמן. לפחות אצלי זה כך

וגם שמוליקיפוד
בקשר למחיר במקסטוק יש הרבה פעמים ספרי ילדים קלאסיים מקרטון ב30 שח
גם בפיראט האדום וכד'

כמה זמן לוקחת גמילה? אין לזה תשובה ברורה. קודם כל זה משתנה מילד לילד. דבר שני, אין יום אחד שאת קמה בבוקר ומבינה שהגמילה הסתיימה. כן יש יום אחד שאת שמה לב שאת כבר לא חושבת פעמיים לפני שאת מושיבה אותה עלייך, ושרוב הימים היא לובשת את אותו בגד מהבוקר עד הערב. וזה משמח

אבל זה לא זבנג וגמרנו. זה כמו לשאול כמה זמן לוקח לילד ללמוד לאכול מרק בלי להתלכלך.

אגב זה שהיא חכמה לא קשור.. גמילה לא עוברת דרך השכל בהכרח אלא דרך הגוף. לגבי הגיל היא ממש לא צעירה, אני גמלתי את ביתי בגיל הזה (התחלנו קודם אבל אז הורדתי לה טיטול). אפשר לגמול גם באמצע שנה במסגרת אבל ברור שעדיף עכשיו, גמילה בגיל צעיר דורשת ליווי צמוד בהתחלה ואני ממש ממליצה לעשות את זה בחופשה. אישית עשינו את זה בחגים, כך שהיו לנו איזה עשרה ימים בבית בשביל לבסס גמילה.

ואני כן אוהבת לגמול לפחות שבוע רק בבית 

לגמרי הייתי הולכת על זה. יש לכן עכשיו הרבה זמן בבית ברצף ביחד, זה עיתוי מצויין ללמוד מיומנות של עשיית צרכים בשירותים. הגיל שלה ממש מתאים (אפילו קצת מאוחר לטעמי..)

יש לך חודשיים עד הלידה - חודשיים זה נצח בגיל הזה. יהיה לך הרבה יותר קל בסוף ההיריון ואחרי הלידה שלא תצטרכי לחתל גם את הגדולה, זה ממש מקל וקחי בחשבון שאם את לא גומלת לפני הלידה את נכנסת לחורף וככל הנראה לפני פסח כבר לא תגיעי לזה. בעיני ממש כדאי לך עכשיו.

את הבכור בגיל שלוש (חודש וחצי אחרי לידה)

האמצעית בגיל שנה ושבע

הגמילה שלה היתה הרבה יותר נעימה.

יתרונות? בגיל צעיר מפספסים בעיקר פיפי, בגיל בוגר מפספסים המון קקי. אישית ברור לי מה אני מעדיפה.. בנוסף לא מערבבים שמחה בשמחה - גיל שנתיים הוא מספיק איום גם בלי מאבקים סביב השירותים.

כרגע הקטן שלי בן שנה וחודשיים עדיין עם טיטול אבל עושה בשירותים פה ושם כבר חצי שנה, מתכננת לגמול אותו בחופש.

ב"ה.

חשוב לי לכתוב את זה דוקא בגלל שהתפיסה המקובלת היא שמתחילים לגמול ילדים בין גיל שנתיים וחצי ל3. זה גורם לאמהות לא לחשוב בכלל על גמילה למרות שבהחלט אפשר וכדאי לפני.

עד לפני פרוץ החיתולים החד"פ לעולמנו רוב הילדים היו נגמלים בין גיל שנה לשנה וחצי (סביב 90%). מאז גיל הגמילה הולך ועולה בהתמדה ונוצרות המון בעיות סביב הגמילה שלא היו בעבר (רפרפתי עכשיו קצת על כתבות בנושא, וראיתי באיזה מקום שחמישית מילדי הגן - גיל 4.5 בממוצע! - אינם גמולים באופן משביע רצון).

בהצלחה לפני גיל שנתיים, כי סיוט לכבס חיתולים... ועכשו זה נוח, אז פתאום גיל שנתיים נהיה צעיר

קודם כל הפותחת העידה בהודעה הראשונה שהבת שלה מוכנה לגמילה. אין כאן מה להתלבט (לא שאני חושבת שצריך בשלות של הילד לגמילה אבל ניחא).

דבר שני גיל שנתיים וכמה חודשים הוא גיל מאד בעייתי לגמילה, בעיני אפילו יותר מגיל 3, מכיין שבגיל הזה מתגבשת עצמאות ורצון עצמי ואם מסבכים גמילה עם מאבקי כח זה יכול להיות מאד מאד מתיש.

דבר שלישי - חד משמעית כן. 90% מהילדים עד גיל שנה וחצי היו גמולים - מניחה ש100% מהילדים התחילו תהליך גמילה עד הגיל הזה.

רביעי ואחרון - בעיני גמילה היא לא תהליך שעובר דרך השכל אלא דרך הגוף ולכן הבשלות הקוגנטיבית לא רלוונטית, שפה זה נחמד אבל לא קריטי (ובלי קשר נשמע שהבת של הפותחת כבר מדברת קצת)

דחיתי ודחיתי עד גיל 3

קיויתי שכשהוא יהיה "בשל" והגמילה תתרחש בין יום. זה לא קרה. הוא פיספס בלי סוף. התמודדנו. כשחלפו השבועות הפיספוסים פחתו לאט לאט ולאחר כמה חודשים הוא היה גמול ופיספס פעם ב... .

וגמילה היא לא מבחן להתפתחות, אלא היא עידוד התפתחות. ממש כמו שלוקחים ילד ביד ו"מוליכים אותו" לפני שהוא הולך לבד, וכמו שמאפשרים לילד לאכול לפני שהוא מסיים להוציא שיניים ולבשל לעצמו.

שגרמו להיצמדויות במעי ולסכנת חיים.