כ"א באב תש"פ 18:17
אז היי לכולם.
ניסינו לקבל עזרה מהרב של בעלי בנושא אבל יוצא שכל הטיפים שלו פשוט לא מועילים, חמתי אישה מאוד קשה לריצוי..
אז לפני החתונה שמתי לב שבעלי ממעט לדבר על אמא שלו, מהפחד שאני אברח (ו-וואלה מבינה אותו קצת) ולאחר החתונה שכבר לא ניתן להסתיר שום דבר הכל צף..
חמותי היא אישה עם לב ענק, באמת! כל הזמן משתדלת רק להעניק לנו כמה שיותר ולנסות לעזור, אבל וזה אבל ענק - חשובה לה השליטה, היא רוצה להיות מעודכנת ולשלוט בכל צעד שבעלי יעשה - החזרה בתשובה שלו מעצבנת אותה, שירגע עם השיעורי תורה
העובדה שהוא לא עובד מספיק (5 ימים בשבוע לטענתה זה מעט) שיעבוד יותר
זה שאנחנו בשכירות ולא גרים אצלה בכלל מזעזע בעיניה(מדגישה שהוא ציין שאם נגור אצלה נתגרש, לא התנגדתי לגור אצלה פשוט מאוד כי לא ידעתי מי היא)
זה שהוא לא ממשיך לתואר שני (לימודים של 5 ימים בשבוע, בנתיים בדחיה כי צריך לפרנס, הוא התחתן.. אני בהריון.. הלו?)
והרשימה היא אין סופית.
באמת שהוא בן מושלם, כל אם בישראל ובעולם הייתה מייחלת לגאווה שהוא מביא, אבל לטענתה הוא ״חמור אפס לא יוצלח שהלוואי שיהיו לו ילדים כמוהו״ (?!)
אני מאוד משתדלת לקרב בינהם, ובעלי אומר לי מפורשות שהוא לא אוהב אותה וקשה לו להעמיד פנים.. הקטע הכי עצוב בסיפור הזה זה שהוא בן יחיד.
מאוד כבד עליי כל הדבר הזה, בריב האחרון שלהם מולי פשוט נשברתי ובכיתי ורק אז היא הפסיקה להתחרפן כרגיל.
מבחינתי שתעשה לי תמוות, העיקר שהקשר בינהם יהיה תקין כי זה כל כךךךךך מבאס אותי להיות עדה לזה ועוד מואשמת בזה (שברור לכולם שזה לא קשור אליי כי לפני שהתחתנו המצב היה גרוע גם כן)
עצות וטיפים .. בבקשה
כ"א באב תש"פ 18:59
ת'אמת? הייתי מתרחקת.
היא נשמעת אמא שלא תהיה שמחה ומרוצה במה שהבן שלה יבחר ולא משנה מה.
כ"א באב תש"פ 19:33
מעניין .אנונימי
עד שכתבת שהוא בן יחיד היה ברור שאתם צריכים פשוט להתעלם ממנה ומהביקורות שלה. לא לערב בכלום.
ובטח שלא לנסות כל הזמן לרצות.
ואז כתבת שהוא בן יחיד והתחלתי לרחם.

בקיצור.
דמייני שיש לו עשר אחים ותפעלי איך שהיית פועלת.
החיים שלך צריכים להיות יותר חשובים מהחיים שלה.
כ"א באב תש"פ 19:40
שנית, תפנו לאיש מקצוע שמתמחה בזה ועדיף דתי.
משער שהוא יגיד לו להתרחק ממנה לפחות לתקופה מסויימת
כ"א באב תש"פ 21:40
באמת ממש מיוחדת!
מאחלת לך שהקבה ישלח לך את הדרך הנכונה לעזור ואני מחזקת אותך לעשות מה שאת יכולה (אבל בדגש על חיי נישואין וזוגיות טובה לפני כל דבר אחר)
הילדים שלך יראו את הקשר של אבא שלהם עם אמא שלו וכל שיפור בקשר הזה זה השקעה לדורות.
כ"ב באב תש"פ 10:33
נשמע שבעלך עבר חיים לא פשוטים עם אמא שלו ועגיין. הדרך לאפשר להם להתקרב לדעתי זה להכיר בקשיים ובכאב שיש לו מולה
ואחרי שיהיה להם מקום והכרה אני מאמינה שהוא יתרכך לאט לאט.
אולי תראו יחד את הסידרה "עוד ניפגש"
כ"ב באב תש"פ 16:52
היחס שלך לקשר ביניהם.
אבל נראה לי שזה לא בריא לך להיכנס לפלונטר בה ביניהם. גם אם את מודעת לזה ומכירה את הבעיה יכול להיות שאת עוד לא מבינה או לא מכירה עוד רבדים בקשר ביניהם.
אני חושבת שאת צריכה לגמרי לגמרי להוציא את עצמך מזה. ואם יש ריב כשאת נוכחת- פשוט לקום וללכת. אא''כ בעלך מרגיש שהוא צריך אותך לידו.
במקביל- תחזרי אותו ותתני לו את כל הרגשות הכי טובות שהוא אמור לקבל גם מאמא שלו. שישמע ממך שוב ושוב ושוב כמה הוא מוצלח וכמה הוא בעל ערך וכו' וכו'.
לגדול בחוסר הערכה כזאת יכול לגרום לשריטה בנפש.

וביחס למה שהיא חושבת עליו- פשוט אל תתנו למילים להיכנס. זה ברור שלה יש בעיה כלשהיא. לא אתם הבעיה.
חזקי ואמצי!!
העיקר לבנות את הבית שלכם בצורה נכונה ואמיתית.
כ"ב באב תש"פ 18:08
ואני חושבת עלייך מאתמול, כי אני מרגישה במצב דומה, לאמא של בעלי יש בעיות נפשיות מאובחנות והיא אדם שקשה מאוד לדבר איתו או בכלל להיות בקשר איתו.
לא יודעת כמה זמן אתם נשואים, אבל ממליצה לך גם לא להתערב בקשר ביניהם, בוודאי לא לדחוף ליותר קשר ממה שבעלך יכול לתת. נראה לי שאולי את עדיין לא מכירה מספיק. אם את חושבת שבעלך הוא אדם טוב בבסיסו, תאמיני שהוא לא רוצה להמעיט בקשרים עם אמו מתוך רוע לב, אלא מתוך הגנה עצמית (ובתוך כך גם הגנה על הזוגיות שלו ועלייך). אם הוא אומר שקרבה רבה מדי לאמו עלולה להביא לגירושים - תאמיני לו.
אצלנו, בעלי לא בן יחיד אבל חלק מהילדים ניתקו קשר לגמרי וחלק שומרים על מינימום קשר. יכולה לספר לך שבהתחלה לא הבנתי איך אפשר להתנהג כך לאמא, ועכשיו אני בהחלט מבינה.
מצב לא פשוט, תשתדלו לא לתת למצב הזה להכנס ביניכם, לא לתת לאמא שלו להעכיר את האווירה בכלל. בהצלחה...
כ"ג באב תש"פ 08:31
אצלה זה לא מאובחן אבל מאוד ברור לעין, כל פעם שרבים היא מתחרפנת מאוד ומתחילה לשתות מרגיעי עצבים טבעיים כדי שיעבור (לא עוזר)
ותודה על העצה, צודקת בנוגע לזה שאני לא צריכה לדחוף אותו לקשר איתה.. שיעשה מה שהוא מרגיש לנכון, פשוט עייפתי לצאת זאת שמפנים אליה את האצבע המאשימה שזה קורה, מניחה שבין כה וכה יחפשו אותי אז מה זה משנה
כ"ג באב תש"פ 09:11
תבני לך חומה בתוך הלב
וכשמתחילים להאשים אותך, תלחצי על כפתור כדי שהיא תתרומם ותחסום את ההאשמות.
(יש סיטואציות שאני עושה את זה. זה באמת עוזר. כי אז דיבורים עוברים ליד האזניים ולא נכנסים ללב).
גם - כל פעם שמשהו כזה מתחיל תגידי לעצמך בפנים, אני לא קשורה לזה, הבעיה לא אצלי, בעלי הוא אחלה בנאדם, יש לה בעיה ככה, במנטרות, ותבקשי מה' שלא תיפגעי מזה.
כ"ג באב תש"פ 22:05
אל תכנסי ביניהם.
רק לתמוך בבעלך ולשמור על גבולות מהאמא (נשמע שבעלך עושה את זה היטב).
יש לי סיפור משפחתי דומה, מניסיון לוקח כמה שנות נישואין טובות כדי להבין את הניואנסינים המשפחתיים. בהתחלה המצטרפים למשפחה קצת נאיביים והרבה שיפוטיים כלפי הגבולות והיחס. עם השנים מבינים למה ומה המשמעות האמיתית של מילים ומשפטים שנשמעים תמימים אבל מיועדים לשלוט ולפגוע...
אז ההמלצה שלי אלייך לא להתערב,
להיות בצד של בעלך תמיד
לתמוך בכל החלטה שלו
עד שבעוד כמה שנים תהיי בטוחה שאת מבינה מול מה הוא מתמודד. ואיזה גבולות הוא צריך לשים כדי לשמור על עצמו, גם אם זה לא נעים.

אמא שלו תמצא תמיד את מי להאשים ולהפוך למפלצת.
פעם זה הבן הלא יוצלח שלה
ופעם זאת אשתו שהרסה את חייו ואת חיי כל המשפחה.
עם הזמן תלמדי להפריד בין המציאות לבין מה שחמותך טוענת...
שתגיד.



ו--
אל תהססו לפנות לטיפול פרטני או זוגי רק על הרקע הזה. להיות חזקים ביחד. להיבנות מהמקום המורכב הזה.
כ"ג באב תש"פ 20:00
כ"ז באב תש"פ 23:12
אני מומחית בזה חחח. טיפ שלי: לנתק קשר. לגמרי. להגיד "אמא, עד שאת לא מכבדת אותי, את הבחירות שלי בחיים ואת אישתי, אני לא מעוניין בחברתך, היא רק מכבידה עלי נפשית. אני כבר לא קטין, אין לך מה להגיד בחיי."
בד"כ הם משתנים קצת אחרי זה. או שלא.

אה, ותשלחי את בעלך לתרפיה דחוף.
כ"ט באב תש"פ 01:54
חבל שאת נותנת אותו לכולם על סמך המקרה (הקיצוני) שלך.

מקווה שלא תחטפי בעתיד יחס כזה מהילדים שלך.
כ"ט באב תש"פ 07:07
מוזמנת לשאול רב שמבין בנושאים כאלה.
ג' באלול תש"פ 08:09
איך שולחים בעל לתרפיה? באוניה? בחללית? במשאית דואר?

ב' באלול תש"פ 23:47
תחיו במקום רחוק עם הספייס שלכם. בנחת. תפגשו אותם בקצב שלכם.
ג' באלול תש"פ 09:25
כשאדם מכיר בבעיה שלו
כשאדם בוחר בטיפול
כשאדם בוחר במטפל-ת לתרפיה או כל טיפול אחר
בא מחוייב לטיפול אז לאחר עבודה משותפת יש שינוי

כל ניסיון לשלוח או לכפות לצערי לא גורם לטיפול יעיל אלא רק זריקת כסף לפח...

אמר לי פעם מטפל:

"אי אפשר לטפל במי שלא רוצה להיות מטופל"

אני לאחר חצי שנה של טיפול לבד ניסיתי ללחוץ על בת הזוג ללכת לטיפול ורק קיבלתי לצערי תגובה קיצונית יותר .

והאמת והשלום אהבו

אולי יעניין אותך