כ"א באב תש"פ 20:35
נשואה כמה שנים. יש קשיים לא פשוטים פערים בחשיבה ביננו, תקשורת על הפנים, מרגישה שלא אוהבת אותו .. כל פעם רק מתרחקים יותר ויותר. . בקושי יש חיי אישות. . אין לי כוחות כרגע נפשיים לטיפול זוגי למרות שיודעת שחייבים..
מרגישה קריסה נפשית, קושי וחוסר סבלנות אפילו לטפל בילדה שלי בגלל המצב ביננו..
פעם לא היתי צועקת התחלתי לצעוק מרוב תסכול. מנסה להשתלט על זה אבל לפעמים זה קורה גם ליד הילדה שרכה בשנים..
מייסרת אותי המחשבה איך נכנסתי לחיי נישואין בכזאת קלות ולא בדקתי עליו יותר . מצד שני מבינה שיש פה מהלך אלוקי אבל וואלה לא יודעת מה עושים.. רציתי משהו אחד קיבלתי משהו אחר לגמרי ממה שרציתי וייחלתי שיהיה בבן זוגי.. כואב לי עליו גם שלא תבינו אבל הוא לא מה שרציתי... ממש לא ...
כואב לי על הילדה.. רוצה שיהיו לה עוד אחים לא רואה את זה קורה כרגע.. ואין לי עוד הרבה שנות פוריות לצערי..
פלונטר..
סליחה יודעת שנקעה נפשכם מתלונות על חיי נישואים פה בפורום אבל רציתי לפרוק את אשר על ליבי..
תודה.
כ"א באב תש"פ 20:43
זה הזמן לטיפול לפני שמגיע המצב שאין דרך חזרה.
כ"א באב תש"פ 21:00
הקבה יאיר עיניך ויפתח מעיין הכוח שיש לך
כ"ב באב תש"פ 01:28
בבקשה אל תתני לזה לפגוע בעצמך ובעולם הפנימי שלך.
תלחמי על חיים מאושרים ואני מקווה שזה בר תיקון אל תזניחי
כ"ב באב תש"פ 02:24
מציעה לך למצוא זמן שקט עם עצמך לבד, רצוי מחוץ לבית ולאווירת, לשבת עם דף ועט, לכתוב למה בחרת בו, ומה הדברים הטובים בו. להיות אובייקטיבית ולשים את כל הכעסים והכאבים לרגע בצד. רק את והדף, להתבונן בבעלך מהצד. ללא שיפוטיות. לראותו כאדם. לא כבעלך.להודות ולהעצים את הטוב שבו, ומשם לנסות לצמוח הלאה.לחשוב מה כואב, על מה היית רוצה לדבר איתו על מנת לשפר. להשתדל לעבוד ללא רגשות קשים אלא לחשוב איך אפשר לפתור ולקדם.
כ"ב באב תש"פ 10:22

בס"ד

טוב שפרקת, זה שלב ראשון בשביל לצאת מהמצב שלך.

עכשיו את צריכה להתגבר על החוסר כח והחוסר חשק, ולשתף חברה טובה או מישהי שתרצה בטובתך.

וכמובן להתגבר על הקושי וללכת לטיפול, אין לך ברירה אחרת, וזה רק יתן לך כח להתגבר יותר.

אם שניכם רוצים שיהיה ביניכם זוגיות טובה ורואים סיכוי אפילו קלוש שזה יקרה, אתם יכולים לדאוג שזה יקרה.

כ"ב באב תש"פ 10:25
קודם כל תרגישי בנח זה בדיוק המקום. מי שנקעה נפשו יעבור לשרשור אחר.
לענייננו ממליצה לך ללכת לטיפול בעצמך. ניכר שיש בך הרבה כאב ותסכול שמתפרצים. תעשי בירור של עצמך מי מול מה...
תבחרי האם לנסות לשקם את הזוגיות הנוכחית או לוותר עליה ולנסות למצוא אחרת.
כ"ו באב תש"פ 23:15

 

יש להניח שכאשר אתם התחתנתם אולי עדיין לא נולדת אבל ודאי היית פעוטה. אני מן הסתם לא מגלה את אמריקה כשאומר שנישואין זה עליות ומורדות. היו ימים שלא זזתי מאשתי והיו ימים שישנתי במרפסת או בסלון. היו ימים שלא הצלחתי להבין מה אני עושה עם המפלצת הדוחה הזו והיו ימים (יותר נכון לילות) שהיינו יחד המאושרים עלי  כדור הארץ. וזה נמשך כך עשרות שנים. אני שמח שאשתי - אשתי למרות שמי יודע אולי כבר בשבוע הבא ארצה לברוח מהבית ולא לשמוע ובטח לא לראות אותה יותר אי פעם. אם היית מכירה את אשתי ואותי לא היית מצליחה להבין מה שנינו עושים יחד. אבל אנחנו שנינו יודעים וזה העיקר.

 

אינני מטיף לך, אינני יודע את מצבך האמיתי יכול להיות שהמצב "על הפנים" חס וחלילה. אבל מניסיון שלי - יציאה אחת החוצה לטיול קצר, שתיית קפה (טוב עם קורונה זה מסובך) בקיצור להיות יחד אבל באמת להיות יחד כמו בזמן האירוסין - זה כמו אנטיביוטיקה לווריד לדלקת. שווה לנסות ולהסתער על הנישואין. לו היית יודעת כמה פעם כבר "התגרשנו"....  בימינו קשה מאד להיות נשואים - זה אולי האתגר של המאה הזו. וזכרי דבר חשוב בעיות בנישואין ראשונים חוזרות על עצמן בנישואין שניים שמתפרקים בקלות רבה יותר - כך שגם אם באמת צריך להתגרש חס וחלילה - צריך להתאמן בלחימה קשה על קיומם למען הנישואים הבאים.

 

כמו שכתבתי קודם נישואין זה אתגר הדור - אבל צריך להילחם ובדרך כלל (למעט מקרי אלימות לסוגיה ובגידות שזו גם אלימות) גם שווה להילחם. במיוחד כשהנכדים באים לביקור וכד'....

כ"ז באב תש"פ 20:58
סליחה שלא מספיקה להגיב לכל אחד..
יודעים איך זה בשטף היומיום המטורף...
אין זמן לחשוב הכל קורה.. אבל אני לא רוצה להיות מובלת.. מנסה להבין את עצמי אבל שוב חשוב מסתבכת במחשבות...
תודה על ההכלה ועל התמיכה ועל המילים החכמות שכתבתם..
מנסה לקחת כל תובנה מכם ולראות מה אפשר לקחת מזה ללמוד ולהסיק על עצמי ועל הקשר ..
אולי לפעמים אני לא מספיק רואה את הטוב
יודעת שיש בו טוב .הרבה
אבל... יש גם הרבה דברים שאני פשוט מתפוצצת מהם !!
כאילו אני נהיית חסרת סבלנות אליו ..
נכון שזה נשמע קצת פלצני כזה במיוחד למי שממרום שנות נישואיו עבר הרבה ומבין קצת יותר..
אבל מה עושים שמרגישים שהצרכים הרגשיים שלי לא מקבלים מענה בקשר?
האם אי פעם אצליח להתאהב בו? למה זה לא קורה? באמת זה פשוט מציק לי .. רואה אנשים שמאוהבים ואוהבים גם אחרי שנים ומרגישה פשוט צביטה חזקה בלב... אני לא מספיק מעריכה אותו וזה מבאס אותי לגמרי...
( זה קשור לזה שהוא לא מספיק גברי בעיניי ולא מספיק בעל ביטחון עצמי)..


כ"ז באב תש"פ 21:25

תתחילי עם משהו טוב אחד שיש בו, וכל יום תוסיפי עוד משהו לרשימה?

 

הכרת הטוב שבו בכל יום כן תגרום לך להעריך אותו ומן הסתם להמשך אליו.

 

וכן ממליצה בתקופה כזו מלחיצה מן הסתם לכולם, קחי קצת פסק זמן לעצמך,

תירגע קודם כל תאגרי כוחות .

ואגב לא תמיד חייבים מטפל זוגי ולשפוך הרבה כסף יש ספרי עזרה עצמית, סרטונים של

מאמנים של זוגיות, אפילו במיוחד בשבילך שאת עושה שינוי ואז הוא בא ומשתנה בעקבותייך

מבלי שתגידי לו.

 

ואגב לגבי הגבריות שלו, יש ספר "לדעת להיכנע" שזה בשבילך, הכותרת נוראה

אבל זה ספר ממש מצליח ויש המון סיפורים שבעקבות העצות של הנשים שיישמו 

את זה בחיים פתאום הבן זוג שלהם נהיה הרבה יותר גברי

כ"ז באב תש"פ 21:28

 

ראשית שאני משתתף בלבטייך ורגשותייך וחלילה לא מזלזל באף מילה שאת אומרת אלא שכאן אמרת שני דברים חשובים מאד. 

 

1. "הוא לא מספיק גברי בעיניי" 

 

2. "לא מספיק בעל ביטחון עצמי"

 

יש שיאמרו שאלה שני היבטים של אותו דבר אבל אני מניח שלא במקרה כתבת אותם בנפרד.

את יודעת בשביל להיראות גברי אפשר ללכת למכון כושר לפתח ידיים כתפיים ו"קוביות" בבטן. האם לכך נתכוונת? (אגב, זה גם משפר פלאים את רמת הביטחון) אם התכוונת לדומיננטיות, הובלה, החלטיות וכד' שמייחסים אותן ל"גבריות" (יש גם נשים כאלה ולא מעט אבל זה הדימוי).  גם את זה אפשר לשפר בטיפול מקצועי.

ביטחון עצמי זה כבר סיפור אחר לגמרי ומה שמעניין הוא מדוע זה קורה לו? האם תמיד היה כך? האם מתנהג כך לכולם ובכל ההיבטים של חייו או רק אלייך? 

 

ואולי, כמו נשים רבות התחתנת אתו ומאז את רוצה להתאים אותו לדמות אידאלית ש"רצה לך בראש" איך גבר צריך להיות? (כל אחת והדימויים שלה) כל כך הרבה נשים מתחתנות עם גברים ומנסים עשרות שנים ל"שנות" אותו. אגיד לך משהו - גם אשתי אחרי למעלה מ-30 שנה יחד לא מפסיקה לנסות להפוך אותי למישהו אחר. היא לא מתייאשת.

 

אני לא מבקר אותך חלילה ולא מזלזל באף מילה.  ואתן לך עצה של "סבא": אל תאמיני תמיד לכל מיני "זוגות זוגיים" וכל מיני "פוצי - מוצי" כאלה שמרוחים אחד על השני. לא תמיד מה שרואים בחוץ - זה מה שקורה בתוך הבית.... 

 

שיהיה לך ולבעלך רק טוב. איך? לא יודע אתם יודעים. אבל שיהיה.

כ"ז באב תש"פ 21:42
וזה מה שקשה לי...
@יום חגאני יודעת שיש הרבה זוגות כאלו שהכל כלפי חוץ מכירה כאלו מקרוב.. תמונות ופוצי מוצי בכל הרשתות האפשריות מוציאים את העיניים.. אבל לפעמים שזה חברות טובות משתפות אותי שלא הכל דבש בכלל... לא מתרשמת מזה
אבל... קשה לי לאהוב את המראה שלו למשל.. לא נמשכת לאיך שנראה..
מדבר בחוסר בטחון כזה.. מהוסס כזה ..
מה שאמרת בקטע של הובלה והחלטיות זה בדיוק הנקודה.. מניחה שאם היה יותר גברי בקטע הזה
היתי גם נמשכת אליו פיזית יותר.. אני כזאת שחוכמה וחדות מאוד מושכים אותי ואז אני פחות מסתכלת על החיצוניות..
אבל פה זה לא קורה . הוא הרבה פעמים מאוד מבולבל כזה יש לו בעיות קשב וריכוז ( לא מאובחן) שוכח הרבה.. לא יוזם ומבצע לזה אני מתכוונת בתכונה גברית..
ובנוגע למה שכתבת @לורייל יש מצב שאני יכולה לגרום לו להיות גברי יותר?? איפה ניתן להשיג את הספר הזה?
כ"ז באב תש"פ 22:09

הזמנתי דרך "דני ספרים" זה אתר באינטרנט.

 

הסופרת היא - לורה דויל.

ומאמינה שכן יש שם עצות שלתת לו את עניין ניהול הכסף ועוד הרבה דברים שפרחו מזכרוני.

ידוע גם שיש גברים שהחיצוניות שלהם היא לא וואוו אבל ברגע שהם פותחים את הפה יש למה 

להמשך..

 

ואגב כן לא להעיר לו כלום כלום, זה מכבה אותו והוא עוד יותר ייכנס לתוך עצמו והאמת זה די

מתיש אותך אני מאמינה מספיק יש את הילדודס

כ"ז באב תש"פ 22:22
כפי שציינתי קודם .. סליחה אם אני נשמעת מאוד שלילית.. אבל כן זו האמת לצערי.. האובייקטיבית. הוא לא סובל מעודף ביטחון עצמי וכריזמה .. ( לא נכנס לזה סיבות פסיכולוגיות וכו... יש דברים בילדות שלו בעברו שפגעו בו מאוד .. דברים שלא ממש ידעתי לפני החתונה..)
הוא עושה הרבה דברים בשביל נטו לרצות אותי אבל כמו שאתם יודעים בנאדם שמרצה ולא באמת רוצה לאורך זמן זה לא מחזיק מעמד.. אז מתחילים מאבקי הכוחות המוכרים בכל קשר..
יש כאלו שעוברים את זה ועוברים לשלב הבא.. אצלנו זה לא קרה..
זה ממשיך..
כ"ח באב תש"פ 20:19

הספר יהיה לך טוב, זה דוגל בזה שהבעל יתחיל לעשות דברים לבד בלי שתעירי לו כל הזמן

וכך מן הסתם הוא יהיה יותר ויותר גברי..

 

תחשבי על השילוב הזה שמסכן גם עבר דברים קשים בילדות + הערות שלך שהמסר שלהם

בכללי - טוב אני צריכה להיות הגבר בבית ולנהל אותך כי אתה לא תעשה את זה לבד וקבלי

גבר חסר ביטחון שמחכה לכל מילה שתוציאי מהפה..

 

תיישמי את העצות בספר אם לא היו כל כך סיפורי הצלחה לא הייתי ממליצה לך.

וגם את אגב תרגישי הרבה יותר נשית. אני מאמינה שכמעט כל גבר ניתן לשינוי עוצמתי

וטוב, ואם הגבר שלך לפחות משתדל לרצות אותך , הדרך לשם היא מהירה.

כ"ז באב תש"פ 22:11

 

כמו ששמת לב בוודאי,  אינני נוהג להשיא עצות כי אם לשאול. זה לא במקרה. אני מאד מבין ומזדהה אתך אף שאני גבר לכל דבר ועניין (שוכח יום נישואין וימי הולדת, מחפש "שורה תחתונה"  וחי על רצף של אוטיזם גברי מצוי). אני רק חולק עלייך בדבר אחד - לא הכל שחור ופעמים רבות יכול להיות הפיך גם אם לא באופן מלא. בעיניי ראיתי. וגם חוויתי בעצמי.

 

וכבר ציינתי שיש תקופות שאשתי נראית בעיניי כמו המקבילה של שרק ויש תקופות.. טוב... זה לא לפורום פתוח ודי לחכימא....

 

כתיבה זה לא סתם פורקן לרגשות עם כל החשיבות שבזה - זה ליבון עצמי חזק יותר כי יש מי שקורא ומי שמגיב וזה מכריח לחדד את עצמך.

 

לא במקרה בחרתי בפורום הזה - הנושא כואב לי מזווית אישית שאולי פעם יהיה לי האומץ לכתוב על כך. 

אולי יעניין אותך