הזכרת לי את עצמי לפני 6 שנים.. בדיוק התחתנתי, הייתי בסה"כ בת 19 ונכנסתי ב"ה ב"ה מיד להריון..
במהלך כחמשת החודשים הראשונים הייתי עוד בת שירות, ככה שהיה לי סדר יום בערך, אבל כשהסתיים השירות מצאתי את עצמי במצבך.. משמיים בדיוק נפתח ב"ה קורס פסיכומטרי ביישוב שלנו, אז התמקדתי בלימודים.. כשנכנסתי לחודש השביעי ניגשתי לפסיכומטרי, שניה וחצי אחרי הגיע פסח, ואז- בום. משעמם לי. לא קיבלו אותי לשום עבודה (עם הבטן ההריונית ב"ה זה לא היה מפתיע חחחח) ולא היה לי מה לעשות פשוטטטט! אז ישנתי עד מאוחר כל יום, הייתי המווווון בפלאפון (דווקא פחות שיחות, כולם היו עסוקים בחייהם ב"ה.. הרבה בקבוצת הוואצאפ של ההריון וביוטיוב), ניסיתי להכין את עצמי לקראת הלידה ועשיתי כל מיני תרגילים ומדיטציות, לא יצאתי משום מה יותר מידי מהבית.. כנראה שבגלל שלא הכרתי עדיין אף אחד ממש ביישוב והמשפחה שלי גרה רחוק מאיתנו.. ניגנתי הרבה, כתבתי שירים, התפללתי המון, (אבל אני זוכרת שהיה שלב שהרגשתי שהחשק פתאום נעלם לי.. שאני רוצה אבל איכשהו אין לי כוח וזה פחות קורה בפועל)
חיכיתי וחיכיתי, עם העיניים לכיוון השעון רוב הזמן.. מחכה שבעלי יחזור מהעבודה (בסביבות אותן שעות שציינת), מחכה ללדת כבר, מחכה לשבת, לנסוע לאנשהו, לפגוש חברות (זה קרה פעם ב... כי לא היה לי עדיין רשיון וכל החברות שלי היו מהמרכז) ובגדול- חיכיתי.. אבל ההמתנה השתלמה וב"ה בסוף היא יצאה (:
מאז הצטרפו להם עוד פיצקולים וממש לא משעמם ב"ה (;
כרגע בהריון רביעי ב"ה, בחודש שביעי ב"ה עם עוד שלושה ילדים שנמצאים בבית כבר יותר מחצי שנה בגלל המצב (הקטני בן השנתיים איתי בבית עדיין בלי קשר.. הם איתי עד גיל 3 ב"ה), סטודנטית מהבית בלילות- והימים טסים לי.. פתאום אני לא יודעת בשלוף באיזה שבוע אני, אני תמיד צריכה לעצור לחשוב שניה ולחשב לאחות במעקב הריון חח, ובגדול- אין זכר לתקופה הזאת.. פתאום אני מתפללת לפעמים שבעלי יתעכב רק עוד קצת כדי שאספיק לארגן עוד כמה דברים לפני שהוא חוזר..
תהני מקצת שקט ומקצת שעמום, כי יגיעו ימים בע"ה שזה לא יראה באופק (;
בינתיים יוטיוב הוא אחלה כתובת- אפשר ללמוד משם המווווןן, בכל תחום שמעניין אותך, שיעורי תורה, כל מיני מסכות לפנים ולוקים של איפור (כןכן, גם זה חלק ממה שעשיתי באותה התקופה חחח), מוטיבציות לנקיון ולאפיה בשפעעעע, רק זהירות לא להתמכר (טוב, מודה שנראלי שהייתי מכורה תקופה :/
אבל הייי, היום יוטיוב משמש אותי בעיקר לשמיעת שירים ולצפיה של בן השנתיים+ שלי בסמי הכבאי חחח)
תשנני לך שזה זמניייי!! זה לא שאת באמת "לא יעילה" כמו שאת מרגישה, כנראה שה' ארגן לך זמן לצבירת כוחות- מותר לך!! אז תהני מהזמן הזה כמה שאת יכולה, תנסי למלא אותו בדברים שעושים לך טוב, תנשמיייי, תחייכי ותשמחי- הכל זמני והכל עובר.. זה ממש לא ישאר ככה לנצח..
שולחת חיבוק ♡