אני קוראת פה שרשורים על בנות שמתלבטות אם לנסוע להורים היום או מחר
אם להשאר עד סוכות או לנסות לחזור לפני וכו'
אני מבינה שיש פה בנות להורים צעירים
ויש פה ל"ע בנות שחלו הן ובני משפחותיהן בקורונה אז אין להן את החשש מהדבקה
אבל- הלב שלי נקרע מגעגועים!!!
אני גרה רחוק מההורים שלי וגם מההורים של בעלי
ולא זכיתי להיות בקרבתם מפורים!
מלבד כמה פגישות חטופות ממרחק גדול בשטח פתוח וכמובן עם מסכה....
אני ב"ה אמא לשישה בליעה"ר
וכבר לא כ"כ צעירה ונשואה ב"ה מעל 15 שנה
אבל גם אני צריכה את אמא ואבא
וגם בעלי....
והם מבוגרים... עם מחלות רקע
ואני מ-ת-ג-ע-ג-ע-ת!!!!!
רוצה קצת להתפנק אצלם
רוצה הרבה שירוו נחת מהנכדים
הם מפספסים את הגיל הכי מטריף של התאומות
ולא- זום זה לא פתרון!
הא, ובנוסף לכל... כבר 4 שבועות לא זכיתי לחיבוק מבעלי... (וכבר אמור להגיע המחזור הבא)
כן אני יודעת שה לא קשור
אבל זה מסביר קצת את הצפת הרגשות שלי....
אז תודה לכן שאתן תמיד פה בשבילי
עד כאן בנתיים