מנהלים-אשמח אם לא תעבירו לפורום אחר. למרות שאולי זה לא הכי מתאים לכאן.
שלום,אני רוצה להתייעץ איתכם לגבי מצב משפחתי בתוך הסיטואציה של הקורונה.
יש לי אח מאובחן עם סכיזופרניה מגיל 15,כיום הוא בן 35 .
הוא היה גר בדיור מוגן עד לפני מספר שנים ואחרי זה המצב שלו הפך ללא יציב עם חרדות ומצבים של לחץ .
אחרי זה הוא ברח מהדיור מוגן שלו כי היה לו שם פחדים וחרדות והוא עבר להתגורר אצלנו.
בערך 5 שנים הוא הולך וחוזר מהדיור מוגן לבית שלנו. ניסיתי להסביר לאמא שלי שהחיים לא יכולים להמשך כך.
זה כולל הרבה חרדות,וויכוחים קולניים,ולעיתים גם מצבים קיצוניים אף יותר. (לא אלימות פיזית) בכי, צעקות, ועוד דברים כדוגמת זה.
מיותר לציין שבסיטואציה של הקורונה והסגר המצב בבית הפך לקיצוני הרבה יותר. הוא לא יוצא לשום מקום גם בגלל חרדות שלו מהקורונה וגם בגלל שאני וההורים בקבוצות סיכון,הוא היה רוצה לצאת אבל ברוב הפעמים ניכר שהוא עומד על זה שהוא מפחד לצאת.
לפני כן היה יוצא קצת לשתות קפה וספרייה,אבל לא יותר מיזה.
אמא שלי במשך שנים התעקשה שהוא יחזור לדיור מוגן למרות שאמרתי לה שזה לא הפתרון , ובערך כל כמה לילות הוא היה בוכה לנו בטלפון שנסכים שהוא יחזור.
אמא שלי כמובן התקפלה תמיד. וככה המצב השתמר,ואז הגיע הקורונה שהשביתה לחלוטין כל פתרון אפשרי..
אני ואחותי במצב קשה נפשית, וניכר שההורים מפחדים מאוד מהסיטואציות האלה. ובכל זאת במשך שנים אמא שלי התעקשה שהפתרון הוא להחזיר אותו לדיור מוגן ו"שינסה לחזור ולהתגבר" . ברור שהבנתי שזה לא יתן כלום ורק יחמיר את המצב. עם השנים המצב שלו נהיה יותר ויותר נפיץ. וכאמור עכשיו כשהקורונה כאן המצב הפך בלתי נסבל. בחוץ סגר-ואנחנו בבית נעולים. עם מצב כזה.
המטפלים מהדיור מוגן שמעו כל הזמן על המקרים בבית. וגם דיברו עם הפסיכיאטרית שלו.
לאחרונה החליפו לו פסיכיאטרית והיא אמרה לו שאם הוא מאיים בהתאבדות היא יכולה להוציא הוראה שיביאו אותו לשלוותה עם אמבולנס. הוא לא אחד שיתאבד,אבל מיותר לציין שהמצבים האלה פוגעים בנו נפשית.
כרגע אני ואחותי אובדי עצות. ההורים שנים לא עשו כלום וגם לא נראה לנו שהם יעשו משהו.
זה לא שאמא שלי לא מבינה את המצב,היא אמרה לי הרבה פעמים שאני זורה להם מלח על הפצעים בהתייחס לזה שאמרתי לה "כל השנים אזהרתי אתכם ולא עשיתם כלום" . עכשיו במצב של הקורונה הדברים הפכו מסובכים בהרבה. גם פחדים שלו וחרדות שלו לעבור אולי להוסטל. וגם קבוצות הסיכון בבית שעדיף שכמה שפחות יסתובבו בחוץ. הוא יכול לחזור לנו גם מההוסטל. (למרות שהוסטל זה אחרת מדיור מוגן שם יש צוות מטפל וכדומה,ובכלל שיקום של הבנאדם. זה ברור שהוא לא מתאים לדיור מוגן)
חשבנו אני ואחותי,לפנות לרווחה. או משהו בסגנון.
מישהו מכיר מקרה דומה? מה ניתן לעשות? אשמח לעזרה אנחנו ממש נואשים.
תודה