אני חושבת שמה שקשה בסיטואציה עליה נכתב הפוסט היא שמכל מיני סיבות בנות יותר יפרסמו את עצמן, וזה יוצר מצב מתסכל.
כי ברור שיש בנים דתיים שמחפשים זוגיות בגילאים האלה, אבל הפער בין כמות הבנות לכמות בנים הוא משמעותי ויש לכך השלכות.
לא יודע, שמעתי שההצלחה באחוזים של אתרי ההיכרויות נמוכה (בשידוכים השיטה קצת שונה).
גם אם בנות יותר מפרסמות עדיין זה לא מסביר למה מתוך מאות פרסומים יצא זוג אחד, זה מראה לא רק על הצד המפרסם אלא יותר על הצד המחפש (שכנראה לא זה מה שהוא מחפש, וכנראה ממילא גם לא מפרסם).
שאתרי היכרויות זה משהו שממש מצליח.
מכיר זוגות נשואים ברוך השם שיצאו משם (ולא יודע איך היו מוצאים דרך אחרת למצוא אחד את השני לולא)
יכול לומר על עצמי שיצא לי משם כמה הצעות ממש טובות משם.
יש יתרונות גדולים בזה לעומת לפנות לשדכנית.
הפייסבוק נראת לי פלטפורמה אחרת לגמרי שהיא באמת הרבה פחות טובה.
וזה גיוני ממש.
כי האתרי היכרויות בנויים לכל העניין.
הפייסבוק לא נועד לכך ולכן גם הפלטפורמה לא מתאימה.
עצם זה שאנשים לא נכנסים לפייסבוק בשביל הכרויות אלא סתם משעמום זה כבר גוקם לכך שלא תרגיש בנוח לשלוח למישהי הודעה בקשר לזה. צריך הרבה יותר יצירתיות כדי להתחיל דרך הפייס.
ולגבי תוכן דבריך -
ברור שאנשים מחפשים הרבה יותר מהפרטים הטכנים.
ברור שהדרך האידיאלית זה ע"י חבר משדך או הכירות טבעית.
אבל כשאין את שני האפשרויות הנ"ל -
אם לומדים להשתמש בפרטים הטכניים בצורה נכונה - הם עוזרים ממש!
בין אם הפרטים הטכנים מועברים דרך שדכנית בין אם הם מועברים דרך אתר הכרויות.
כי בסוף בעידן באינטרנט כולם משתמשים בפלטפורמה הזאת יותר, החל מקניות, חיפוש עבודה, דירות וכן, גם הכרויות.
פשוט בשונה מהפייסבוק זאת פלטפורמה חברתית שנועדה רק להכרויות וסביר שמי שמעוניין באחת כזאת, יפנה אליה.
בשונה מזה, הפייסבוק הוא כמו הפורום - זה יותר מקום חברתי, שגם בו יכולים להיווצר קשרים.
וזה בדיוק מה שאמילי אומרת להבנתי.
ולמה נוצר רק זוג אחד או למה בנים לא פנו לבנות ששיתפו על עצמן? צריך לשאול אותם
יש לי השערה אבל היא לא מגובשת דיה.
אי אפשר להשוות בין הכרויות לחילונים לבין היכרויות לדתיים..
מגיל מסויים אצל חילונים זה נראה לי די דומה..
זה קצת מפתיע במחשבה ראשונה אבל אם חושבים על זה אין יותר מדי הבדל.
ברור שבגילאים צעירים יש לחילונים הרבה יותר מעגלים מעורבים שיכולים לזוז משם דברים אבל בגילאים בוגרים הבעיה הופכת להיות יותר ויותר דומה לבעיה שלנו.
מניח שהרבה מאוד דתיים מחפשים לבנות קשר ארוך ויציב, ומחפשים דברים מהותיים יותר ופחות 'כאן ועכשיו'
נתקלתי כבר ביותר מבחור אחד שבלי להכיר אותי דיבר על מתי אנחנו הולכים לקיים יחסי מין.
רק קוממה אותי האמירה הזאת כאילו חילונים הם בהמות ומונעים רק מצרכים שיטחיים.
לא, גם הם מחפשים קשר רגשי, גם להם חשובה הכימיה והתקשורת. גם אם פחות חשוב להם למסד את הקשר תוך חצי שנה.
אלו בכל אופן לא דברים שאפשר להבין מפרטים טכניים..
רק התכוונתי לומר שמה שיש לנוער לא מאמין בראש זה דברים אחרים מבציבורים התורניים למיניהם.
ובוודאי שלא באתי להכליל, לא חילוניים ולא דתיים
תראי את שאר התגובות, למשל התגובה הראשונה ל advfb חושב שהסברתי את עצמי
והבנתי שזה קומם אותך.. אני לא מזלזל בחילונים. אני חושב שיש מה ללמוד מהם, אבל בכל מה שקשור לעולם ערכים- אני חושב שהתורה תורמת יותר. ורואים את השינוי בפועל, נרצה או לא נרצה
ברוב אתרי הכירויות זה צעירים, ורוב המבוגרים לא מחפשים כבר משהו רציני אלא.... כאן ועכשיו.
"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו
רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף"
(פתגם אינדיאני)
מגיל מסויים, שהרבה יותר מאוחר מהגיל המקובל בציבור הדתי - גם לחילונים נמאס מהמשחקים.
מסכים שבאתר חילוני אולי גם יש הרבה שרוצים קשר רציני ולאו דווקא למטרות חתונה בטווח הקרוב.
אבל גם אצל חילונים בשלב מסויים הרוב המוחלט רוצים קשר שיוביל לחתונה בשלב כזה או אחר.
המינונים שונים, אבל המשחק עצמו - נראה לי עם פאנץ' מאוד שונה.
לצורך העניין גם לחילונים יהיו דייטים מביכים חח
עד כמה הם בודקים מידות?.. עד כמה הם יודעים להגדיר את זה?
מסופקני
ותכל'ס, זה מה שמחזיק את הקשר יותר מכל אינטליגנציה, תחומי ענין, חוש הומור, או מראה חיצוני
(אני מכיר חילונים מקרוב- משפחה וחברים.. לא מנסה סתם להוציא אותם ככה או אחרת)
של מה לבחון, אלו שאלות לשאול וכולי..
אבל בסופו של דבר המשותף הוא - שגם חילונים וגם דתיים רוצים ליצור קשר טוב עם בנאדם אחר.
גם אם כל השיח שונה - חלק יפה מהכללים העקרוניים יהיו משותפים.
קשר רציני - זה חיבור בין שני אנשים (אפשר לדון על האם החיבור נובע מעולם ערכי משותף או מדברים אחרים יותר חיצוניים אבל בסופו של דבר שני אלו חיבור בין אנשים ואת שני אלו בונים בצורה דומה - ע"י דיבור ומפגש וחוויה)
ולכן ההשוואה בין אתרי היכרויות לדעתי לא נכונה
וצריך לבדוק לחוד- עד כמה האתרים לדתיים (שבע ברכות, שליש גן עדן- פספסתי משהו?) באמת מצליחים
גם קשר שהכיף הוא דבר מרכזי בו (במידה וזה 'קשר של חילונים') זה עדיין חיבור בין שני אנשים, חיבור בין נפשות.
לכן כל ה'משחק' שלבוא לפגישה על מנת לחוות את הבנאדם שמולך היא באותה צורה אנושית פחות או יותר. גם אם התוכן הוא שונה לגמרי.
ברור שיש משותף בינינו.. רק אמרתי שאנחנו מחפשים לבנות עוד כמה קומות מעל גבי זה
לא ההייתי מבדיל בין הצלחה של אתרי הכירויות של דתיים לאתרי הכירויות של חילונים.
כי הדרך הגשמית היא מאוד דומה, ועל זה עובד כל הקטע של ההכירות בין שני אנשים שונים.
זה נראה יותר עניין של דרך מאשר עניין של תוכן.
יש בד''כ סתירה מובנית בין משחק שהוא יותר קליל לבין עומק.
אני בא להכיר את האופי והתוכן הפנימי של הבחורה.. המסביב הוא רק תוספת, לא העיקר
ובעיני, קשר שמתחיל רדוד גם כנראה ימשיך רדוד
זוג דתי יוצא לטיול
זוג חילוני יוצא לטיול
שניה הגיעו בקשר לרמה כזאת שנוח להם לאת ביחד לטיול.
שניהם מעמיקים את הקשר בצורה תוכנית אחרת (לא תמיד).
- קשה לי גם להכליל את החילונים
אני חושב שקיים הרבה חוסר תרבות כיום (אמצעי תקשרות שונים וכולי)
אבל בכל זאת אעדיף שלא לדבר עליהם בתור מקשה אחת
אלה שמחפשים יותר כיף וענין והנאה גשמית,
ואלה שמחפשים יותר הנאה אינטלקטואלית, שהם בד''כ גם היותר חכמים.
וודאי שלא מקשה אחת,
אבל בסוף- זה לא משתווה בעיני בכלל לחינוך דתי, למיקוד החיים של הנוער הדתי לאומי
וברור שיש דמיון ברובד הגשמי. עדיין, לעומת רבדים אחרים- זה רובד רדוד. גם אם הוא נצרך. ולצמצם את כל הקשר לזה או את עיקר הקשר זו טעות ענקית בעיני
אני לתמיד נוהג לסמפט את החינוך הדתי הפועל אז זה נושא שלם אחר שהוא מעניין בפנ"ע
שזה נושא בעייתי בפני עצמו
גם מי שמחפש קשר רציני אצל חילונים.. מה הוא צריך לדעת על הצד השני?
שהוא עובד, ושהוא בנאדם די נחמד, ועוד כמה דברים דומים - זה בונוס. הרבה סוברים שאחרי החתונה הם יצליחו להתגבר על הכל.
ומכיון שקשר רציני ויציב יכול להיות גם בלי חתונה, לפעמים גם מתחילים וזורמים ונראה מתי נתחתן ואם בכלל, מה שעושה את הכל הרבה יותר קליל.
אצל דתיים יש דרך חיים, ואיך לחנך את הילדים, ומהתחלה מתכננים להתחתן כי אסור להיות סתם ביחד
אז בודקים ברצינות את הצד השני ולפעמים פוסלים סתם על קטנות שאולי מבשרות רעה.
"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו
רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף"
(פתגם אינדיאני)
בסופו של יום העולם הופך להיות יותר ויותר וירטואלי, וכתוצאה מכך גם ההכרויות מתבצעות יותר דרך האינטרנט. בין אם אתה דתי ובין אם חילוני.
ואם החילונים שחיים בסביבה מעורבת ופוגשים כל הזמן נשים, מרבים להכיר באינטרנט (קרי, ע"י קריאת פרטים טכניים) נראה לי שאפשר לומר שגם בציבור הדתי האחוזים לא קטנים כמו שנדמה לנו.
ומכיוון שגם בציבור הדתי מתחתנים מוקדם יותר מבציבור הכללי- צריך לנתח את זה לפי גילאים.. ולראות מה הנתונים של הצעירים, בנישואין ראשוניים
גם ברשת אפשר להיחשף לדברים שהם לא הפרטים היבשים, למשל כאן (אם כי כאן המטרה היא לא היכרות, ובפלטפורמות שהמטרה שלהן היא כן היכרות מתמקדים בפרטים היבשים - כאן הכשל).
אסביר את זה בצורה מוקצנת לצורך העניין -
ברור שפרטים טכניים לא מספיקים כדי להציע נישואין..
אבל פרטים טכנים יכולים לעורר סקרנות "וואלה, מעניין מי היא.."
ומפה להתכתבות מוצלחת המרחק קטן ומפה לפגישה גם סבבה.
ובדר"כ וירטואלית ופרטים טכניים זה ילך ביחד, ולא במקרה.
אין הרבה שמעניינים אותי הפרטים הטכניים שלהן, מודה באשמה חחח
ויש כאלה שזה ממש יוצר אצלי עניין.
וגם אפשר לכתוב בקצרה גם מעבר לטכני.
אני חושב שהסלידה מאתרים נובעת בדר"כ ממקום אחר, לא ממקום של יעילות.
מגיל 5 אני מודע לכךך שהאינטרנט משמש אותי כדי לשחק במשחקי פלאש במיניקליפ.
אני גדל קצת ואני מודע לכך שאני יכול לקרוא חגשות באינטרנט...
המעבר הזה - שלהכיר דרך האינטרנט הוא שלב ריגשי מסויים שדורש הכנסה למודעות בעוד שימוש לגיטימי שנעשה באינטרנט.
חלק מזה, זה להיות מוכן לפרסם על עצמך פרטים במסגרת הזאת. זה נראה לי גם משהו שמרתיע.
בנוסף לשני אלו - מודעות חברתית. עד כמה החברה נותנת לזה לגיטימציה. עד כמה החברה מכירה בזה שזה דבר טוב. (או שזה פאדיחה?)
הסתכלתי עכשיו לגבי שבע ברכות (על שליש גן עדן לא מצאתי נתונים).
כתוב שם שהיו כ3,000 חתונות, ויש 47,000 כרטיסים (רק הפעילים? נניח שכולל כולם).
זה עדיין פחות מ13%.
זה מספר יפה, אבל באחוזים פחות.
גם ההשערה שלי לא היתה מגובשת דיה אבל כתבתי. 🤷♂️
אתרי ההיכרויות רק צוברים תאוצה עם השנים.. ולא בכדי 😌
המגמה הכללית היא יותר להירשם לפרויקטיים כאלה שהמכנה המשותף שלהם הוא התרשמות בלתי אמצעית ביחס למשודך הפוטנציאלי, ככה שאולי יש צורך לבחון את ההשערה שלך מחדש
אם אחוזי הרשמה נחשבים 'עובדים' אז את צודקת, לדעתי פשוט כי אין אלטרנטיבה אחרת (מאמין שגם אני אפנה לשם בצוק העתים).
עדיין לדעתי השיטה בעייתית (לא ההתרשמות הבלתי אצמעית, אני דווקא בעדה, אלא שיטת הכרטיסים עם הפרטים היבשים כמו רשימת רכיבים של מוצר).
גם אצל אמילי היו "עשרות אלפי עוקבים. מאות שיתופי מחפשיםות. זוג אחד".
היכרות ישירה זה האידיאל, אבל אני לא מכיר פלטפורמה שמיישמת אותו.
וזה באמת מעניין.. יש לך רעיון למה זה שונה?
אני דווקא דיי מחבבת את הפלטפורמה של האתרים.. אתה בודק אם הנתונים היבשים מתאימים ואם כן מתקדמים לשלב של בחינת האינטרקציה. ממליצה לך
אבל נראה לי שבעיקרון הבעיה היא באותה הנקודה.
וכן, מאמין שאגיע לשם מתישהו (לצערי).
יש נרשמים לאתרי היכרויות
יש פרוייקטים שמנסים לשדך
אבל הכל בסופו של יום אותו רעיון
תמונה ופרטים יבשים שבד"כ לא כזה אומרים על הבן אדם (חוץ מיחידי סגולה שיודעים להתבטא בצורה שבאמת מבטא מי הם...ואז יותר קל להבין את הבן אדם)
אני מכירה כרטיסים ששנים מתגלגלים בווטאספים
ובנות כזה כבר "אה ואי, זה.. כן מכירה אותו..."
כבר יוצא כל החשק לנסות להכיר
כי הבן אדם הופך לכרטיס! לפרטים!
כל האישיות שלו מתגמדת, כל הקסם שלו נעלם.
זה ניהיה מאוס
במיוחד ובמיוחד רווקים בני 34+ ומעלה שכאילו משהו שם מתפספס שהם כותבים את הפרטים שלהם
כאילו בן אדם עבר כל כך הרבה בחיים. ובסוף זה יוצא בכמה מילים של "מחפש בחורה טובה, לב טוב, רגישה, עדינה" וכו'...
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
אני חושב שיש דרך יעילה להכיר גם דרך פרטים 'יבשים'.
יצא לי לקבל ככה הרבה הצעות מתאימות
לבן אדם פשוט שוואלה אין לו איזה משהו מיוחד להציע
חוץ מזה שהוא בחור פשוט וטוב
כאילו, הכרטיס לא עושה לו טוב. מבין?
וגם אני לא בטוחה כמה יש כאלה שבאמת עכשיו עם מוטיבציה לנסות דרכים יצרתיות ועם אש בעיניים על זה.
צריך אישיות מסוימת כדי לפעול בדרך הזאת.
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
מיהודי פשוט? ;)
זה נכון כמה שזה פשוט.
מאמין זה אולי גם סוג של ז'אנר אבל מבחינת המיתוג נראה לי שאפשר להתעלות.
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
כשאני מתעסק בכרטיס של בחורה אני לא מודד אותה בשויוי של שוק כלשהו אלא רואה אם יש משהו שמדבר אלי.
אם יש משהו (ויש משהו) שפשטות מדברת אליו הוא יכול לזהות את זה בפשטות.
בכללי, פשטות זה דבר מאוד גדול. היום יש הרבה חציצות, פזות, מסיכות - פשיטות זה כמו תרופה
גם גישה נכונה
וגם נראה לי ששליש יותר נוח משבע ברכות
קיצר, עד שלא ניסית בעצמך, אין לך אפשרות ממשית לדעת איך זה.
כמו ששיעור ב' מדברים על צהל לצורך העניין ;)
מי שנמצא הרבה זמן באתרי היכרויות, הסיכוי שלו באמת להתחתן משם הוא 0.
צריך לשנות סביבה, לסביבה פחות דיגיטלית.
זה נכון לאתרי היכרויות ופייסבוק.
וכן, הקורונה הרגה את זה, אבל זה עדיין נכון בעיני.
לראות בנות מהממות בגילאים מבוגרים. פשוט רווקות
ואין גברים להציע להם.
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
בין העולם הבא
לעולם הזה
(ארז לב ארי)