בעקבות כמה שרשורים מהזמן האחרון,
וגם בעקבות הרצאה ששמעתי עכשיו, בין השאר על מעגל הזהב של סיימון סינק.
בקצרה- סינק מדבר על הכוח לשווק ולשכנע על ידי ה'אני מאמין' והחזון, ורק אחר כך על ידי הסברים איך זה מתבצע ומה תכל'ס מקבלים. הוא טוען שההצלחה הגדולה של המנהיגים לסחוף אחריהם היא דרך השאלה "מדוע" לפעול, וה"כיצד" וה"מה" הם רק האמצעים.
עכשיו לעניינו:
מה היה קורה אילו בשלב ההצעה היינו נחשפים קודם כל ל"אני מאמין" של הבחור/ה. לפני הגיל, עיסוק וכל הקורות חיים.
בלי לספר מי אתה, מה האופי, מה החוזקות וכו'. בלי. רק מה המטרות ומה החלומות. ובמה מאמינים. לפרט.
לא היה יותר סיכוי לקשר?
כלומר ההצעה נראית כך: בחור/ה שחולם/ת לעשות.... ולחיות.... ומאמין/ה ש..... וחושב/ת....
ורק אז, אחרי שזה נשמע מתאים- גיל, אופי, עיסוק וכו'.
בסוף בסוף, מדובר פה על הקמת בית. יותר חשוב מה רוצים שהבית יהיה, איך שואפים לחיות,
ורק אחר כך איך עושים את זה / מה מרכיב את בני הזוג ומיהם בכלל.
הפרטים (כולל אופי, תכונות, עיסוק ומשפחה) פתאום מאבדים קצת משמעות, ברגע שמזהים שיש מטרות משותפות. לא?
וכך גם בהיכרות עצמה. להתמקד במטרה המשותפת, בחלומות, באמונות.. כמובן בלי לבטל את שאר המרכיבים של הקשר.
מקווה שהצלחתי להבהיר משהו.. מרגישה קצת מבולבלת