כ"ז בטבת תשפ"א 21:53

על הרוח הצעירה של ההתיישבות הצעירה
עברו הרבה שנים מאז קמה ההתיישבות , רוח הגבורה ואהבת ישראל תוך מסירות נפש שהייתה בתקופה הזאת הזקינה , ובמקומה הגיעה ההתיישבות הצעירה שבמעשיה המבורכים ממשיכה את קודמיה בישוב הארץ והפרחת השממה . 

 

אך הרוח ,לא אותה רוח.

 

היא לא אותה רוח של גבורה שהייתה נוטעת את מקומה כשליחת העם בנחלת אבות בלי התחשבות בקו ירוק או כחול .

 

היא לא אותה רוח שמקרינה אמונה בצדקת הדרך בלי לפחד ולהתחבא בביטויים כמו "בתום לב" וכדומה .

 

זה לא אותה רוח שאת ביסוס ההתיישבות המעשית תבעה כחובה בהכרה בשטח כשטח השייך לנו ולא בבקשה מתקטננת על זכויות הומניטריות .

 

ברוח שכזאת כל המעשים ( המבורכים) אינם מוצדקים . אם קרקע נגזלה , למרות שנעשתה ב"תום לב" צריך להחזירה לבעליה ואת המתיישבים צריך לפצות על זה באפשרות חלופית .                          

אם הטענה היא צרכים הומניטריים צריך לדאוג לאומללים לתנאים יותר טובים , במקום אחר.

 

השאלה אם רוצים לרומם את הדעות הכוזבות , ולהחזיר עטרה ליושנה , ברוח המקורית ולומר בגאון לא ארץ נוכריה גזלנו אדמתנו היא . או ליישר קו עם רוח זרה שלא מצדיקה את מעשינו .
אולי בטווח הקצר המעשים יצליחו גם ללא הרוח , אבל אחרי המעשים נמשכים הלבבות והרוח שהסתרנו ברוח יעילה יותר תהפוך את לבבנו ואת רוחנו הפנימי לרוח חדשה שגם במעשינו נבטא אותה
 

אולי יעניין אותך