לא ממש זוכרת מתי אבל בהחלט קמו לי.. יש מצב מקצת אחרי שבוע 22-23 משהו שם.
לא יודעת אבל לי הרגיש שאם אני באמת חייבת לשבת וזה מה שיהיה לי טוב אז אני יושבת וזהו..
בדכ בכל זאת אם היה מצב שעלה אדם מבוגר או מישהו/מישהי שהיו נראים לי שצריכים לשבת אז קמתי להם..
ולגבי יציאת הפופיק, לא יצא לי בכלל.. והייתי עם בטן בחוץ לגמרי
משלב מוקדם יחסית היה קשה לפספס שאני בהריון..

אולי כי התינוקי אוהב לשכב ממש למטה לאורך

ברורר אם יש מבוגרים אני תמיד קמה
אבל עדיין אני נגיד בתחנת רכבת מתה שם מחוסר חמצן ואף אחד לא חושב לפנות לי מקום בספסל 😅

הייתה איזה בדיקה ששלחו אותנו להסתובב שהוא יזוז קצת שיוכלו לראות אותו..

כן, מוכר..

😅

הריון ראשון עד חודש שביעי היתי באוטבוסים
היו חדי הבחנה שזיהו ופינו מקום אבל לא קרה הרבה...
וגם היו חודשים שכבר הבטן היתה בולטת ואף אחד לא קם לי
אבל אני גרה במקום בעייתי האוטבוסים מפוצצים והרוב אכלוסיה מבוגרת
חושבת שפשוט תשבי בכיסא ואם יבקשו ממך לפנות מקום תגידי שאת בהריון עדיף מלעמוד ולא להתבייש!

הוא יוצא לרוב כשיש בקע טבורי

וגם זה לא תמיד.
יומיים לפני הלידה עוד עמדתי באוטובוס בסיבובים וכמעט נפלתי.

רק באוטובוסים בין עירוניים של חרדים אז הנערות קמו לי(גם לפני ההריון). באוטובוסים בין עירוניים סתם לא קמו לי מעולם. הייתי יושבת על המדרגות/עומדת🤦
(נסיעה של 40 דק, כן?)

שבוע 41.. ולא נעמדו..

לדעתי זה תלוי בציבור/אוכלוסיה מקומית.
אני אישית הייתי מתיישבת באוטובוס גם אם זה היה מול גבר (חרדי). לא מתוך אינטרס לעשות דווקא, אלא פשוט תוספת של 15 קילו באמצע הבטן, שינויי דרסטי במרכז הכובד ושיווי משקל לקוי והסיכוי הגבוה ליפול באוטובוס עם נסיעתו העקלקלה גרמה לי להתיישב. גם אם זה חרה לגבר מולי שקם ונעמד כשהתיישבתי מולו.

תמיד הייתי מסוחררת בהריונות אז הייתי מתיישבת ולא קמה גם למבןגרים.. (עם מבט מתנצל..)
והאמת שאם לא היו קמים לי הייתי מלטפת את הבטן שישימו לב😅 וגם קרה מצב שישבו ילדים וביקשתי מהם לקום כי הרגשתי רע..

הייתי בחודש שביעי, חזרתי מביקורת בבי"ח (הריון בסיכון)

כשעלה גבר מבוגר לא יכולתי לקום בשבילו

ואז זה שלידו צעק עלי את לא רואה שעומד פה אדם מבוגר???

נעמדתי במלוא כרסי

ואמרתי לו ראיתי אותו, אבל גם לי יש הסיבות שלי ואני הריון בסיכון.

הוא החליף צבעים ואמר לי אוי סליחה בואי אני אקים בשבילך מישהו

אמרתי לו לא תודה, עשית מספיק, בפעם הבאה לפחות תשאל בשקט ונימוס ואל תבייש אחרים

וטוב שיהיה לך מצפון שאני צריכה להעביר את הנסיעה בעמידה.

 

לפני שירדתי הוא התנצל שוב

 

אבל מקווה שהמסר עבר ואולי זה יועיל לאחרות...

ובסוף מישו אחר קם.
אבל הייתי בהלם וכמעט בכיתי🤦

אני דנה אותו לכף זכות בזה שלדעתי הוא שמר עיניים ולא ראה באיזה מצב אני.

אבל היה חשוב לי לענות לו כדי לחנך אותו. לכל הפחות יכול היה לשאול בשקט

ובעדינות...

יפה שהצלחת לדון לכף זכות...

בעיניי זה לא נכון בכלל בכלל לבקש מאחרים לקום.
אף פעם אי אפשר לדעת מה עומד מאחורי ישיבה של אדם באוטובוס. בכלל, זה קצת מבאס שקמים רק לנשים עם בטן, לפעמים אשה בתחילת הריון צריכה מאוד שיתנו לה לשבת...

בכל מקרה, @אמא יקרה לי* את אלופה איך שענית לו!
ושה' ישלח שכל ורגש בכמות מספקת לכולם

באמת נושא רגיש...

 

ולא שלא בא לי להקים בעצמי כל מיני ילדים/ נערים ונערות משתוללים כשאני רואה קשישים עומדים.

נחמץ לי הלב ונתקלתי בזה הרבה מידי פעמים...

אבל אני מעדיפה להימנע מנזק ואי נעימות שעלולות לקרות אם אקים מישהו וחלילה אגלה שהוא זקוק לשבת לא פחות, גם במחיר שיש 'סתם' ילדים שיושבים...

ולא היה איפה לשבת. הייתה מפוצצת חיילים... מילא היו מחזיקים את התיקים עליהם ולא מרפדים את הרצפה כך שגם עליה לא היה אפשר לשבת. היה פשוט סיוט.


וסליחה, אבל נורא הפריע לי שאף חייל לא חשב לקום לאישה (נשים, היו שם עוד) שעומדת כל כך הרבה זמן. לא מדובר על חיילים שחוזרים מהבסיס מרוטים בסוף שבוע, אלא על יום ראשון בבוקר, מחופש בבית לבסיס. ובכללי אני חושבת שהצבא חייב לדאוג לפתרונות תחבורה אחרים או שרכבת ישראל לרכבות יותר ארוכות, בזמנים כאלו.

ולא פעם קרה גם שחייל הניח לי תיק על הרגל, אז זזתי קצת. הוא ראה שיש מקום אז דחף את התיק עוד קצת עלי😡

וגם קרה שבחודש שביעי התמוטטתי על כיסא שהתפנה בתחנה, ואחד מהם אומר לי "תפוס, הוא רק הלך לשרותים"

לק"י

מילא מקום תפוס באוטובוס, אבל בתחנה?!

מזל שהרכבת הגיעה פחות מחמש דקות אחר כך

מה זה תפוס? מה אנחנו בגן??

אגב באוטובוס בין עירוני חרדי קמו לי שבוע אחרי החתונה (הן לא מבינות בכיסוי ראש לא מקצועי של קושרת מתחילה)
וזה הדהים אותי החינוך של- רואה אישה עומדת? תקומי לה, את לא יודעת באיזה מצב היא נמצאת.
והיה פה שרשור לאחרונה שממש כתבו על זה...

אבל זה קורה רק בבין עירוני, בעירוני אפחד לא קם לי.
רק פעם אחת ברכבת הקלה אישה קראה לי לבוא לשבת אחרי שאנשים ירדו...

כשהייתי נשואה טריה וחמודה, בלי הריון ובלי טיפת בטן... כולה 4 שנים מעליו בגיל פלוס מינוס. אז התווכחתי איתו בנימוס שאין צורך והוא לא השתכנע עד שבסוף אמרתי "מה אני נראית לך, זקנה או שמנה???" ואז הוא הבין את המסר והפסיק להתווכח

שנסע באוטובוס ועלתה אישה בהריון,והוא קם בשבילה.

והוא לא שם לב בכלל שזו הבת שלו.

 

קראתי את זה בספר שנכתב עליו לאחר פטירתו.

עם רגל מוגבהת על הכסא(כאמור-גבס על כל הרגל אז לא יכלתי לכופף)
וכיסיתי אותה במעיל שלי..
והיה צפוף ונכנסו 2 נשים וישר צעקו עלי- מה את חושבת לעצמך גם יושבת כשמבוגרות עומדות וגם תופסת 2 כסאות מה אזאת החוצפה הזאת?

לא אמרתי כלום.
הן נעמדו ליד ואח''כ פשוט הורדתי את המעיל..
הן לא התנצלו. אבל כמובן שהששתקו...

אבל בדרך כלל כן
לא זוכרת מתי התחילו לקום גם לא זוכרת מתי הבטן התחילה לצאת

עליתי לרכבת שבועיים אחרי לידה מרגישה כל כך רעננה וצעירה ואיך שעליתי גברת נלצדה פינתה לי את המקום.
היה בזה משו מבאס....

משבוע 14 כבר קמו חי באוטובוס.
ב26 שאלו- את ממש בסוף, נכון?

טובה את

כשהייתי בחודש שביעי, נסעתי באוטובוס,
קרסי בין שיניי,
והיה פקק ממש ארוך,
מי שישבה לידי שאלה אותי- את לא צריכה ללדת, נכון? את בסוף?
פחדה שתצטרך ליילד אותי

פשוט יש לי שירותים דדדחווווףףףף
י שלך שקית במקרה?

אני גרה במקום עם אוכלוסיה חרדית וכמעט תמיד בנות חרדיות קמות לאשה נשואה .. או לפחות מציעות וזה פשוט מקסים! כמעט ולא זוכרת את עצמי צריכה לעמוד בנסיעה ואני מתניידת רק באוטובוסים ..
חוץ מפעם אחת שהייתי צריכה לעלות על קו תל אביב ירושלים שהיה מפוצץ והייתי בחודש מתקדם ורק כשהתיישבתי על המדרגות חיילת החליטה לקום בשבילי...

חודש מתקדם יחסית (אבל אני קטנה...). חייבת לשרותים כמו כל אישה בהריון.
באה לאיזה חנות, שואלת אם יש שירותים. אוטמטי המוכר עונה "לא". ואז אומר: "אה, את בהריון? כנסי..."