י"ג באדר תשפ"א 09:44

 

 

יחודיות פורים וימות המשיח - חזרה למקום, לקרקע, לגן עדן ארצי

 

 

כל החגים הם במימד הזמן, "מקדש ישראל והזמנים"

והם עוסקים בזמנים, בעונות השנה והחקלאות, במהותם ובקדושתם.

 

בפורים יש דין יחודי ומיוחד הדורש הבנה.

 

*   אמנם פורים חל בתוך הזמן - בלוח השנה,

אך הוא נקבע בפועל לפי מקום!

איפה שהיית בעלות השחר, של י"ד או ט"ו אדר, שם יהיה פורים שלך!

 

עד כדי כך שברמה טכנית אפשר כביכול לחמוק מימי הפורים מבלי להתחייב בהם הלכתית, אם לא היית ב"מקום פורים", - בי"ד בפרזים או בט"ו בירושלים.

 

*   פורים הוא החג האחרון בסוף השנה התורנית , שמתחילה בניסן ונגמרת באדר.

בסוף הזמנים, כשהטבע - המקום צומח, האדמה פורחת, ומתחיל האביב. (תהליך שמתחיל לנצנץ 30 יום קודם פורים - מט"ו בשבט).

דווקא אז יש התחלה חדשה,

וכמסורת מר' נחמן שכעת ההתחלות מפורים, לעומת העבר שההתחלות היו מפסח.

 

*  עפ"י הסוד - למרות ששכינה לא ירדה מתחת לעשרה טפחים,

בחנוכה היא מאירה עד שלושה טפחים, - לגובה הנרות,

והארת פורים עוברת את כל המדרגות ומגיעה עד הקרקע

 

בפורים יש חידוש של מעבר וחזרה מה"זמן האנושי" אל המקום, אל הארץ.

 

------------

 

מה העניין?

 

גאולת פורים זו גאולה נסית שהיתה בחו"ל בגלות, וחידשה את כבודה של א"י עם דגש על ירושלים (חומות מימות יהושע ושושן פורים מיוחד לירושלים), מכיוון שאז הגיע זמן הגאולה, חזרה לארץ ישראל לבית מקדש שני.

 

אמנם גאולת בית שני לא צלחה לנצח, אך הנס היה כי התנוצצה הארה של אחרית הימים , שהרי בית שני נבנה באלף הרביעי, וכמו שביום רביעי מתחילה להתנוצץ הארת השבת הקרבה ובאה, כך גם באלף הרביעי התנוצצה הארה מאחרית הימים - מהחזרה הסופית שלנו לארץ ישראל בסוף האלף הששי לפני האלף השבתי השביעי.

 

כבר אז בסוף תקופת הנבואה החלה להאיר ההשגחה הנסתרת שבתוך הטבע והמהלכים הארציים.

 

לעומת כל החגים היונקים מהעבר - מיציאת מצרים ועתידים להתבטל, פורים שלא יתבטל, יונק במהות מהארת אחרית הימים, מהעתיד הפורח המושלם, מהחזרה של ישראל לארצם - חזרה למקום, לשכינה, לשלוה, לטבע, ללב, לגוף בריא, לגן עדן ארצי של אחרית הימים לקראת האלף השביעי, לחיי עד!

 

בגאולה - בהישתכנות בארץ ישראל, חוזרים לגן עדן ארצי. 

שבים למקום הקדוש, לחיי עולם - לחיים עם העולם הארצי והאלוקות הנצחית שבו.

 

-----------

 

קירקוע מ"זמן אנושי", למקום, כולל גם חזרה מתודעה של חיי שעה מלאה עתיד ועבר ארעיים בראש, 

לחיים ב"מקום", - בעולם חומרי מקודש שחוזר להיות עם חווית שכינה והשגחה נצחית.

 

חזרה למקום היא חזרה ל'אי ידיעה' - ל"עד דלא ידע".

תמימות, ענווה, פשטות ונוכחות בהויה, בהווה.

 

דומה לילד קטן לפני שנכנס לעולם הזמן, הוא חי במרחב נצחי - הוא נטול דאגות וזמנים ושעון, 

הוא נוכח במקום, על הקרקע, ויכול לשחק ולהשתעשע בנחת במשך שעות. (כן יש ילדים כאלו עדיין )

 

כתאור התורה בפרשת דברים, לאחר חטא המרגלים:

"וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה (לארץ ישראל) וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשׁוּהָ".

הילדים הקטנים נוכחים ב"היום" ולא ב"טוב ורע" מנטליים עתידיים.

זו בחינת "עד דלא ידע" - לפני דעת טוב ורע, שם יש מרחב של "עד", של נצח, לפני זמנים.

 

.עד דלא ידע' איננה דווקא דרגה גבוהה ויציאה מעל הראש אל 'מעל טעם ודעת' , או דרך שיכרות וטשטוש'

 ,'אלא גם דרגה פשוטה תמימה, 'מתחת לראש

.לפני הבנה, לפני ידיעה, לפני חשיבה

 

,מהקרקע, מהארץ, מהטבע, מהרגליים

מתוך המקום של שכינה - מהנוכחות בעולם הגאולי החומרי הקדוש, חוזרים ל'עד' - לעדן. 

 

כשאנו בהכרה תמימה כזאת, בנוכחות כזאת, הנשמה והגוף חיים יותר בשלום.

הגוף וכל עולם החומר מחובר למהות ואפילו הנשמה מוארת יותר, מתוך ובתוך הגוף הקדוש, 

 ויחד הם חוזרים למימד ה"עד" ולשעשועי עולם הבא של אחרית הימים

.כמו לפני חטא הדעת, בגן עדן ארצי

 

😍


"דע והאמן כי גן עדן בארץ

...

אלמלא שחטא לא מת לעולם 

כי הנשמה העליונית נותנת לו חיים לעד

והחפץ האלהי אשר בו בעת היצירה

יהיה דבק בו תמיד והוא יקיים אותו לעד"

 

(רמב"ן פרשת בראשית)

 

 

 

לחיים!! 🥂

 

 

 

 

"בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב.
במרחב הזה בכוחנו לבחור את תגובתנו.
בתגובתנו טמונים החופש והצמיחה שלנו."
 ויקטור פרנקל

 

אולי יעניין אותך