יש לכם דרך איך להתגבר על המחשבות האובססיביות בתקופת האירוסין? כאילו לא מצליח לישון לא ללמוד לא להתפלל ביישוב הדעת, רק כל היום טרוד בעניינים האלה מה כתבה מה כתבתי מה אמרתי מה אומר מה אמרה מה קנתה... ואני ככ ככ ככ ככ מודה על כך לה' ושמח שזה כך ולא מתלונן אבל עדיין אולי יש איזה עצה... אני מאוד חסר ניסיון בדברים האלה אז אני גם לא יודע אם זה נורמאלי או מוגזם מאוד וכו'...
עוד שאלה רק לממש ממש דוסים אם אנחנו פתוחים יחסית ב"ה והכל, נראה לכם נורמאלי לספר לה כמה קשה לי וכמה אני מחכה להיפגש ולדבר וכו' או שזה מראה אהבה מידי?
*אני חרדי אז יש כללים מתי לדבר להיפגש וכו' יכול להיות שזה ככה אצל כולם אבל ראיתי לנכון לציין...
תודה מראש