שלום,
הבכורה שלי, בת 8, חרדתית עם לקויות למידה.
מטופלת כבר 3 שנים גם רגשית וגם לימודית והיא לא מפסיקה להתלונן. אני כבר מתקשה להכיל אותה. בא לי לצרוח- סתמי!!!!!!
לדוגמא: אתמול היא ישנה אצל חברה, היא שכחה אוכל אז הקפצתי לה ועכשיו אספתי אותה לרכיבה טיפולית. במשך חצי השששעה בדררך אני שומעת *רק* קיטורים. המורה לא אוהבת אותי כי היא אמרה לי בטון לא נחמד להוציא חוברת. החברה שישנתי אצלה הלכה לשחק גם עם ילדדה אחרת. החונכת (משנה שעברה שנסחבה במיוחד לראות אותה!) אמרה שלום להרבה בנות והם הפריעו לנו. קיצר. הילדה לא מפסיקה להתלונן לרגע. הכל רע. אאכלו לי. שתו לי. לא אוהבים אותי. עשו לי.
סיוט! מה עושים עם זה?
הבכורה שלי, בת 8, חרדתית עם לקויות למידה.
מטופלת כבר 3 שנים גם רגשית וגם לימודית והיא לא מפסיקה להתלונן. אני כבר מתקשה להכיל אותה. בא לי לצרוח- סתמי!!!!!!
לדוגמא: אתמול היא ישנה אצל חברה, היא שכחה אוכל אז הקפצתי לה ועכשיו אספתי אותה לרכיבה טיפולית. במשך חצי השששעה בדררך אני שומעת *רק* קיטורים. המורה לא אוהבת אותי כי היא אמרה לי בטון לא נחמד להוציא חוברת. החברה שישנתי אצלה הלכה לשחק גם עם ילדדה אחרת. החונכת (משנה שעברה שנסחבה במיוחד לראות אותה!) אמרה שלום להרבה בנות והם הפריעו לנו. קיצר. הילדה לא מפסיקה להתלונן לרגע. הכל רע. אאכלו לי. שתו לי. לא אוהבים אותי. עשו לי.
סיוט! מה עושים עם זה?