הוראה.

עבודת מעבדה רוטינית (צריך לעבור הסמכה לתעודת עובד מעבדה רפואית).

תיאום מחקר.

 

בתואר הראשון לומדים תיאוריה, בתארים מתקדמים יישום של התאוריה. לכן קשה למצוא עבודה אחרי תואר ראשון שנותן הכנסה סבירה. לימודים לתואר מתקדם הם בתשלום - יש פטור משכ"ל+מלגת מחיה (ולפעמים גם אפשרות לתרגל, תלוי במוסד), וזה פותח קצת יותר דלתות, בעיקר בתחום של להיות סוכני מכירות של מוצרי מחקר ורפואה, ותפקידים יותר משמעותיים במעבדות (מחקר ובתי חולים), ואפשר להגיע לתפקידים יותר בכירים עם תואר שלישי. 

אז זה מקצוע לא רווחי? לא יציב?

כי נראה לי אני מסבה מקצוע מתכנות מחשבים למדע.

זה התחום שמשלב את מדעי המחשב עם ביולוגיה.

השכר שם הרבה, הרבה יותר גבוה, ויש הרבה יותר משרות זמינות.

 

באופן ככלי, איפה מדענים עובדים?

אם זה באקדמיה\ בית חולים, זה כמו עובדים ממשלתיים בתחומים אחרים - שכר בסיס לא משהו ותנאים די טובים. אבל אלו משרות לרוב לבעלי תואר שלישי או לפחות שני, והשאלה היא אם שווה להשקיע את כל הזמן הזה בשביל שכר בסיס שהוא לא משהו (וגם לא יעלה מי יודע מה עם הזמן). בשוק הפרטי יש מעט משרות עם המון תחרות.

זה תלוי באיזה מדע. 

כימאים וביולוגים שלא נשארים באקדמיה, הולכים לרוב להיות מורים. כך לפחות אני מתרשם.

 

פיסיקאים\ מתמטיקאים (כמוני וכמו רבים מחבריי) הולכים בד"כ לתחומים של אלגוריתמיקה ו-data science. 

 

 

 

 

בביולוגיה הרבה פחות
וכמובן תלוי באיזה תחום עשית את התארים המתקדמים שלך. לא דומה עבודה בכימיה חישובית לעבודה בנושא סוללות לעבודה על תרופות..

על פני השאר?

כי זה דורש ידע בתכנות, וגם אם הולכים למשרה ממשלתית זה על חוזה אישי הרבה יותר גבוה.

בתור מתכנת...

בכלל, אם הכיוון הוא תכנות - ביואינפורמטיקה זה די קאדר מיותר,.

תודה!

אתייעץ.

אא"כ את מכוונת להוראה\לבורנט

ולמה לא כדאי?

ועוד... 

אין משרות במעבדות?

התשלום פחות מינימום עם השלמת הכנסה ואופק קידומי עלוב.

משרד הביטחון לא מציע משהו עם משכורת נורמלית?

או שאת רוב המימון הם משקיעים בניסויים...
ותכלס זה מה שצריך לעשות.

כלומר, עושים תואר ראשון, ואז שני, ואז דוקטורט, ואז פוסט דוקטורט בחו"ל- ואז פותחים מעבדה. או שנשארים כמנהלי מעבדה (אחרי הדוקטורט).


אבל זה לא עבודה בתעשיה- בחברות וכו'. והשכר יפה אבל לא מדהים ביחס למסלול המפרך..

"ביוטכנולוגיה היא תחום שמשתלב כמעט בכל סוגי התעשייה: רפואה ודיאגנוסטיקה, חקלאות, תרופות, מזון ואפילו פלסטיק, ויש לה תפקיד חשוב במציאת פתרונות לאיכות הסביבה. יש חברות שמפתחות יכולות שמבוססות על אמצעים ביולוגיים כדי לפתור בעיות שעד היום לא היה להן מענה. למשל, ניקוי אוקיינוסים מכתמי נפט באמצעות חיידקים, שימוש בחיידקים לפירוק של מוצרי פלסטיק שלא יאגרו וייצרו ערמות זבל או הפיכת מזון לאיכותי ומזין יותר בעזרת שמרים או ירקות מהונדסים גנטית. בעשור האחרון חלה התקדמות עצומה בתחום הזה שמשתלב היום במגוון רחב של תעשיות", מסביר ד"ר טייב.

"ביוטכנולוגיה משפיעה על פיתוחם של תרופות וטיפולים רפואיים טובים יותר, אבל זהו נושא רחב מאד, והשימוש בתאים חיים התרחב כיום למציאת פתרונות למגוון גדול של בעיות", מוסיף פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה ומי שהקים את החוג לביוטכנולוגיה במכללה ועמד בראשו במשך 8 שנים.

 

פרופ' פרידלנדר היה בין הראשונים בישראל לזהות את הצורך הגובר באמצעים ביוטכנולוגיים והראשון שיזם והקים חוג לתואר ראשון בתחום. "היינו הראשונים לקבל אישור של המל"ג לתוכנית לתואר ראשון, עד אז היו רק אופציות בתואר שני ושלישי. האתגר הגדול היה לשכנע שיש לבוגרי תואר ראשון סיכויים לעבודה ולקריירה. ואכן, מאז שנת 2007 כ-90% מהבוגרים שלנו השתלבו בתעשייה הביוטכנולוגית, בחברות תרופות, בחקלאות, בחברות הזנק או לחלופין המשיכו לתארים מתקדמים. בשנים האחרונות חלק מהסטודנטים משתמשים בתואר הזה כמקפצה ללימודי רפואה."

קדמית שלהם".

"זהו תחום מתגמל מאד מבחינה אינטלקטואלית ופרקטית. בוגרי תואר ראשון  עשויים להתקבל לתפקידי בקרת איכות ולצפות לשכר התחלתי של 8,000 שקלים ומעלה, בעלי תואר שני יכולים לצפות לתפקידים מחקריים, לתפקידים מתקדמים בתחום בקרת איכות ושיווק מוצרים ביוטכנולוגיים או תרופתיים, ולשכר התחלתי של 11,000 שקלים ויותר. בוגרים שלנו שממשיכים ללימודי דוקטורט יכולים לשאוף לתפקידי ניהול צוותי מחקר, ולמשרות הוראה במכללות ובאוניברסיטאות או להיות יועצים בחברות גדולות".

"אני, למשל, עוסק כיום גם בהוראה במכללה ובמחקר, ובמקביל, מפתח את החברה שלי ViruCure Therapeutics", מוסיף דר' טייב, "כיום אנחנו בונים מעבדות מחקר ומשרדים ובעיצומו של תהליך קיבוץ מידע מחקרי קליני ופרה קליני (בחיות מודל) כמו גם גיוס אנשים מובילי דעה ברמה הבינלאומית בתחום".

"התחום הזה מתפתח מדי יום, כך שבעתיד אנחנו צופים עוד אופציות רבות ומגוונות לבוגרים שלנו. לכן גם חשוב לנו שהסגל האקדמי יהיה מעורב ואנחנו מעודדים אותם להיות שותפים בפרויקטים מחקריים, כדוגמת המחקר של ד"ר טייב, ולהעביר מסרים וחדשנות לסטודנטים", מסכם פרופ' פרידלנדר.