נניח שמציעים לכם לצאת עם מישהו, ועל הנייר זה נשמע בדיוק מה שחיפשתם.
אתם יוצאים דייט ראשון, והיה נחמד. אפילו נחמד +, הוא היה הרבה יותר ארוך מדייט ראשון סטנדרטי.
ואז אתם נפגשים לדייט שני, שלישי, רביעי, ועם כל אחד שעובר יש יותר ויותר זמן שבו משעמם. לא בגלל שיש שתיקה, אלא כי הצד השני מדבר על נושא שממש לא מעניין אתכם, וחוזר לזה שוב ושוב, גם כשהשיח ממש לא שם. (נניח שאתם מדברים על דברים שמשמחים ומעציבים אתכם. אז הוא יגיד, שהמצב הפוליטי, ויעבור לנתח במשך חצי שעה את כל המצב הפוליטי. (זה יכול להיות כל נושא אחר שממש לא מעניין אתכם).)
ואתם מדברים על זה, ומבקשים שהשיח יתמקד בנו ולא בדברים אחרים, אבל כל דייט זה חוזר על עצמו.
אבל חוץ מהעניין הזה, הוא באמת חולק איתך שאיפות, אידיאלים, השקפה וכו'.
האם מכמה דייטים בודדים אפשר להגיע למסקנה ששעמום -> חוסר יכולת שלנו כזוג לפתח שיח פנימי? מעיד על חוסר כימיה?