י"ב בתשרי תשפ"ב 23:40
אבל תכלס זו שאלה שאני מניח שהרבה נשואים טריים שואלים את עצמם:
כמה אתם חושבים שזוג בשנים הראשונות לחייו צריך להיות תלוי בהורים כלכלית?
באיזה תחומים לדעתכם?
אשמח שתפרטו:
למשל בקניית רכב, בקניית אמצעי שמכניס כסף//פתיחת עסק, או אפילו בתחומים היומיומיים כמו קניות אוכל ולקיחת אוכל מהם מידי פעם?
תודה לעונים מראש!
י"ב בתשרי תשפ"ב 23:45
עזרה להגעה לדירה זו העזרה הכספית היחידה שסביר שההורים משני הצדדים יעזרו לילדיהם.

ואם מתחתנים תוך כדי לימודים לתואר, וההורים הם אלו שמממנים את התואר - אז מצופה שימשיכו לממן עד לסיום התואר.
י"ג בתשרי תשפ"ב 01:04
י"ג בתשרי תשפ"ב 00:14
כלומר לעזור להם לרכוש מקצוע (אקדמי או לא) ולעזור להם לקנות בית.

כל השאר (רכב, בגדים לילדים, קניות אוכל וכו') - ממש לא באחריות ההורים, עם סייג קטן: אם מדובר בזוג שהתחתן מאוד צעיר, עוד לפני שהם יכולים להחזיק את עצמם כלכלית (למשל סטודנטית בלימודים תובעניים שהתחתנה עם בייניש), וההורים תמכו בנישואין האלה - אז אולי כן ראוי שיעזרו לזוג הצעיר לשרוד את השנים הראשונות, וכל מקרה לגופו.
ט"ו בתשרי תשפ"ב 23:28
י"ג בתשרי תשפ"ב 00:19
גדלתם, אתם מסוגלים להקים בית, בעיני הכי בסיסי זה להתנתק ולא להיות תלויים בהם אלא להיות עצמאיים.
בייחוד שתמיכה כלכלית נותנת לגיטימציה ובצדק להתערב לכם בבית ובזוגיות בכל מיני החלטות...

אם הורים ממש רוצים ושמחים לתת אני חושבת שנכון לקבל תמיכה בנושאים גדולים ומשמעותיים כמו בית או הוצאה גדולה חד פעמית ולא תמיכה חודשית, ככה זה יותר כמו מתנה ופחות כמו תלות

כמובן אני לא מתכוונת לדברים קטנים כמו מתנות או לקחת אוכל כשבאים שבת. זה טבעי ומשפחתי ולא דומה בכלל לתמיכה כספית מפורשת
י"ג בתשרי תשפ"ב 00:51
מיד אחרי החתונה ההורים הציעו עזרה, והיו מוכנים לתת סכומים מאוד מכובדים, אבל האמנו בזה שצריך להיות עצמאיים, וחשבנו שזה הכי קריטי מיד אחרי החתונה כדי שלהורים לא יהיה "זכות" להגיד איפה יותר כדאי לגור וכו'.
אנחנו עד היום מקבלים אוכל מההורים כשהולכים אליהם ודברים כאלה אבל לא יותר מידי עזרה.
י"ג בתשרי תשפ"ב 01:00
אם ההורים יכולים ונותנים, אחלה
אבל לא מצב שמסתמכים על מה שהם נותנים
י"ג בתשרי תשפ"ב 01:04
לא ביומיום ולא לדברים חריגים.
י"ג בתשרי תשפ"ב 02:25
אלא אם כן זה מצב של פיקוח נפש כמו אוכל/ תרופות,
מצב שמגיעים לידי נזקק
י"ג בתשרי תשפ"ב 09:26
אם ההורים רוצים לתת זכותם, וסכותכם לסרב...

אבל ההורים לא חייבים כלום. גם לא לתת כסף לדירה .

זוג שמתחתן צריך לראות שהוא מסוגל לכלכל את עצמו, אם הוא לא מסוגל, שימצא דרך,יעבור לגור במקום זול יותר, יעבוד בכל מיני דברים...
י"ג בתשרי תשפ"ב 09:39
ההורים יכולים לעזור מצידם אבל לא חייביםכלום.
כשהתחתנו במהלך לימודי התואר שלי בעלי לא הסכים שההורים שלי ישלמו עלי לימודים אפילו שהם הציעו..הוא ידע שמצבם בינוני בהחלט.
והוצאנו חסכונות שלו מהרווקות כדי לשלם ( כי לקח לו זמן למצוא עבודה)
היום אני ממש שמחה שככה עשינו ב"ה הקדמנו מאד מאז ואנחנו במצב כלכלי שלא חלמתי עליו 🙂
י"ג בתשרי תשפ"ב 09:55
לנו עזרו ב80 אלף מכל צד (הוריי וחמי וחמותי) לחתונה ורכישת דירה ראשונה (בתקופה שהתחתנו קנינו דירה יפה ב800 אלף, את רוב הסכום היה לנו והעזרה של ההורים השלימה את הפער, בהמשך לקחנו מכשנתא והשתדרגנו. היום המחירים האלה כבר לא רלוונטים). היום, אחרי כמעט עשור של נישואין העזרה מסתכמת בכך שהוריי מעבירים לי 500 שקלים ביום ההולדת (וגם על זה אנחנו מודים.. כיף לראות תוספת של 500 שקלים בחשבוו הבנק ). בימי ההולדת של הילדים הם שואלים מה צריך (נעליים, ביגוד, צעצוע, ספר וכו') ואני מבקשת בדרך כלל מתנות בסכום של עד 100 שח. חמי וחמותי יותר מוגבלים כלכלית אז גם לא נותנים מתנות לילדים.. לגבי אוכל, ארוחות שבת וכו' אין לנו עזרה בכלל, עושים הכל בבית.
ט"ז בתשרי תשפ"ב 22:32
חסכנו יחד בסביבות ה550 אלף, ההורים נתנו יחד עוד 160 אלף (וגם מהחתונה יצאנו מאוזנים פלוס, סבא שלי נתן סכום יפה ועוד), לקחנו משכנתא מזערית עבור הדירה הראשונה. זה לא כזה מופרך.. בעלי היה בן 29 כשהתחתנו ואני בת 23, כל חיינו עבדנו וחסכנו (לא היה לנו טיול לחו"ל מעולם- ירח דבש באילת, לא חופשות, עד החתונה וגם אחריה עדיין גרנו אצל ההורים.. הילד הראשון הגיע אחרי שנה וחצי). בקיצור, אפשרי לצבור סכום יפה ככה. היום זה לא יספיק בשביל דירה.
י"ז בתשרי תשפ"ב 19:41
כי מחצי שנה של 0 הוצאות קשה מאוד להגיע לסכומים כאלו.
אבל סחתיין עליכם!!
י"ג בתשרי תשפ"ב 10:56

אם ההורים בעלי אמצעים ורוצים לעזור מרצונם, אז כפי שמה שהם רוצים לתת ולזוג מתאים לקבל, וזה תוך כדי שאומרים תודה מכל הלב וממש לא לוקחים כמובן מאליו שום דבר.

זה נכון בוודאי להתנהלות חודשית שוטפת, שאז לדעתי כדאי לשאוף לכך שהזוג יסתדר בכוחות עצמו בכדי לבסס עצמאות ומניעת התערבות בנושאים אלו שלגיטימי שיתערבו בהם אם הם המממנים..

אבל, זה נכון גם לגבי קניית בית, שלא דבר שמובן מאליו לדעתי. זו הוצאה כבדה, וכמובן שהורים ישמחו לעזור לילדיהם ככל יכולתם, אך לא נכון לצפות/לכעוס/להיעלב במידה והם לא עומדים בציפיותיכם.

 

נכון, שיש הוצאות שיותר מקובל שהורים מסייעים בהן, כגון הוצאות חתונה, לימודים אקדמאים, סיוע מסויים לדירה, הכל לפי המצב הכלכלי וכל הנסיבות האחרות.

כמובן שכהורה, אשמח מאוד לעזור לילדי בדברים אלו, לא כסיוע שוטף, אלא לעזור ליצירת כלים שיאפשרו להתפרנס בעצמם, וכן כמה שאוכל לסייע בדירה. אבל כמובן שלא לוקח על זה אחריות או נלחץ מזה היום..

 

אולי חריג- אם הורים רוצים לסייע לילד/לחתן שלהם שיוכל ללמוד תורה בנחת תקופה, נניח התחתן צעיר ובישיבה, והם רוצים לתקופה לסייע, שאז יעזרו גם בשוטף בסכום ובתקופה שיסכמו.

י"ג בתשרי תשפ"ב 20:00
ההורים לא חייבים לילדים שלהם כלום בגיל הזה, ולזוג כדאי מהר לצאת מהמקום הזה שהם *צריכים* להיות תלויים בהורים.
התחתנם? החלטתם להקים בית? שאו בתוצאות!
אפשר גם לעשות תואר תוך כדי ועדיין לממן את עצמנו (מדברת בתור זוג של אברך וסטודנטית שמלבד תמיכה של 100-200 ש''ח בחודש מההורים הסתדרנו לגמרי לבד, וגם נולדו לנו כמה ילדים במהלך התואר...).

איך עושים את זה? זאת כבר שאלה אחרת שיש לי הרבה מה להגיד עליה, (למשל לא לקנות רכב, גם זה מניסיון של מרחק גדול מאוד מההורים ומהלימודים, ומסתדרים יופי). אם תרצה אפרט;).
י"ג בתשרי תשפ"ב 22:19
אם ההורים אמידים ביותר והזוג עדיין סטודנטים אז בקשר תקין, טבעי שההורים ישמחו לעזור.
אם ההורים בעצמם בתקופה קשה כלכלית/ משפחה פשוטה/ יש הרבה אחים שגם ישמחו לעזרה והזוג סה״כ עומד על הרגליים- הגיוני שפחות יקבלו עזרה.
י"ג בתשרי תשפ"ב 23:51
אני התחתנתי בסוף שמינית ובעלי היה בשנים הראשונות אברך. ואני זוכרת שהתארסתי ממש התחלתי לדאוג על הכסף.
ואז אמא שלי אמרה לי שעד עכשיו כל חודש היא שילמה על האולפנא 1500 שקל אין סיבה שביום אחד היא פשוט תפסיק כי זהו אני בת 18 וחוקית. לאט לאט הם תמכו פחות ופחות ואנחנו מסתדרים יותר ויותר לבד. היום הם לא נותנים כלום קבוע.
וההורים של בעלי משלמים על טיפול נפשי קבוע- שזה מהמהם.
ותאכלס אני חושבת שאני בתור הורה איהיה באותה גישה .
לא לא חייבים לעזור. אבל ברור לי שאני אעדיף שיביה לי פחות כסף או פחות בגדים ולילדים שלי יהיה יותר.
י"ד בתשרי תשפ"ב 01:11
אם הם עוזרים במשהו, תודה ענקית.לא מובן מאליו..

הם לא חייבים לי כלום. גורנישט.

אני חייבת להם ..
י"ד בתשרי תשפ"ב 01:12

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ט"ו בתשרי תשפ"ב 23:29
כמובן שההורים של 2 הצדדים אצלנו עזרו לנו בקניית הדירה.
אבל בכללי אנחנו עצמאים.
הם כן מביאים לנו מדי פעם דברים אבל בקטע של פינוק.
שוב תלוי מה הזוג עצמו עושה ומה יכולותיו הכלכליות.
בהצלחה
ט"ז בתשרי תשפ"ב 12:46
*אצלנו* ההורים עזרו לדירה ,לא כמובן.... כי זה יוצר ציפיות אצל אחרים שזה כאילו חובה של ההורים.

כי אצלנו למשל ,ההורים לא עזרו בדירה...אז זה לא כמובן
ט"ז בתשרי תשפ"ב 13:37
כשהתחתנו, אבל ההורים של בעלי כל הזמן רוצים לתת. היה להם כספים שהם חסכו לילדים במשך שנים והם נתנו לנו אותם כבנינו בית.
הם אנשים עמידים ב"ה ונותנים, לא כי ביקשנו, הם אומרים שבשביל מה לשמור את הכסף ואז נקבל אותו כשהם ימותו, הם אומרים שהם רוצים לראות אותנו נהנים ממנו. ככל שהם מזדקנים יותר הם גם נותנים יותר, כי יש להם יותר אפשרות. דווקא כשהיינו צעירים, הם נתנו סכומים קטנים כמתנה מידי פעם, אבל לא סכומים גדולים כמו בשנים האחרונות. הם אנשים מאוד מחושבים, אז הם נותנים באמת כשהם יכולים, ואז הם נותנים לכל הילדים שלהם במידה שווה. בלי קשר למצב המשפחתי.
הלוואי עלי שהיה לי לתת ככה לילדים שלי. זה בכלל לא ברור מאליו. הילדים שלי כבר קרובים לגילאי חתונה, וממש לא נראה לי שאעמוד בדרישות אם יהיו להם לעזרה כלכלית. אתן מה שאוכל בשמחה. השאלה כמה יהיה לי לתת.
הבן שלי מתכוון ללמוד בישיבה עוד הרבה שנים בע"ה, ואנחנו כל הזמן מדברים על זה, שהוא לא יכול לסמוך על זה שנפרנס אותו אחרי שהוא יתחתן, גם ככה ההוצאות על הישיבה שלו ממש כבדות לנו, אבל רוצים שילמד בראש שקט, בנוסף יש לו עוד אחים שיש עליהם הוצאות לימודים גדולות... זה בלתי אפשרי לצפות מהורים שיתמכו בילדים שלהם גם אחרי החתונה. אם זה אפשרי- בכיף, אם לא, אין מה לצפות לזה. הורים לא צריכים להכנס לחובות בדיוק כמה שנים לפני פרישה לפנסיה כדי שהילדים הנשואים שלהם יוכלו לחיות בנחת.
ט"ז בתשרי תשפ"ב 16:21
מונע חיכוכים ומריבות מיותרות

ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.

אולי יעניין אותך