מקווה שזה בסדר שאני שואלת פה,
אשמח ממש לשמוע את דעתכם ומנסיונכם
(בוודאי שלוקחת הכל בעירבון מוגבל אבל מרגישה שיש לי מה ללמוד מכם)
אני נפגשת עם מישהו זמן יחסית רציני..
הוא בחור ממש טוב עם מידות טובות וסה"כ אני שמחה בו ואנחנו מעריכים אחד את השניה
יש ביננו קשר טוב.. אנחנו מדברים על דברים ומנסים לברר גם את העניינים הקטנים שהם מעבר לשאיפות הגדולות הדומות..
אבל יש כמה דברים שמפריעים לי.. ואני יודעת שאין את ה-מושלם.
אתמול מצאתי משהו שכתבתי לפני שנה, על מה אני חושבת שנכון לי ושאני צריכה באיש שלי, תוך כדי ניסיון לדייק את עצמי...
ויש שם איזה עניין שחסר בבחור שאני נפגשת איתו... זה משהו שעלה דיי לאחרונה אבל זה משהו מהותי שקשור לביטחון שאני מרגישה ממנו
(ידעתי שכתבתי את הדברים שחשובים לי ורציתי לבדוק אם מה שמפריע לי כרגע זה משהו שכתבתי גם אז, ושזה באמת מהותי אצלי או שזה משהו שעולה בגלל אולי איזשהו פחד מלהכנס לחיי נישואים.. אגב- שאר הדברים שכתבתי כן קיימים אצלו)
מצד אחד, זה משהו מהותי ואני מפחדת פשוט לקבל את זה ובהמשך החיים זה עדיין יפריע לי
מצד שני.. זה משהו שקיים יותר בחיכוך שלנו עם הסביבה שבחוץ, כלומר בתוך הקשר שלנו זה משהו שלא כ"כ מפריע, אבל כשאני איתו בחיים שבחוץ- חסר לי ממש את תחושת הביטחון ממנו.
אני מפחדת לוותר עליו, הוא באמת משהו מיוחד
אבל מפחדת לוותר על צורך כזה גדול שלי...
*נ.ב, ברור לי שמה שגורם ל"חיסרון" הזה- זה משהו שאני רוצה, אבל זה קצת בצורה קיצונית שאני לא יודעת אם היא נכונה לי..
תודה רבה!!
פצלשית לרגע