כ"א באדר תשע"ה 22:24

(סתם, אני בכלל באריאלמוציא לשון)

---

ידי האוחזת במרחבי הזמן

כמו נרפתה לפתע

נמוגה, נסוגה.

והמחוג המתקתק

את אהבתו הנצחית

שילח בנו אותותיו,

מזכיר

שהנצח לא נשאר לנצח.

וכאילו כנגד

ברחתי בזחילה מהירה,

וישיגני הזמן

הנמרח, הנמתח

הקצוב עד כאב.

וידי שאחזה במרחבי הזמן

נמסה אל מול שאריותיו

ונתבדתה עם הרוח.

 

---

לא יודעת למה, אל אני אוהבת את השיר הזה!!! (סליחה על התעופה...)

אולי יעניין אותך