עבר עריכה על ידי אנחנו יחד נבנה בתאריך ט"ז בתמוז תשע"ה 16:28
הוא מחלחל לאט
ברגע אחד,
פתאום מוצא מקום.
בלאט
כובש אותי יגוני.
תופס לעצמו מרחב
בלב שלי,
והוא לא מוכן לפנות.
מאוהב
בעצב של עצמי.
ואני לא אדע
האם לגרשו
בשרי לא יוריד
פאר מלבושו
שוכן הוא שם קבע
לפעמים הוא קופץ
אך איך זאת אדע
אם הוא לי לרועץ?
ולכן
לא יעזבני הכאב המדקר.
בתוכי הוא חי,
לעיתים גם יבוא לבקר
ואני אשמח בבואו.
הייתכן?