אני בת 18 וכמה חודשים, ומאוד מאוד רוצה להתחתן. תמיד הייתי מה שנקרא בלחית, אבל בצורה קצת שונה- יותר חושבת ומתכננת מאשר מתלהבת. כשהגעתי לגיל 17.5 כבר התחלתי לחשוב על זה ברצינות, כי ידעתי שאני מוכנה. מעולם לא הייתי בזוגיות כלשהי, אבל אימא שלי כל הזמן מדריכה אותי וגם לדעתה אני מוכנה.
יש רק דבר אחד שמפריע לי להתחיל- אני מטופלת בכדורים לייצוב מצב רוח. כבר שנה וחצי, בעקבות מצבי רוח קיצוניים שכבר התאזנו ב"ה. כשהתחלתי עם הכדורים הייתי עם המינון הכי נמוך, וב"ה גם את זה הורדנו לחצי, חלק מתהליך של סיום הכדורים. בנוסף אני מסיימת עוד שבועיים טיפול רגשי.
אימא שלי טוענת שאני בשום אופן לא יכולה להתחיל לצאת כשאני עם כדורים. (ייתכן שאפסיק איתם לגמרי בעוד יומיים, אבל זה יכול גם לקחת חודשיים). אני לא ממהרת, יודעת שיש לי זמן, ומצד שני לא מאמינה בדחיית משהו טוב.
השאלה שלי- כמה זה נורא לצאת כשאני מטופלת בכדורים?
יודעת שאנשים יוצאים ומתחתנים כשהם עם כדורים, אבל אם אלו כדורים לא קבועים?
(עדיין לא מאמינה שכותבת כאן |נבוך|)
יש רק דבר אחד שמפריע לי להתחיל- אני מטופלת בכדורים לייצוב מצב רוח. כבר שנה וחצי, בעקבות מצבי רוח קיצוניים שכבר התאזנו ב"ה. כשהתחלתי עם הכדורים הייתי עם המינון הכי נמוך, וב"ה גם את זה הורדנו לחצי, חלק מתהליך של סיום הכדורים. בנוסף אני מסיימת עוד שבועיים טיפול רגשי.
אימא שלי טוענת שאני בשום אופן לא יכולה להתחיל לצאת כשאני עם כדורים. (ייתכן שאפסיק איתם לגמרי בעוד יומיים, אבל זה יכול גם לקחת חודשיים). אני לא ממהרת, יודעת שיש לי זמן, ומצד שני לא מאמינה בדחיית משהו טוב.
השאלה שלי- כמה זה נורא לצאת כשאני מטופלת בכדורים?
יודעת שאנשים יוצאים ומתחתנים כשהם עם כדורים, אבל אם אלו כדורים לא קבועים?
(עדיין לא מאמינה שכותבת כאן |נבוך|)
