כ"א באלול תשע"ז 18:44
בן השנתיים מבין מצוין , הוא גם יודע לדבר, אבל..
רב המילים שלו לא ברורות (למשל חולצה-אוצ'ה) .
בד''כ אני מבינה אותו לפי ההקשר או כי אני מכירה את הצורת דיבור שלו, הרבה פעמים אני מנסה לשאול אותו איך היה במעון, מה אכלתם? עם מי שיחקת? וכו'.. והוא מנסה להגיד דברים ואני לא מבינה!! זה פשוט מתסכל כי הוא עושה לי פרצוף כזה של-' תעזרי לי להביע את עצמי' וחוזר על אותה מילה מלא פעמים כדי שאולי אני אצליח להבין משהו.
פשוט תסכול! גם בשבילו וגם בשבילי..
כ"א באלול תשע"ז 21:38

מבינה את תסכולך אבל תודי להשם שהוא מוציא מילים.

אם את רואה שעד גיל שנתיים וחצי בערך הוא לא מובן בכלל שווה להתייעץ

אבל שנתיים זה עוד בסדר גמור. מניסיון אישי.

בהצלחה והרבה נחת  

כ"ב באלול תשע"ז 08:29
אני לא דואגת שההתפתחות לא תקינה,
אני מנסה לעזור לו להביע את עצמו ולא יודעת איך😖
כ"ב באלול תשע"ז 11:03
גם המטפלות יודעות לתרגם אותם לפעמים
ואח"כ לתמלל לו בנחת בבית, הכי חשוב הסבלנות שלך מולו
לנסות עוד מילה ועוד מילה.
לתמלל את הרגשות שלו - יקל עליו, שאת מבינה אותו ואת הקושי שלו
כ"ב באלול תשע"ז 11:16
אני מהתחום וממליצה כן להתחיל לעשות ברור.
לא בלחץ, אבל כדאי לבדוק שמיעה דבר ראשון ולהתייעץ עם רופא הילדים לגבי ההמשך...
חבל שיצבור פערים אם יש מה לעשות
כ"ב באלול תשע"ז 13:15
ב''ה שומע מצוין, כל רשרוש מחוץ לבית הוא שם לב.
כ"ג באלול תשע"ז 16:07
כך ילדים בני שנתיים מדברים, כולם אצלי דיברו כך וגם בן השנתיים וחצי מדבר כך וכולם ברוך ה' שומעים ומדברים מצויין. למיטב ידיעתי זו התפתחות נורמלית לגמרי לגיל הזה. בגיל מאוחר יותר יש טעם לבדק אם הילד מחסיר אותיות. לא מכירה בני שנתיים שמדברים אחרת...
י"א בתשרי תשע"ח 01:57
יש ילדים שמדברים בגיל מאוחר.
אצלינו במשפחה, גם המורחבת הרבה בגיל שנתיים עוד לא מגיעים לרמה של סיפורים.
אולי משפטים פשוטים והרבה פעמים לא מובנים.
הגיל כזה ממש לא הייתי צופה לפירוט של מה היה במעון ומה עשית?. כן תשובות של כן ולא או מילה וגן זה לא תמיד. .... וגם בהנחה שהשאלות תואמות גיל וממוקדות.
כ"ב באלול תשע"ז 14:15
בבית אם חשוב לי להבין אותו. רוצה משהו מסויים.
אז אני אומרת לו, מה אתה רוצה? בוא תראה לי...
לאט לאט השפה שלו נעשית עשירה.

זה באמת מתסכל בהתחלה אבל לא להראות לו את התסכול. ולא להראות לו שלא הבנת מה עשה במעון.
מה גם, שגם בגיל מאוחר יותר הם לא ממש מפרטים אלא יותר ככה:
איך היה לך היום? כיף
בדוק 99% עונים ככה עד גיל הטפשעשרה שאז זה מעומעם יותר.
תשאלי אותו אכלת פרוסה עם חומוס? תמקדי שיענה לך בכן ולא.
כ"ב באלול תשע"ז 15:44

תלמדי אותו מילים ותגידי לו את המשמעות ותשאלי שאלה שיש בו את המילה הזאת ותשאלי אותו מה למדנו ואתכם והוא יחזור על המילה ולאט לאט הוא יבין גם מתי להגיד שכיף לא וכל מיני כאלה

 

והעיקר-לא להתייאש!! אתאזרי בסבלנות ותראי מה יוליד יוםננה-בננה

כ"ב באלול תשע"ז 16:45
די מכובד לגילו. העניין הוא צורת ההגייה שלא תמיד מובנת לי. לרב אני מבינה..
כ"ב באלול תשע"ז 16:47
כי המילה קשורה למשהו מהגן.
כ"ב באלול תשע"ז 17:26
אז אני חוזרת איתו על זה בבית. שופר, רימון וכו'. העניין שהוא נראה לי יותר מספר דברים שהיו עם חברים, שמן הסתם היא לא שמה לב, וגם לא נעים לי לחפור למטפלת כי היא באמצע לטפל בילדים וכו'.
כ"ג באלול תשע"ז 11:13
ולא מחייב שהיא לא שמה לב, בד"כ שמים לב מי שיחק עם מי וכו'
כ"ב באלול תשע"ז 23:27

גם שלי לפעמים נותן נאום שלם שאני לא יכולה להבין את כל העלילה זה לגמרי נורמלי ותקין כמובן.

אז אני שואלת אותו: "כן? באמת?" ואז הוא מבסוט שהבנתי

אולי אם מתסכל אתכם אפשר מראש לנסות להמנע משאלות שצפויות להתקע בתשובות לא מובנות

כ"ג באלול תשע"ז 04:29
בן שנה וחצי, אומר מילים בודדות, והשאר- נושא נאומים שלמים בג'יבריש כשאנחנו עונים לו על זה במילים משלנו, וזה ממש מרגיש שיחה...

(וזה מתוק מדבש, אגב... )
כ"ב באלול תשע"ז 21:57
פעם ראשונה עם הבת שלי בת 3.5,
הדבר הראשון שהיא אמרה לנו זה שנתנו לה מתנה גדולה- התחושה שהיא מובנת,
כן, זה דורש סבלנות בלי סוף,
מקווה אצלכם שהכל ילך חלק ותוך כמה חודשים תהיו כבר אחרי,
אבל לבנתיים תהיו שם בשבילו... זה הכי חשוב.
כ"ב באלול תשע"ז 22:02

לאט וברור ואם את בטוח מבינה אז גם תרחיבי.

לדוגמא שאמר "אוצה" תחזרי אחריו בטון איטי ברור " אני רוצה ללבוש חולצה עם פסים"

ככה כל דבר שאומר לחזור לאט וברור ולהרחיב.

 

זו  שיטה שמרפאה בעיסוק לימדה אותי. היא קראה לזה הדהוד ואמרה שמנסיון זה מאד עוזר שהדיבור יהפך לברור, לוקח איזה שלוש שבועות שישפיע.

כ"ג באלול תשע"ז 08:49

לדעתי, 

כדאי פחות לחקור אותו אחרי שהוא מספר,

לתת לו לספר חופשי בלי לנסות לפענח מה שאומר.

זה ייתן לו ביטחון להמשיך לספר 

ועם הזמן ילד להיות יותר מובן.

כמו שבבי"ס בתחילה נותנים לילדים לכתוב סיפור חופשי ולא מתקנים להם שגיאות כתיב או ניסוח,

העיקר הביטחון והרצון להמשיך לכתוב,

כך במיוחד בבית - תנו לו לספר, תחייכו, תשבחו באופן כללי מידי פעם לפי מה שכן הבנתם.

 

כשמחזירים ילד כל הזמן אחורה, לדייק במילים או בצליל,

זה עלול לסגור אותו.

בגיל שנתיים זה עדיין בסדר, אפילו שנתיים וחצי.

מן הסתם בחוץ/במסגרת יידרש יותר להיות מובן וזה לא קל בכל החזיתות.

כ"ג באלול תשע"ז 10:14
מעצמו הוא אף פעם לא מספר , משגע אותי שהוא עובר את רב היום עם אנשים אחרים ןאיןמלי שמץ של מושג איך עבר עליו היום, המטפלת לא יכולה להגיד לי מה באמת הוא הרגיש וכו'. היא מבחינתה אומרת לי-היה מצויין, אכל טוב, ישן טוב, שיחק יפה. היא מסתכלת על הזווית שלה-היה לי ילד נח. אבל מהזווית שלו אני מרגישה שהוא כל הזמן במלחמה על המקום שלו בחברה, הוא כל הזמן מגיע עם מושגים- זה לא שלך , זה שלי, זה שלנו, זה לא שלנו . והוא אף פעם לא נראה לי מחייך במעון. ובבית הוא הילד הכי חייכן בעולם, כל הזמן צחוקים ושטויות.. שם הוא רציני כזה.
אז אני שואלת אותו איך היה? מה עשיתם? הייתם בחצר? עם מי שיחקת? אני כן מבינה את רב הדברים שהוא אומר, אבל יש פעמים שאני מרגישה שהוא אומר דברים חשובים לו, שהרביצו לו, שהמטפלת צעקה (הוא רגיש ולא רגיל לזה כי הוא בכור, )ואני לא עד הסוף מבינה אותו אז זה לא שייך להגיד- וואו! איזה יופי! אם הוא סיפר שיונתן לקח לו את הסוס...
הבנתם את העניין? ברגיל שהוא סתם מקשקש ומדבר לא נורא אם לא הבנתי את כל המשפטים, אבל כשהוא סוף סוף מוציא איזה מידע קטן על מה שעבר עליו במהלך היום, אז אני ממש רוצה להבין גם כדי לעודד אותו לשתף...
כ"ג באלול תשע"ז 21:27

ילדים במסגרות באמת מתמודדים הרבה על המקום שלהם ויש שימוש רב במילים שלי, שלנו וכו'.

 

אם את מודאגת מהשינוי במצב הרוח שלו וזה נראה לך קיצוני בהשוואה לבית, אולי נסי לדבר עם אימהות אחרות ולהתרשם.

לפעמים ילדים מתנהגים שונה במקום אחר, לא כי רע להם אלא כי הם מתאימים את עצמם לסביבה ולכללים, שזה טוב.

אני חושבת שאפשר בגבול הטעם הטוב, לומר למטפלת שחשוב לך לשמוע גם על דברים פחות נעימים שקורים לילד בגן כדי שתוכלי לדובב אותו בבית לספר מה קרה. כשתדעי מה קרה, תוכלי לכוון אותו.

י"א בתשרי תשע"ח 02:04
זה מתסכל אבל זה שלב בהתפתחות.
לגבי מושגים כמו "שלי" "שלך" "שלנו" הם תואמי גיל לגמרי.
זה גיל שהם מתחילים ממש לתקשר ולשחק אחד עם השני וזה חלק האינטראקציה ביניהם שתואמת גיל לחלוטין. זה הגיל שבו מתחילות התמודגויות חברתיות.
אגב "זה שלי" זה הכי קלאסי לגיל שנתיים. אצל ילדים שהם לא בכורים לפעמים זה הצמד מילים הראשון
כ"ד באלול תשע"ז 10:42
אני קלינאית תקשורת שעובדת עם הקטנטנים
אז ככה: בגיל שנתיים:
מצופה מהילד לצרופים של 2 מילים בדיבור החופשי. (יש תמיד את המקדימים והמאחרים קצת)
הילד מתחיל להגביר את קצב הוספת מילים חדשות.
הדיבור בהחלט לא תמיד ברור, במיוחד שמדבר בהפקות ארוכות. תהליך המובנות משתפר לקראת גיל 3 (שגם אז עדיין יש צלילים שעדיין לא מצופה שיהגה נכון).
בגיל הזה יש התקדמות משמעותית ביכולת ההבנה והחשיבה של דברים שלא נמצאים באופן מוחשי ליד הילד וישנם הרבה חוויות חדשות שהם במעגל רחב יותר בחייו.
תפקיד ההורים בגיל הזה הוא להראות לילד שאתם שמקשיבים לו, גם אם לא תמיד מבינים.
אפשר לנחש לפי סיטואציה.
בשאלות יזומות כדאי לדעת מה הסיטואציה או החוויה שהילד עבר ואז יהיה יותר קל להבין את מה שהוא אומר.
אפשר לחזור באופן יצירתי על מילה שהבנת, כמו " הילד אומר: "רוצה טוס" (כשהוא מצביע על הכוס), ההורה יכול לומר לו " אה, אתה רוצה כוס, אתה רוצה לשתות!", ולהמשיך בזמן שהוא שותה " הנה , עכשיו אתה שותה מיץ מהכוס, איזה כיף לך" וכד'
בשלב הזה מאד חשוב לדבר עם הילד על כל דבר, לנהל איתו שיחות "כמו עם מבוגר", לשאול שאלות חשיבה, לתאר פעילות שאתם עושים וכו.
רק אוסיף שהנורות האדומות בגיל הזה הם:
ילד מתוסכל או אלים. ילד שלא נמצא בהתקדמות מתמדת של הדיבור, ילד עם קושי רציני במובנות. ילד שמראה קשיי הבנה.
בכל מקרה של ספק כדאי להתייעץ עם קלינאית תקשורת, אפילו רק לפעם אחת.
ולגבי בדיקת שמיעה- לא תמיד ילד שאנחנו חושבים ששומע, שומע כמו שצריך. בד"כ הכל בסדר אך לפעמים עדיף בדיקת שמיעה כאמצעי לשלילה.
בהצלחה רבה, ותהני מהדיבור המתוק של הגיל הזה!
כ"ה באלול תשע"ז 23:34

ב"ה 'לפי הספר' הכל תקין ואף יותר מכך... 

האמת שלא חששתי שיש אצלו בעיה כלשהי, יותר חיפשתי עצות או הזדהות כי כמו שכתבתי למעלה שהוא מספר דברים שעברו עליו במעון ולא מבינה אותו.

הנה, היום גיליתי שאני לא סתם חוששת... יש ילדים בקבוצה שלו (בני שנתיים וחצי) שמפטפטים בחופשיות וסיפרו לאמא שלהם שהמטפלת צועקת וכל מיני כאלה שאני לא אפרט כאן בגלל אאוטינג. מההתחלה היא נראתה לי קשוחהמטורלל

כ"ו באלול תשע"ז 14:04

גם הבן שלי היה רגיש לרעשים אבל מסתבר שלא שמע טוב וזה עיכב לו את הדיבור. נוזלים באזניים לדוגמא, זה כמו לשמוע בתוך בריכה.

מדריכה מוסמכת בשיטת אביבה

שמחה לעזור בכל מה שקשור לאיזון הורמונלי ופריוןפרח

אולי יעניין אותך