אני רואה גם בעצמי
איך הנושאים החברתיים גורמים לי לתגובות רגשיות
פי כמה מכל נושא מסובך אחר עם הילדים...
א. הרבה פעמים הילדים הדחויים מבחינה חברתית
הם באמת הילדים שחסר להם מיומנויות חברתיות.
לפעמים זה בא עם קושי אחר,
כמו לקות למידה או הפרעת קשב.
כי זה בעצם משהו שצריך ללמוד,
אז ילד שקשה לו ללמוד - יהיה לו קשה ללמוד גם את הנושא הזה.
אז אם יש עוד בעייה נלווית - לטפל גם בה.
(ואם זה הפרעת קשב, ממליצה ממש על הספר של ד"ר גימפל.
אני לא זוכרת איך קוראים לספר, אבל הוא ספר מעולה.
ד"ר גימפל עצמו עם הפרעת קשב - נוירולוג
והוא נוגע בנושא מכל מיני זוויות כולל הזווית החברתית.
והבת שלו היא מאמנת להפרעות קשב מגוש עציון.)
אפשר ללמוד מיומנויות חברתיות.
ממש ממליצה על הספר: קשה כל כך להתיידד איתך, של ריצ'ארד לאבוי.
הוא מפרק מיומנות מיומנות ואיך ללמד אותה.
וגם על הספר: לגדל ילד חברותי של עדה בקר.
.
ב. מעבר לזה, נראה לי כדאי לערב את המורה
לנסות לשמוע מה קורה איתה באמת בכיתה,
מה הקשיים שנראים לה,
האם בבית הספר יש כלים לעזור
ומה היא מייעצת...
טיפול זה נושא נורא רחב
וצריך לראות מה הקושי שעומד מאחורי הבעייה.
זה יכול להיות קושי של לקויות למידה או הפרעת קשב,
כמו שכתבתי קודם,
יכול להיות קושי רגשי
ויכול להיות קושי פיזי.
בדרך כלל קושי חברתי הוא בעייה נלווית לבעיות אחרות ולא באה לבד
(אומרת מנסיון כגננת.)
ג. בסיטואציה עצמה אני נורא אוהבת לדבר אמת,
עם הילדים שלי ועם ילדים של אחרים.
דבר ראשון על הסיטואציה הספציפית:
אני רואה שהיא רוצה שתסבירו לה איך משחקים.
אתן מסכימות? כן, לא, למה?
התשובות שלהן יכולות להעשיר אותך מאוד,
כדי להבין את הקושי של הבת שלך באמת.
(לא שומעת לחוקים יכול להיות קושי בהבנה,
יכול להיות קושי רגשי - שקשה לה להפסיד או לחכות,
יכול להיות קושי אחר לשא עולה לי כרגע לראש.)
ואומרת להן: זה מאוד לא נעים הצורה שבה אתן מדברות.
גם אם מישהי לא שומעת לחוקים, אפשר לדבר איתה בעדינות.
מסבירה גם להן מה פוגע במה שהן אומרות,
מאוד יכול להיות שהן לא יודעות.
אם רואה שהן בכוונה פוגעות - הייתי אומרת גם את זה.
מסיימת את הסיטואציה בצורה שלא תשפיל את הבת שלך,
ושהן יבינו אותה - שהיא רוצה להיות חברה שלהן.
ואז לוקחת אותה הצידה ומסבירה לה למה הן לא נתנו לה לשחק איתן,
נגיד שזה הפריע להן לשחק כשהן הסבירו כל רגע את הכללים
ואומרת לה שאת תסבירי לה את הכללים.
מרגיעה אותה ומשמחת אותה, כדי שלא תהיה תלויה בהן ברגע זה.
נושא חשוב מאוד הוא הנושא של הדימנוי העצמי.
יכולה להיות ילדה שכבר יש לה מיומנויות חברתיות,
אבל היא זוכרת עדיין בפחד את כל הנושא החברתי,
ומרגישה שהיא גרועה בזה ושאין לה סיכוי...
וגם על זה אפשר לעבוד בעדינות ולאט לאט -
לתת לה הזדמנויות שהיא מצליחה חברתית.
אולי עם ילדות קטנות יותר,
אולי עם תיווך שלך,
אולי בבית שלכם (עם הפתעה שהיא מחלקת והכנה שלך מראש...)
זאת הרצאה של ריצארד לאבוי על זה:
המון בהצלחה!!
רק טוב!