רציתי לדעת איך אתם נהיים בשמחה גם כשאין פיתום מצברוח , סתם בלי סיבה אמיתית....
לפעמים כשנכנסים לדיכי כזה... געגועים למשו... איך משנים את זה?
רציתי לדעת איך אתם נהיים בשמחה גם כשאין פיתום מצברוח , סתם בלי סיבה אמיתית....
לפעמים כשנכנסים לדיכי כזה... געגועים למשו... איך משנים את זה?
לא מדבר עם בנות באישי
לפעמים אנחנו "נהנים" להיות בדיכאון ולחשוב כמה אנחנו מסכנים וכמה קשה לנו וזה הגיוני כי באמת קשה להיות בשמחה תמיד, (יש לנו כ"כ הרבה ולכן אנחנו לא כ"כ שמים לב לדברים הטובים שיש לנו מרוב שהכל טוב, ודווקא אנשים נכים לדוג' שמחים הרבה יותר כי שום דבר לא מובן מאליו וכל מה שקורה זה וואו...) אבל אני חושבת שצריך להבין שאנשים עוברים דברים קשים הרבה יותר ממנו ונשארים שמחים, אנחנו צריכים להתחיל לשמוח מכל דבר קטן ולא לנפח משהו עצוב שקרה לנו לבאסה כל הזמן ולחשוב על זה. כמובן שאם משהו אמיתי אז לדבר על זה עם הקב"ה, לבכות, לדבר עם חברה או מישהו שיכול לעזור..
בסופו של דבר זה ממש בחירה שלנו במה להתמקד ואם לשמוח או לא.
אפשר לחפש סיפורים של אנשים שמתמודדים ולראות איך הם נשארים שמחים.. ב"הצלחה!!
אפילו אם בדיחה תצחיק אותי רק לשניה- זה טוב!
ואחרי הכל- כולנו בני אדם. וכולנו גם פחות שמחים לפעמים, לכולנו מצי הרוח משתנים. לקבל את זה שהיום אני פחות שמחה מאשר אתמול. שהאורות של אתמול כבר נכבו היום.
כי הרבה פעמים זה שאנחנו לא שמחים כמו שהיינו לפני יום\שבוע\שנה מכניס אותנו לדיכאון... כמו שרבי נחמן אומר: "חשוב להיות בשמחה! אבל אין צריך להיות עצובים אם אין מצליחים"
ולהתפלל על זה. זה הכי חשוב.
זה לשמוח בעצם הקשר שלי עם ה'. זה השמחה אמתית. אמנם זה דורש עבודה, והרבה בירור כמה ה' באמת חשוב לי בחיים. וכמה אני מאמין שהוא אוהב אותי ורוצה בי. אבל אחרי זה, אני חושב שזה הפתרון הכי אמתי.
בהצלחה!
בזה שאני עם חברות! ואני רוצה להיות שמחה ככה סתם!
על מקרים מצחיקים שקראו לך?
פאדיחות שקראו לך?