ד' באייר תשע"ח 13:01

חג שמח, בעקבות כמה אירועים משמחים שקרו לחבריי לאחרונה וסיפורים ששמעתי על אירוסין בשמינית ובשביעית, עלתה לי הסוגיה הזו לראש. אתם לא חושבים שזה קצת פזיז להחליט להתחתן בשמינית/שביעית (ולאנשים מסויימים אף אחר כך)? עם כל הרצון הטוב והקדוש אנשים יכולים לשנות כיווני חיים בגיל הזה תוך מספר חודשים ומספר פעמים וזה די בעייתי לצד השני... אשמח לשמוע ממי שמכיר מקרים כאלה ברמה אישית ויוכל לתת לי את חוות דעתו... (אני שואל פה ולא בלנ"ו כי אני מעוניין בדעת הצעירים ולא בזקני לנ"ו ...)

ד' באייר תשע"ח 17:28
לק"י

נכון שהאדם מתפתח, אבל ההתפתחות שלנו מושפעת מהסביבה...
ואם הסביבה זה בן הזוג, ומתחתנים צעירים בסביבות 18, 19,
אז המשך ההתבגרות היא ביחד, ומי שהכי משפיע לאיזה אדם כל אחד מבני הזוג יהפך-
זה בן/בת זוגו. ככה יש הרבה יותר מקום להסתנכרנות , לפתוח הרגלים משותפים,
ולבנייה העצמית ביחד.

נוסף לזה אין גיל בו האדם חסין מני שינויים.
אנשים עשו שינויים מרחיקי לכת בכל מני שלבים מהחיים, שלא לדבר על עצם החיים,
וחוויות החיים המשתנות שמשנות אותנו. הורות למשל זה דבר שמאד משנה.

אדם שמתחיל קריירה במקום אחד ואז עושה הסבה מקצועית,
ובסביבה החדשה עם הדרישות החדשות יכול להשתנות מאד,
אדם שעושה שינוי רוחני יזום בחיים או בהשקפה שלו..
האדם הוא יצור מתפתח, וההתפתחות לא מסתיימת בגיל 21.

לכן מהבחינה הזאת יש דווקא יתרון בחתונה בגילאים צעירים,
שכל זה מתחיל להסתנכרן הרבה יותר מוקדם.
ד' באייר תשע"ח 17:36

ייתכן שאדם יהיה בטוח בשמינית שהוא הולך להיות קצין או לתחום ההייטק ואז לאחר שנה בישיבה ישנה את גישתו הכללית לחיים ויחליט שברצונו להעמיק בתורה וללכת למסלול תורני, ואז למרות שיש התאמה רגש במידות יש שוני משמעותי בכיוון החיים... 

ד' באייר תשע"ח 17:46
האדם מעצב את עצמו במיוחד בשנים האלה...
הוא מתעצב בין השאר לפי הסביבה שלו... אם הוא מתחתן לפני שהוא סיים להתעצב, לבנות את האופי שלו ולבחור כיוונים לחיים, כל אלה בהכרח יושפעו מהאשה שתהיה איתו ואם הוא יחשוב לשנות כיוון, יש לו מישהי שהוא יכול לשבת איתה, לדבר איתה ולהגיע איתה למסקנה משותפת הרבה יותר בקלות... כי הוא עדיין לא התחיל כלום...

אבל, אם אדם רוצה לתחתן רק אחרי שהוא סיים את כל תהליך בניית האופי, העיצוב ולאחר שהוא כבר סידר לעצמו כיוון לחיים, יהיה קשה לו מאוד למצוא מישהי שתתאים בדיוק לאופיו ותסכים לכיוון החיים שהוא בחר לעצמו...
אם בכלל... שהרי, רוב המקרים (בנישואים לאחר הבנייה והעיצוב) יש כל מיני התפשרויות מצד בני הזוג והם עמלים הרבה בכדי ליישב אותם בסופו שלדבר. .
ה' באייר תשע"ח 07:22

יותר מדאיג אותי להתחתן ואז לשנות כיוון חיים...

ה' באייר תשע"ח 08:15

כשרואים הרבה מבוגרים שאינם מוכנים, ואז השאלה האם הם באמת מוכנים...

ה' באייר תשע"ח 08:35

כשאתה לא רואה דוגמאות ואנשים אידאליים מספיק אך יש לך שאיפה לגדלות, כיצד תדע היכן אתה?

ה' באייר תשע"ח 09:11
ו' באייר תשע"ח 21:05
ו' באייר תשע"ח 21:24

אדם שיחליט להיות בוגר יהיה בוגר ואדם שלא... ימשיך להתנהג כמו ילד כל חייו, ואם כל זאת בכל זאת לא הייתי ממליץ לכל אחד לעשות את זה. 

החשש שלך נובע מחוסר הבנה מה זה חיי זוגיות, אתן דוגמא, אח שלי ואשתו התחתנו דיי דוסים, והיום הם רחמנות גדול לייטים . אבל, זה שינוי שהם עברו "ביחד" וזה כל היופי. כעיקרון חתונה זה דבר מקבע, השינויים שעוברים הם פחות דרסטיים, אתה יכול לטעון שהשינויים האלו חשובים לפיתוח האישויות של האדם (ובמובן מסויים זה נכון) ולכן גם לא הייתי ממליץ לכל אחד, אבל בגדול אני רואה את זה כדבר האידאלי. ככל שמתחתנים בגיל יותר מאוחר אדם נהיה יותר קשה לחיי זוגיות, כשמתחתנים בגיל צעיר נבנים ביחד לתוך מציאות כזאת אידאלית של איש ואישה.

ו' באייר תשע"ח 21:54

חוץ מזה שהשו"ע, הטור, הרמב"ם, הגמרא, וכל שאר הפוסקים (חוץ מהרב אבינר) ממליצים על נישואין בדיוק גיל הזה.

ו' באייר תשע"ח 22:08

אבל צריך גם מוכנות נפשית לעניין...

ו' באייר תשע"ח 22:16

הפוך, בגיל 25 אתה מתרגל לחיות לבד ולהתנהל לבד, בגיל 17 אתה עוד מחומר רך, וקל לך לעצב את עצמך לכיוונים שונים (כמו זוגיות).

ו' באייר תשע"ח 22:25

אולי 20...

ואם אתה רוצה ממש להשקיע עוד בתורה בכל הכח אז 24...

ו' באייר תשע"ח 22:32

בתורה אפשר גם אחרי שמתחתנים, יש כויללים ואפשר ללמוד בהשקעה והאשה יכולה לעזור בפרנסת הבית

ו' באייר תשע"ח 22:33

אדם שלא רוצה להיות טרוד בפרנסה תוך כדי הלימוד (שו"ע אבן העזר סימן א' ונושאי כליו).

ו' באייר תשע"ח 22:37

שיהיה לי לחתונה בית לימודים אם יהיה צריך. עשיתי חתונה מאד צנועה וגם הבית עלה גרושים אז נשאר לנו גם לפרנסה. בעלי לומד ואני שומרת על תינוקות וגם תופרת כ"מ דברים

ו' באייר תשע"ח 22:41


ו' באייר תשע"ח 22:43

ולצערנו בדרך כלל למי שיש זמן לענות בפורומים אין חשק מספיק גדול לתורה...

ו' באייר תשע"ח 22:44

אין ספק שאתה צודק...

ו' באייר תשע"ח 22:51


ו' באייר תשע"ח 23:28
כדי שהבעל ישב בשקט וילמד אישתו צריכה להיות הייטקיסטית או בעלת משכורת דומה.
לחילופין, הורים בעלי יכולת כלכלית גבוהה.
ט' באייר תשע"ח 08:24
לא ברור לי איך אישה שמקבלת משכורת של 6,000 לדוגמא (בכלל לא הזוי לאישה) יכולה לפרנס כששכירות של 3000 היא כבר מתחת לממוצע.
והבעל בטח לא יושב ולומד בשקט.....
ו' באייר תשע"ח 23:25
והשאר- לא.
יש הסכמה שנישואין זו לא מצווה שנתחייבים בה בגיל 13 כי היא מצריכה הכנה ובגרות נפשית. מתי זה בדיוק קורה זה באמת כל מקרה לגופו וגם שנותנים גיל זה לפי המצב בשטח, בדור.
ו' באייר תשע"ח 23:30

א. שמעתי גם בשם הרב נבנצאל והרב צפניה דרורי.

ב. השו"ע אומר ש13 מצווה מן המובחר.

ג. גדר 18 לחופה של פעם לא קשור למוכנות נפשית, הוא פשוט כדי שיהיה לך 3 שנים ללמוד גמרא (מגיל 15),

כיום מתחילים ללמוד גמרא בד"כ באיזור 12-13, אז אדרבה, צריך להתחתן ב16!

ו' באייר תשע"ח 23:37

18 קשור גם לדברים רוחניים/נפשיים באדם...

אין קשר בין לימוד גמרא לחתונה, אלף נכנסים למקרא וכו'...

ו' באייר תשע"ח 23:41

קראתי לאחרונה בעניין ולא ראיתי אזכור לגבי לימוד גמרא... ולפי מה שאתה אומר על אותה דרך צריך גם להקדים את היציאה לצבא כי 20 לרדוף... 

ו' באייר תשע"ח 23:51

שולחן ערוך

מצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח, והמקדים לישא בן י"ג מצוה מן המובחר. אבל קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות. בשום ענין לא יעבור מך' שנה בלא אשה ומי שעברו עליו כ' שנה ואינו רוצה לישא בית דין כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה. ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר.

 

חלקת מחוקק

(ב) שישא אשה בן י"ח:    אף על גב דכל המצות חייב לקיים מיד כשנעשה בן י"ג מ"מ מצוה זו קבלו חז"ל שבן י"ח לחופה מאחר שצריך ללמוד קודם שישא אשה (כמבואר בש"ע טור יורה דעה סי' רמ"ו סעיף ב') התחלת למוד גמ' הוא מבן ט"ו ואילך:

ז' באייר תשע"ח 00:10


ז' באייר תשע"ח 00:13

כט: למטה, שהתחתן בגיל 16 ואמר אילו הייתי מתחתן בגיל 14... לא נראה לי שרב חסדא היה מתחתן אם זה היה מעכב לימוד תורה..

ז' באייר תשע"ח 00:22

ובפועל הסוגיה שאנו עוסקים בה זה החלק הנפשי, שבעבר לא היה כמעט רלוונטי...

ז' באייר תשע"ח 00:34

ויש גם את הסוגיה של ההוגנת לו כפי שראינו שיצחק ויעקב חיכו לא מעט עשרות שנים בהיתר גמור...

אבל העניין הוא שיש גם דברים רוחניים מעבר להבנה הפשוטה...

ז' באייר תשע"ח 07:57
רוב הרבנים בציבור שלנו אומרים להתחתן אחרי גיל 20
ט' באייר תשע"ח 08:34
א. כמובן שיש את הנושא ההלכתי אבל גם בהלכה בשורה התחתונה מקבלים את זה שזה לא נושא משפטי יבש אלא שצריכה להיות מוכנות נפשית וכלכלית כדי להתחתן.

ב. זה לא שיש כלה שמחכה ומחכים ליום הולדת x כדי להתחתן איתה. בציבור הדתי לאומי לא נדיר בכלל לצאת כמה שנים עד שמוצרים בן זוג. ככה שקשה ל"קלוע" לגיל מסויים.
ט' באייר תשע"ח 08:37
כנראה לא הבנת את תגובתי.
לא כתבתי גיל שצריך להתחתן בו,
כתבתי גיל מינימום שרוב הרבנים אומרים לא להתחתן לפני.
ט' באייר תשע"ח 09:32
זה על כל הדיון ההלכתי- משפטי בעניין.
ט' באייר תשע"ח 21:18


ו' באייר תשע"ח 22:14

כן, זה פזיז ובד"כ מאוד לא חכם, חבל ששאלת את הצעירים..

ו' באייר תשע"ח 22:17

את אומרת מניסיון? לפי מה ששמעתי מאנשים שהתחתנו בגיל מבוגר ואפילו מאוד מבוגר עדיף להתחתן בגיל צעיר...

ו' באייר תשע"ח 22:21

אבל יש גם אמצע

ו' באייר תשע"ח 22:23

אני מנסה להבין דברים אישיים יותר...

ו' באייר תשע"ח 22:21

להתחתן בגיל צעיר! קחו לדוג אצל החסידים מתחתנים שם הרבה פעמים מוקדם (14-15 בנות, 16-18 בנים) כמעט אין מקרי גירושים. אני אישית התחתנתי בגיל 17 ובעלי היה בן 17 וחצי וברוך ה אנחנו חיים חיים שמחים ומאושרים. חוזרת על דברי קודמי- כשמתחתנים צעירים בונים ביחד את האישיות של כל אחד מבני הזוג ומחליטים ביחד את הדרך והכוון שלנו בחיים. ככל שאדם יותר מבוגר הוא יותר סגור על עצמו ואז קשה לו הרבה יותר למצוא בן זוג מתאים. עם זאת צריך לעשות אתזה מתוך שיקול דעת ולא מתוך פזיזות כי "באלי להתחתן". אבל זה מאוד תלוי בנאדם. בהצלוחה!

ו' באייר תשע"ח 22:24

הם מתייחסים לזה באופן שונה, ולכן אין מכאן ראיה.

ב. כמה שנים את כבר נשואה?

ג. בכל זאת אני מסכים.

ו' באייר תשע"ח 22:29


ו' באייר תשע"ח 22:30

זה כבר באמת פרק זמן רציני.

יכול להוות הוכחה.

ו' באייר תשע"ח 22:34


ו' באייר תשע"ח 22:27

זה שאצל חסידים אין גירושים זה לא הוכחה כי גם שם לא חסר בעיות ולפעמים הם נשואים אבל מה שנקרא בני גרושת הלב ודומיהם בגלל לחץ מהקהילה ודאגה לעתיד.

בעבר הקשר לא היה ברמה של היום, לא היה זמן לעומק שכלי ונפשי כמו בימינו...

המקרה שלך לא הוכחה כי אוכל למצוא מקרים הפוכים... 

והשאלה העיקרית היא האם הבנייה ביחד זה אפשרי כשלא יודעים מה רוצים לבנות בכלל...

ו' באייר תשע"ח 22:30

שזה אפשרי

ו' באייר תשע"ח 23:33
גם לא באירופה שלפני השואה.
(בכלל באירופה שלפני 100 שנה+++ רב הבנות והבנים בכלל לא היו בוגרים מינית בגילאים האלו).

אצל חבידים מתחתנחם יותר לכיוון גיל 18, אולי 17 לבנות.
ז' באייר תשע"ח 10:16

שהזוג הזה שיאה צדיקים! הם שיאה פועלים בקטע של ארץ ישראל הקימו מלא גבעות וזה גרים שם באיזה אורוות סוסים (סתם..) משו דומה בית שמוטי כזה כדי ליישב את ארץ ישראל אנחנו מפעילים דוכנים של התרמות לבניין ארץ ישראל השלמה(תרומות לגבעות ולמאחזים) קיצר אז אם אתם רוצים לתרום וכזה... שלחו הודעה למספר 058-6068715 אה ושחכנו לזוג הזה יש ילד צדיק שיאה מתוק

 

ו' באייר תשע"ח 22:22

אנשים היו מתחתנים גם בגיל 13 והנישואים היו מחזיקים. אזלא אמרתי להתחתן בגיל 13מוציא לשון אבל 16 בהחלט נשמע לי סביר..

ו' באייר תשע"ח 22:38
לעיתים לאחר כמה שנים. מרגישים פתאום החמצה.
הגבר לומד ועובד במקצוע. והאישה לא למדה ולא התקדמה ומרגישה (לא משנה אם בצדק או לא) שהיא נשארה מאחור. וזה יכול לגרור בעיות בבית.

גם כלכלית קשה יותר לזוג כזה לשרוד.

בכל מקרה לדעתי 17-18 זה קצת מוקדם. לא נורא אם מחכים עוד שנה שנתיים.
ו' באייר תשע"ח 22:38

וכתוב שמותר לדחות את החתונה לצורך לימוד תורה רק אם אין יצר.

ו' באייר תשע"ח 23:39
אני לא אפרט בגלל שזה פורום מעורב.
אבל גם בתור נשואים אפשר "לפול".

נכון, זה אחרת וזה יותר קל אבל עדיין....

אני לא הייתי רוצה להתחתן עם מישהו בגלל היצר....
לי אישית, זו נשמעת סיבה רדודה..
ו' באייר תשע"ח 23:46

אבל יש הרבה שמתחתנים מסיבות טובות יותר אך רדודות ביחס לעיקר...

ו' באייר תשע"ח 23:51

עניתי לך ב"תרצה לצטט"

ט' באייר תשע"ח 08:37
שזו צריכה להיות סיבה לחתונה, בטח לא העיקרית.

ומי שעש לו יצר בגיל 13 יתחתן בגיל 13?
ו' באייר תשע"ח 23:42
ו' באייר תשע"ח 23:51
יש מקרים שזה מצויין ויש שלו.
גם צריך להפריד מהותית בין 2 מצבים:
1. בני הזוג מכירים והקשר ללא כוונת תחילה. המקרה הקלאסי: הדריכו ביחד בבנ"ע.
2. נערים/ נערות שרוצים להתחיל לצאת בגילאים האלו ועושים פעילות אקטיבית למציאת בן זוג.

במקרה הראשון, הטוב ביותר ללכת לרב או לדמות בעלת ניסיון וידע בתחום הן מבחינה תורנית והן מבחינה זוגית. כל מקרה לגופו.

במקרה השני, צריך לדעת לא להכנס לזה.
רב מוחלט של הנערים והנערות לא מתאימים לחתונה בגיל הזה. בגרות זו לא רק יכולת ונטיה ביולוגית/ גנטית. בגרות לא מעט יושפעת מדברים שהאדם חווה.
כך למשל נערה בת 17 שחוותה מות אם ועזרה בגידול ילדים מאד יכול להיות שתהיה בוגרת יותר מבת 22.
רב בני הגילאים הנ"ל לא יצאו לעולם, לא יצאו ממסגרת שאומרת להם מה לעשות, לא היו ברשות עצמם ולכן לא נראה לי מתאימים לנישואין בגיל הזה.
באמת שאת זה אני לא מצליחה להבין.
ו' באייר תשע"ח 23:55
אם כי בפועל זה לא ממש משנה.
זה חוק שלא ניתן לעקוף אותו במיוחד שקיום יחסים בגיל הנ"ל מותר בחוק.
ז' באייר תשע"ח 10:04

לא חייבים להקשיב לציויינים

 

ט' באייר תשע"ח 09:35
וכמו שכתבתי אין שום בעיה לעקוף אותו.
ז' באייר תשע"ח 00:04

עד שהוריו של אדם נפטרים, לפחות בצורה סימבולית בעיניו... השאלה איך עושים את זה...

אז מה כן עושים במקרה 2? וניתן להתחתן באישור הורים...

ז' באייר תשע"ח 11:12


ז' באייר תשע"ח 12:05
ז' באייר תשע"ח 21:59
שתדעי לך שרוב היצורים ממשפחת היונקים מתחתנים לפני גיל 10
ז' באייר תשע"ח 22:37
ז' באייר תשע"ח 21:59
ישנם כמה רמות.
מה אני מחפש?- ובכן (לדעתי) בגיל 17 ו45 ימים (בשנה לא מעוברת כי תוספת חודש אז סבבה) זה פשוט לא נארמלי.
1) להגיד אני יודע מה אני רוצה שווה לבלטות שמתחת לפח. כשאין נסיון בחיים- לא יודעים עדיין מה לא יודעים. לוקח זמן עד שהראש מסוגל להגדיר (עקב נסוי ותעיה) איזה אדם מתאים לו בחיים. (וכל זה בהנחה שהוא לא נשאב כמו עלוקה למין השני בגלל שזה פעם ראשונה שלו).
הסיכון הוא ענק. זה יכול להוביל לחיי נשואים פח, או לגרושין עם דמי מזונות או אמא + 2 לבחירה.
כמובן שבלה בלה בלה. אבל דרכינו ללכת עם השכל. ולא עם תאוריות שפעם התחתנו ב17
2) כסף. כשמתחתנים ובכן. צריך להביא מטבעות עגולות מזהב. כי יש שכירות+אוכל. (נחשו כמה זה עולה) אתה מסוגל להיכנס בבום לשוק העבודה. יודע מאיפה להתחיל? יודע שאם תקח איזה דירה בחור ותשלם פחות שכירות...אז למצוא עבודה יתנגש לך בפנים. מה לגבי האחריות כאדם שמתחייב לפרנס את אשתו וביום אחרי החתונה הוא מחפש עבודה. (ואיך תתקדם בעבודה? בהמשך ההוצאות גודלות ותוך כדי תלמד תואר (מחכה לבייניש שילמד גם 5 שעות ויעזור לאשתו)
3) האדמה לא יציבה. מה אתה רוצה ללמוד? תורה? תואר? איזה עבודה? יש לך כיוון הלכתי מסוים שהיא תהיה כמוך? ורב? ידעת שצריך רב? טוב ברור שכן.... אבל תכלס ינחת עליך מליון דברים בבת אחת. לקנות דירה. לקנות חפצים. ילד בן 17 הוא קטן. דברים כאלה דורשים יכולת פסיכולוגית שחלקנו לא יראו כקשה.

השאלה היא כללית. תמיד יש חכם וגם עשיר שיש לו רב (או כבר פוסק לעצמו...)
אבל בכללי 17 ו-45 ימים. זה פשוט לא!

מה הלחץ??

אגב בעיני חוסר אחריות משווע למי שמביא גמ' בלי ללמוד לעומק. (חח פששש חח פששש חח פששש הלכות משתנות בהתאם לדור. אם יש מצב שונה אז היחס שונה. אפשרי) בכל זאת לאלו שהביאו וחיזקו ידם של צעירים זה לגמרי אחריותכם! אני כותב שדברי אגב לא בהכרח מסתדרים עם כל הגמ'.
אבל אם הרבה מהגדולים אמרו אז כנראה וכו'
ז' באייר תשע"ח 22:00
ז' באייר תשע"ח 22:59

אני בן 24 ועדיין מרגיש לי ממש מוקדם להתחתן, רק לאחרונה יוצא לדייטים. כנל הרבה מחבריי, אפשר להגיד שאנחנו דתיים סטנדרטים יחסית בוגרי ישיבות וסטודנטים אז ככה שאל תחשבו שהדעות פה מייצגות משהו, אנשים שחושבים על חתונה בתיכון הם מיעוט ממש נדיר.

 אין ספק שזה אינדוודואלי אבל כשאני מסתכל אחורה לימי התיכון אין שום מוכנות נפשית לנישואין, זה גיל ממש צעיר ועוד לא הספקת לעבור כלום בחיים. זה פשוט לנסות לדלג על שלב בהתבגרות שלך על ידי חתונה, וצריך לחשוב האם המטרה של דבר כל כך משמעותי בחיים שלך היא כדי למנוע ממך לחטוא או ליפול בגיל מבוגר? לשמור עליך דתי? להספיק לעשות כמה שיותר ילדים? או שאתה מתחתן בגלל שאתה באמת מוכן להקים בית/ מצאת מישהי שאתה באמת מכיר ואוהב אותה מספיק כדי להתחתן איתה?

 

ח' באייר תשע"ח 14:01
דתיים סטנדרטים יחסית וכו׳ - אז לכאורה זה לא מתאים למי שרוצה יותר מהסטנדרט
אנשים שחושבים על חתונה בתיכון הם מיעוט ממש נדיר. - מסכים, בדרך כלל זה החברה הרציניים שנמאס להם לבזבז זמן על שטויות
אין שום מוכנות נפשית לנישואין - כפי שאתה מעיד על עצמך, אין קשר בין הגיל אלא לחוויות החיים, אם כן מה הפתרון?
זה גיל ממש צעיר ועוד לא הספקת לעבור כלום בחיים. - כמובן שאינך יודע מי עבר מה, אז מה צריך לעבור לשיטתך?
זה פשוט לנסות לדלג על שלב בהתבגרות שלך על ידי חתונה, - לא ברור לי איזה שלב.
וצריך לחשוב האם המטרה של דבר כל כך משמעותי בחיים שלך היא כדי למנוע ממך לחטוא או ליפול בגיל מבוגר? - אני ורוב מי שאני מכיר אפילו לא חושבים להתחתן מסיבות מיניות, אבל לא הייתי פוסל את האפשרות כי גדולי התנאים מצדדים בעניין של חתונה על מנת למנוע הרהורי עבירה וכו׳.
לשמור עליך דתי? - לא ברור לי
להספיק לעשות כמה שיותר ילדים? - גם לא ברור לי
או שאתה מתחתן בגלל שאתה באמת מוכן להקים בית/ מצאת מישהי שאתה באמת מכיר ואוהב אותה מספיק כדי להתחתן איתה? - זאת השאיפה, ואם אני לא מוכן אז להיות כזה.
ט' באייר תשע"ח 09:42
קורית רק בישיבה הגבוהה/ הסדר/ מכינה.
ובנוסף, היציאה לעולם (הצבא הוא סוג של יציאה לעולם).
הבגרות זה לא רק תלוי גיל זה גם חוויות שעברת.
ט' באייר תשע"ח 21:22

באותה מידה שאני בעולם בתיכון אני בעולם גם אחרי הצבא. אולי בבועה טיפה יותר גדולה.

התיכון הוא החיים האמיתיים בדיוק כמו מה שאחריו, והמבוגרים מפחדים למצוא אנשים צעירים באותה רמה כמוהם. זה הכל.

ט' באייר תשע"ח 22:59
כתבת שתיכון זה החיים האמיתים. ובכן ברור שזה אמיתי. רק שזה לא מספיק.
'היציאה לעולם'- ההגדרה זה להכיר את השוק ואיך אנשים פועלים. זה לדעת איך למצוא עבודה. האם להשאר בה. איך להגדיל הכנסה. איך להתייחס ללקוח/לבוס. מה לחפש באישה. הבנות שמגיעים בגיל מאוחר יותר לא יסולא! (אתה שוכח שיש הבנות שמתווסף עם הזמן)

המבוגרים לא מפחדים. צעירים בכלל לא ברמה כדי לפחד מהם. ממה יש לפחד? מבחור שפותר מהר תשובות באלגברה.
אחי תתאפס!

מזמין אותך לאישי כדי להראות לך שאין לך נסיון קרוב אלי (כנראה, אם אתה צעיר בן 18) ומוכן לשתף אותך בהבנות. אני רציני. זה חמוד לחשוב שצעירים באותו ליגה... אבל העולם עובד הרבה על נסוי ותעיה. שלזה צריך זמן.
י"ב באייר תשע"ח 11:08

את כל זה אתה כותב מחוסר הבנה ודעות קדומות.

אתה עוד מבוגר טיפש מיני רבים.

י"ב באייר תשע"ח 11:51
מקווה שיש לו תואר בכלכלה. וחכמת חיים.

תגיד גם ילד בן 9 הוא ב'חיים האמיתים'

הויכוח שלנו כושל מראש שהרי לא טרחת להסביר מה הם החיים האמיתים.
אם הכוונה לחיות ולהתקדם. אז כל גיל זה החיים האמיתים.
אבל אם תהיה מוכן להבין שיש הבנות ש*לרוב* באים אם הזמן. ואתה מתייחס למשהו בחיים אז תדע שצריך זמן.

מה לגבי להתחתן ולהיות עקרת בית בגיל 9?


מארק טווין: כשהייתי בן 14 אבא שלי היה כל כך טיפש להימצא בקרבתו, כשהגעתי לגיל 21 גיליתי כמה הזקן למד ב7 שנים"
(והעומק הוא שעדיין בגיל 21 לא מוכנים לומר שלאבא יש נסיון חיים שלמים. אלא רק 7...)

אתה מוזמן להסביר את דעתך. ודעות קדומות לא הופך אנשים מבוגרים לאדם טיפש במכלול...
אולי אתה טיפש!
בהצלחה!
י"ב באייר תשע"ח 12:14

נ.ב. 

 

אני לא סובל מבוגרים שנכנסים לפורום נוער וגיל ההתבגרות.

זה לא מתאים לכם! אתם טיפשים מידי!

י"ב באייר תשע"ח 14:19
אגב חשוב לי להבהיר שלא כתבתי שבני 18 לא יכולים להיות מוכנים...
כתבתי שיש הבדל בין תובנות של מבוגרים, שיש להם (לרוב) יותר, מצעירים.
אתה מוכן להעלות טענה נגד? מה יהיה?
להביא את הפוסקים. זה חוסר הבנה!
הם דיברו ביחס לנישואים! אתה מדבר ככלל.
אני לא מבין איך אתה מסוגל להבין את מה שאתה אומר.
אבל כמובן אני טיפש ואתה חכם..(כי אתה צעיר)

אני קורא למהפך. אנא מבוגרים! (גם בני 50) החזיקו ידים וננסה להוכיח שאנו שווים בידע שלנו לתיכוניסט שוקיסט.

@אטריה רכרוכית מה יהיה?
י"ב באייר תשע"ח 14:35
אומר המדרש על הפסוק, עול תורה עול פרנסה עול אישה... אם אתה לא סובל דבר פעוט שכזה כיצד תישא על גביך את עול התורה, הפרנסה, האישה, הילדים? חבל שאתה מתייחס בזלזול לנאמר פה כי הגאווה שלך תביא למפלתך...
ניחא אם היה נוח לך עם העול, אבל אתה מתקשה להתמודד איתו כלשונך...
י' באייר תשע"ח 11:31
אבל לחיות אצל ההורים, כשמישהו אחר מבשל ומכבס ומסדר אחריך, כשממנים לך את ההוצאות וללא לקיחת אחריות על עצמך מעבר ללא לעשות שטויות ולקבל ציונים טובים זה לא החיים האמיתיים.
הצבא מבגר מאוד וגם לגור בשכירות.
לצערי הישיבה והחיים הסטודנטיאלים בבית ההורים דוחים את ההתבגרות האישית לגילאים מוגזמים. כשמישהו אחר סועד אותך אתה עדיין ילד, ולא חשוב בן כמה תהיה.
(לא מדברת על כאלה שעושים את עבודות הבית ומממנים את שהותם אצל ההורים, זה כבר יותר טוב למרות שהעצמאות עדיין לא מוחלטת).

אולי יעניין אותך