לדעתי , עם כל הבניה האישית חייב את המדריך , את החיבור למישהו חכם , מישהו שהתחברת אליו , ויתן לך כלים
מספיק שיחה קצרה שבועית , וכבר זה דוחף , נותן כיוון
גם אם אין אחד כזה בישיבה , שאתה מתחבר ,
אתה לא חייב מהישיבה עצמה

אם צריך- עם הראש ישיבה.
לא בכל דבר צריך להתייעץ. לרוב עדיף להפעיל את השכל, וזו גם ההכוונה של הרבנים בישיבתנו

ישיבה גבוהה במרכז הארץ

ועוד מקומות נוספים...
מקוה שהצלחתי לבלבל אתכם 😁

וגם אם כן זה לא דבר שאכתוב פה.

אני מגיע מישיבה שחושבת ממש שונה מזה

בכל הישיבות מדריכים שהשכל צריך לסייע בלימוד תורה, ולכן צריך להשתמש גם בשכל.

עוד לא ראיתי ישיבה שמדריכים שהתורה מונחת בקרן זוית ולהשתמש רק בשכל ללא תורה.

הנקודה החשובה היא לא רק "שכל" או "תורה". אלא "שכל של תורה". השכל צריך להיות תורני, ולכן גם מתייעצים עם רב.

מה צריך לשאול ומה לא צריך לשאול, אלא מבינים בעצמנו, ולפעמים גם "איך" לשאול - אלו דברים שגם אותם לומדים

ידוע הסיפור על הרב מרדכי אליהו זי"ע ששאל אותו מישהו בסיור בשדה תעופה למה שואלים את הרבנים ולא חושבים לבד והרב ענה לו תשובה שלא ספקה את האיש אז הרב אליהו אמר לו בהמשך תבין כשהם הגיעו למקום שמשם רואים הפקחים את המטוסים ואומרים להם איפה לנחות שאל הרב אליהו את האיש האם מטוס יכול להחליט לנחות במקום אחר ממה שאומר לו הפקח והאיש ענה ח"ו כי הפקח רואה מה שהטייס לא רואה ממרומי שדה הפיקוח ענה לו הרב אליהו ישמעו אוזנך מה שפיך מדבר.

הרב רואה יותר יש לו שכל של תורה והוא מבין דברים שאנחנו לא מבינים בפרט אם מדובר בצדיק שרואה לרחוק, אני לא אומר בהלכה שהלכה לא בשמיים אבל בעבודת ה' ובמקרים שקורים לאדם ואפילו בעסקאות בבורסה הצדיק רואה דברים שאנחנו לא רואים.

אבל בפועל, אתה רואה שבחור - אחרי שנתיים שלוש בישיבה יודע ב90% מהדברים מה רבו יחשוב עליהם. והוא בעצמו חושב כך, כי החינוך של רבו פעל עליו.

ב10% הנותרים, הוא ישאל את הרב. בדברים מורכבים שהוא מסתפק בהם.

אין אדם עומד על דעת רבו - כנראה - על עומק דעתו של רבו. ברמה אחרת ממה שהוא מבין היום את דעת רבו, ברמה שרבו מבין את עצמו.

(אין אבל... ⁦⁩)

בחסידות קיימות שני שיטות בנידון, ומורי ורבי הרב רגב אומר שאין בזה מחלוקת (כל אחד לפי שורש נשמתו)

יש כאלה שהצדיק מדריך את תלמידו איך להתנהג והוא מעצמו עולה בדרך למעלה ויש כאלה שהצדיק מעלה אותו, כמובן אין זה אומר שהוא לא עובד, איך הצדיק מעורר בו רגשות כמו אהבת ה' ויראת ה'. 

אומנם נראה שבנושא הנ"ל זה לא אותו הדבר, אך אם עושה כי כך דעת רבו זה בסדר, רק שלא ממציא מעצמו, הוא עושה כהדרך רבו, אך צריך לשאול את רבו, כי הוא לא תמיד יודע מה רבו יגיד אני יכול לומר שבישיבה יש הרבה מחלוקות מה מורי ורבי הרב רגב אומר יש כאלה שטוענים שהרב מתכוון לעשות ככה ואומר ככה ויש כאלה שאומרים אחרת אז אי אפשר לדעת ויש לשאול את הרב ואחרי שאתה שואל מן הסתם אתה יכול לפעול לפי זה במקרים כאלה אך כל מקרה לגופו, אין להסתמך על מה שאמרתי כך אני חושב.

אבל גם שנה הבאה בשיעור א' ישיבה גבוהה- אני אשאר עם הר"מ שלי (של השנה הכונה) כנראה.

ואני מתייעץ איתו על הכל. אבל בינתיים לפחות עוד לא יצא לי להגיע למצב של ביטול גמור. כלומר לא כל מה שאני עושה זה כי הוא אמר לי ולא כל מה שהוא מציע אני בדיוק עושה. אבל אני משתף איתו הכל (ממש הכל) ומקבל ממנו המון. 

אתה בתורת החיים או שלום בניך?

ותורת החיים היא לא ישיבה קטנה. היא תיכונית.

בענייני הלכה יש לי 3 רבנים (כיום שואל בעיקר 2) - ושואל לפי הנושא/סוג השאלה. מלבן את הסוגיה היטב, ואז שואל לשמוע אם יש כיוונים שלא חשבתי/לא ראיתי. לפעמים נפרדים במחלוקת..

מפה רק רב אחד.
בענייני השקפה - כיום שואל פחות, שכן ע'פ רוב אני מכיר את השקפת הרב
בענייני הדרכות - סוגיות חינוכיות עם תלמידים, חינוך ילדים וכד' שואל הרבה. ומתבטל לדברי הרב.
בענייני עוה'ז - שואל רק על מקרים מאד מורכבים או בהחלטות חשובות ועקרוניות - וזה בגדר התייעצות ולא בגדר פסיקה. בד'כ יוצא שבסוף אני עושה כעצת הרב.

בשאלות של מנהגי העדה שלי מתקשר לרב מפעם.
בענייני פסיקה חדשנית - מתקשר לרב ת'ח עצום שלמדתי אצלו לאחרונה או שואל את רה'י.
לא שואל שני רבנים אותה שאלה

ואני התלמיד צריך לחשוב איך לפעול בהתאם להכוונת הרב

אני מעריך את הרב שלי, אבל קשה לקרוא למה שאני מקבל ממנו "הדרכה". יש דיבורים והתייעצויות, אבל בסופו של דבר אני אדם לעצמי ואני לא הוא.
הדבר העיקרי והחשוב שאני מקבל ממנו, זה הוא בעצמו.

כמובן שחשוב ללמוד ולקבל מהרב.

אבל כאשר הופכים לתלותיים ברב - זה בעיה. המטרה היא לבנות את עצמך ולהתקדם בעבודת ה', ובזה הרב אמור לעזור לך.

יכולת חשיבה עצמאית שנלמדה מרב - היא אינה אלא תלותיות בעצמאותו של הרב.

חשיבה עצמאית צריכה להיות עצמאית.

הרב אמור לעזור לי ללמוד את המסגרות שבהם אינני יכול להיות עצמאי.

 

כל אדם צריך לחיות בשני התחומים האלו תמיד במקביל - גם להיות עצמאי וגם ללמוד היכן הוא לא יכול להיות עצמאי.

 

(למשל, אם יש כסף אצל אדם אחד, אז האדם הזה עצמאי בזכותו על  הכסף, והאדם השני אינו עצמאי בזכותו על אותו הכסף. והכסף של האדם השני - האדם השני עצמאי בזכותו עליו, והאיש הראשון אינו עצמאי בזכותו עליו)

 

 

לימוד מהרב יכול להיות תלותי ויכול להיות בריא. השאלה היא מה הגישה הנפשית של האדם.

כאשר האדם לא סומך על עצמו, והוא זורק את יכולת השיפוט שלו, והולך מבלי דעת אחרי הרב - זוהי תלותיות.

לעומת זאת, כאשר האדם רואה את דרכו של הרב, ומפעיל את דעתו, מנתח את דברי ומעשי הרב ולומד מהם - זה לימוד בריא.

כך גם לגבי עצמאות. יכול להיות אדם שמחקה את רבו בבלי דעת, זוהי תלותיות.

לעומת זאת האדם אמור לקבל הדרכה כיצד ואיך להיות עצמאי, וזה טוב.

האדם אמור לשמוע מרבו ש"האדם הישר צריך להאמין בחייו שהולכים בדרך ישרה", הרב צריך ללמד את התלמידים להפעיל את שיקול דעתם, ולא לקבל כל דבר בעיניים עצומות.

פחות בשאלות ותשובות, יותר במעשים ובשימוש.
רבי בהלכה (אבא) עונה על שאלות.

בישיבה אני פחות צמוד לרב אחד.
משתדל לבנות את עצמי.