אני רץ מתנשם כל נשימה כבדה מעשן. והאויב לנגדי ממתיר אש תופת, וחברי נופלים לבם נדם, והם מביטים בי מלמעלה, נותנים את הכוח להמשיך קדימה. ואני רץ יורה ומביט בכוונת, כדור ועוד כדור, וממשיך לרוץ. השמש עזה קופחת על ראשי, חם, מזיע. ואני רץ ורואה פרחים אדומים, עצים, משב רוח קריר, וכדורים שורקים רק לא לעצור! להמשיך קדימה! אני מגיע! ואני עוצר, מתכופף, מתבונן שקט ואין אדם. רק משב רוח קריר, ותנועת העצים. ואני הולך בין השוחות קנה אל מול אויב. עוצר, והאויב מולי מתבונן, שותק. אני מרים את הנשק, כוונת על, ולפתע אני רואה אותי האויב של עצמי. |
תגובהתגובות