קחו פיסת כאב
קטנה,
כזאת שלא תבלע אתכם.
קחו אותה
ככה, בעדינות,
בין האצבעות.
עכשיו- ריכוז.
המרחק הזה
בין שתי אצבעות
בין צחוק לבכי
בין גדוש למרוקן
המרחק הזה
התופח
של הכאב
עכשיו- תבינו.
ואולי
כאב הוא קושי
הוא קושי
פתיר - לא פתיר
שלם - לא שלם
רק רוצה מקום
ל ג י ט י מ צ י ה.
תגובהתגובות