יצירות של mori | יצירות ש-mori אהבה

אני בוכה
ואין מציל אותי
בדרכי טועה
והם איבדו אותי

נבוכה
מילה שתעצור אותי
על העבר חומה
בניתי לי

מבכה
את זכר ילדותי
עוד שלהבת מכבה
שלא תשרוף אותי

הפוכה
ואין מי שיאיר דרכי
ושוב זוכה
כי יש לי את עצמי

יניב מתיישב מולי, מניח רגל על רגל, ונשען אחורה בטבעיות.
"זה לא יכול להמשיך ככה, יואב. אתה צריך להגדיר בדיוק מה הולך אצלך."
להגדיר זה קשה, אני אומר לו. זה לתפוס את הסערה הזאת שמתחוללת שם בפנים, בלי הפסקה, זאת שמכאיבה - ולחתוך חלק ממנה, מה שמכאיב לא פחות. להגדיר זה קשה, אני אומר לו. להגדיר זה לאבד משהו ממך. אני לא רוצה לעשות את זה!
יניב מהנהן בהבנה. "אני מבין. אבל אתה הוא זה שחייב להבין עכשיו.

בס"ד

ולרגע חשבתי שאפסיק לחפש,
לבקש ולרצות.
חשבתי שאצליח להתגבר,
לא להיכנע יותר.

ולרגע ניסיתי לעשות מה שכולם אומרים,
להאמין במה שכולם מאמינים.
ראיתי את הייאוש, הוא כבר שם,
חוזר למקום שאמרו לו שלא יחזור יותר.

ולרגע הלב כואב,
ופחות מרגע, הלב שמח.
האיזון לא הוגן,
זה לא מה שסיפרו לי,
לא מה שתמיד האמנתי בו.