טליה
ילד קטן עומד על רציף בנמל, מתלהב ומנופף לעבר אוניה ענקית שזה לא מזמן הגיעה.
מישהו עבר שם וקצת מופתע שאל את הפעוט:
-למי הנך מנופף, ילדון?
-לרב החובל, ענה לו הילד.
-תפסיק את השטויות, חמודי! וכי אינך מבין שרב החובל לא מסתכל על ילד נאיבי שכמוך?
-בוודאי שהוא מסתכל ענה הילד בטון גאה... כי רב החובל הוא אבא שלי!
כולנו הילדים שבטון גאה מנפנפים לעבר האבא האוהב ומדברים איתו יום יום בשפתנו אנו.
יוצרים איתו קשר ישיר: אבא!כמה אני מתגעגעת אליך! הן נכון שהתבלבלתי, אבל אתה יודע היטב למה,
שהרי כל הבילבולים שלי, אתה הוא הבורא שלהם ולא עשית אותם אלא כדי שאני סופסוף אפנה אליך, אבא!
(געגועים מתוך משנתו של רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן)
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר