עמדתי היא כעמדת ראש הממשלה ואין מחלוקת בינינו על כך שאין לשחרר אסירים עם דם על הידיים, כך אומר נשיא המדינה משה קצב, "אלה לא לוחמי חופש אלא רוצחים אכזריים. ביקשתי מהממשלה לא להפנות אליי בקשות לחנינה של אסירים עם דם על הידיים. אדון בבקשות בעלות אופי הומניטרי", אמר קצב.

בראיון המתפרסם בעתון "הארץ" אמר רה"מ כי "אם הנסיגה מרצועת עזה תעבור בשקט", ישחרר אסירים עם דם על הידיים. הבטחה זו ניתנה על ידו ליו"ר הרש"פ אבו מאזן בפסגת שארם א-שייח.
הוא הסביר כי מדובר בענין בעל חשיבות מכרעת עבור הפלשתינים. "הם אומרים לך באופן גלוי, אנחנו שלחנו את האנשים האלה לבצע, ואנחנו מסתובבים בעולם בבתי מלון".

בישיבתו של הפורום המחליט לגבי שחרור האסירים, והכולל את רה"מ שרון ואת השרים: אולמרט, פרס, מופז, שלום, נתניהו ורמון, התברר כי ראש השב"כ אבי דיכטר מתנגד לשחרור אסירים עם דם על הידיים. עמדתו מנוגדת לזו של הרמטכ"ל, רא"ל יעלון, הסבור כי יש לשחרר מחבלים עם דם על הידיים מלפני הסכם אוסלו.

ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" מתכונן להלחם נגד שחרורו של כל מחבל. כך אמר אריה בכרך שבנו אוהד הי"ד נרצח בידי מחבלים, וחבר הארגון, בראיון לערוץ 7. לדבריו כאשר יתפרסמו רשימות האסירים המיועדים להשתחרר ירכז הארגון את החומר על כל אחד מהם כדי למנוע את שחרורם באמצעות פניה לבג"ץ.

לדידנו כל המחבלים הם היינו הך, אמר בכרך, והוסיף כי בידי הארגון רשימות של אסירים ששוחררו ללא דם על הידיים אך ידיהם מלאו דם לאחר מכן. "גם אליקים רובינשטיין ואבי דיכטר אמרו ש80 אחוז מהאסירים המשוחררים חוזרים לטרור, ומי שאין לא דם על הידיים פשוט לא הצליח בסיבוב ראשון וינסה בסיבוב שני. מעבר לזה לדעתנו שחרור רוצחי יהודים הוא דבר לא מוסרי בלי קשר להסכמי שלום. מי שרצח יהודי צריך לשבת בכלא, כמו יגאל עמיר, אין לזה קשר לשלום" אמר.

בעבר מנע הארגון את שחרורו של רוצחו של צבי קליין הי"ד מעפרה, על ידי עתירה לבג"ץ. "אבל ההצלחה לא מונחת לנו בכיס, זו קריסה מוסרית עמוקה. לפני שקברנו את אוהד הי"ד אמרו ידו הארוכה של צה"ל תתפוס את הרוצחים ותעשה עימם צדק. זה הצדק? לשחרר רוצחים עם או בלי דם על הידיים? האבחנה הטכנית הזו של דם על הידיים לא מקובלת עלינו".

בכרך הוסיף כי ישראל קיבלה בפסגת שארם א-שייח מאבו מאזן "מילים ומחוות" אך תמורתן היא משחררת מחבלים. "הוא אומר בפירוש שלא תהיה אצלו מלחמת אחים הוא לא ילחם באחיו הפלסטינים. כשגילה מנהרת נפץ לא פוצץ אותה אלא רק סגר. הוא אסר ושחרר מחבלים מיידית".

לדברי בכרך, בציבור יש מודעות לבעיית שחרורם של מחבלים. "החילוק בין מחבלים עם דם על הידיים ובלי, 'קונים' העיתונאים ולא הציבור. העיתונאים הפכו ל'כלבי פודל' של הפוליטיקאים, אבל מתגובות הציבור אני מרגיש את האהדה כלפי עמדתנו". (ר)