ישראל שרייבר, בן 21, היה אמור להתגייס בימים אלה לצבא ההגנה לישראל אך את יומיו הוא 'מבלה' באגף ההתנתקות של כלא מעשיהו. ישראל יושב מזה כחודשיים וחצי בכלא לאחר שהשתתף בפעילות מחאה באזור אשקלון נגד תוכנית הגירוש.

הוא לא היחיד, באגף יושבים עוד 20 בחורים שרואים דווקא את עצמם כשליחים במאבק ולא "פושעים", כפי שמצטיירים ברשתות התקשורת.

ביום שני האחרון היו חילופי דברים בינם ובין הסוהרים. בתיה, אמו של ישראל, מספרת לערוץ 7 כי עורכי הדין שלהם ביררו והבינו שהסוהרים התסיסו אותם בזמן שהחברה היו כאובים על גירוש המתיישבים בשומרון.

חלק מהעצורים הועמדו למשפט ומפקד הכלא, רמי עובדיה, העניש שניים מהם והורה להעבירם לבידוד. "נכון לעכשיו השניים קיבלו שבוע ומישהו זרק לנו שאולי ישבו יותר בבידוד. הם מנועים חודש מלטלפן וגם לא יוכלו לקבל ביקורים של בני משפחה. שניים נוספים הועברו לניצן", אומרת גב' שרייבר.

עוד היא מדגישה כי "חלק מההתעללות שסגרו אותם בתאים. בנוסף לזה באנו היום כדי לבדוק את היחס ולדבר עם הורים אחרים ואתה רואה את היחס המחפיר שלהם".

היא נתנה דוגמא לקטינה בת 12 שנעצרה שלשום ליד קדומים, לאחר שנלקחה לבית החולים לטיפול רפואי. השוטרים הגיעו לבית החולים ו"שלפו" אותה משם לחקירה למרות שהייתה מדממת והתנגדו לכך הצוות הרפואי בבית החולים. אגב, מעצרה של הקטינה הוארך עד יום ראשון ואז יתקיים דיון נוסף בעניינה. הסוהרים לא אפשרו לשתי אחיות שלה לבקר אותה היום ולתת לה חפצים שיוכלו לסייע לה. כאמור, מדובר בילדה בת 12.

"אנחנו אמורים להיאבק יום יום על דעת הקהל שאנשים יוכלו לפעול ולהבין שאלה שבויי המלחמה שלנו ואסור להשאיר אותם בכלא. חשוב להיאבק שהם יצאו וכולם ביחד צריכים להיאבק על זה, זה רק תלוי בנו. זה גם תלוי בעורכי דין שיוכלו לבקר אותם ובכך נביע מסר כי המאבק שלנו ולא שכחנו אותם", מוסיפה גב' שרייבר.

בנוסף לזה, לדבריה, יש מגמה להשמיץ אותם: "יש מנהג שאם אתה פוגע בסוהר אז אוי ואבוי לך אבל לעומת זאת הסוהר יכול להתנהג אליך כאילו אתה אוויר ואף יותר גרוע מכך. היו מקרים שחיכינו שעה וחצי בכניסה ואחרי זה בדקו אותנו ופשפשו בדקדקנות כאילו אנחנו מחביאים חומרי נפץ".

היא נתנה דוגמא נוספת שמצביעה על התנהגות הסוהרים. "הבן שלי לא הצליח לקום בוקר אחד בשעה 5 למסדר וחטף פשוט בעיטות. כל הגישה הזאת שמביאים אותם אזוקים ומתייחסים אליהם כאל פושעים - ממש לא נכונה והחברה שלנו התרגלה. זה חלק מהקלקול שלה".

לישראל העצור אין כיום חשק להתגייס למרות שאין הדבר תלוי בו והצבא יחליט. אמו אומרת: "עדיף שישב בכלא ולא השתתף בתוכנית הגירוש, אם כמובן היה ביכולתי לבחור".

היא מזכירה את ארגון "חננו" במאבק, ומציינת כי ההוצאות המשפטיות מאוד כבדות וכי גם חלק זה שייך למאבק וכולם צריכים לקחת חלק ולתת כתף.

סיפור נוסף מצביע על היחס של קציני השב"ס לכלואים. אפרים בן שוחט הכלוא במעשיהו ביקש לצאת לברית של בנו, אך בקשתו נדחתה. בעקבות ערעור שהגישו בני המשפחה, הורשה בן שוחט לצאת לברית כשרגליו היו נתונות באזוקים, ובשמחה הורשו להשתתף רק 25 קרובי משפחה. חבריו סיפרו כי פרקליטו עו"ד אורי קינן התבייש מהטיעונים המגוכחים שהציגו השב"ס בערעור, כאילו כביכול דבריו גורמים להמרדה בקרב האסירים.

הרב רחמים נסימי, הרב של רשת שעלי תורה, בכיר עצורי ההתנתקות, היושב בכלא מעשיהו כבר מעל חודשיים בגין השתתפותו בהפגנה בצומת שילת נגד ההתנתקות, אומר כי הוא מאוכזב מכך שראשי יש"ע אינם יושבים בכלא, הוא ציפה כי גם הם ייעצרו וישבו בכלא. הרב נסימי אמר כי הנוער שנעצר ויושב בכלא, הוא נוער עם כוחות גדולים של הנהגה, אמנם במאבק הזה לא הצלחנו, אבל בעתיד הוא צופה כי יש לנוער זה את היכולת להוביל את עם ישראל בעתיד, בתחומים רבים בחינוך, בכלכלה ועוד.

דוברת השב"ס מסרה הערב כי במתקני הכליאה של השב"ס נותרו 54 מעצורי ההתנתקות, מהם 15 קטינות, 3 קטינים, ו-36 בוגרים.

הדוברת, אורית שטצלר, אמרה הערב לערוץ 7 בתגובה: "בעקבות הפרת המשמעת הבוטה שהייתה לשני העצורים הכוללים דברים בוטים וגזעניים כלפי הסוהרים, דפיקות על הדלתות ובעקבות זאת הועמדו לדין משמעתי ע"י מפקד הכלא שהענישם בעונש המתנה, עונש של הפרדה ולא עונש של בידוד".

עוד היא מדגישה כי "היחס לעצורי ההתנתקות הוא יחס כמו לכל שאר העצירים עם המון הבנה והתחשבות. יש להם דווקא קשרים טובים ומצויינים עם ההנהלה שקשובה להם בכל עת, ועם זאת במקרים של הפרות הסדר ע"פ הפקודות - העצירים מועמדים למשפט בתוך הכלא".