אל"מ במיל משה לשם ראש תנועת שנית גמלא לא תיפול הוחזק במעצר במשך שישה ימים ושוחרר לאחר שערער ושופט ביהמ"ש המחוזי פסק שהוא הוחזק די כדי לחקור את כל הפרשה.

לשם שעמד בראש הגופים החוץ פרלמנטריים במאבק נגד העקירה אומר בראיון לערוץ 7 כי אחת ההאשמות המעניינות נגדו היתה עמידתו על גג בית הכנסת בכפר דרום עם דגל ישראל ביד ומגפון ביד שניה. "זו עבירה חמורה. לצערי מנסים לייחס לי דברים שלא ביצעתי ולא אכנס לכך כי יש משפט אבל גם התביעה לא יכלה להתעלם שבכל אירוע מאז תחילת המאבק נגד עקירת יהודים דגלתי במאבק בלתי אלים לחלוטין . גם לא אלימות פיזית וגם לא אלימות מילולית. את זה אי אפשר לסתור".

לשם אומר כי הוא חש שליבו קרוע למראות החורבן אך בניגוד לרבים כולל עמיתים במועצת יש"ע הוא עוד לא הסיק מסקנות. "ברור שבמבחן התוצאה כל המערכות של המאבק נגד העקירה קרסו ברגע הקריטי. מה הביא לכך, מה הגורמים, אני עדין עוסק בחשיבה ואף כותב ספר על ימים נוראים אלה".

"בניגוד ליו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן שמיהר לגנות את הגיבורים שהיו על גג בית הכנסת בכפר דרום ואפילו קראתי באחד העיתונים שאמר שימנע מהם כל סיוע, איני ממהר לגנות גם לא אותו. אני חושב שכל מי שעסק במאבק צריך לעשות חשבון נפש רציני מאד. לא להתחמק ממסקנות שעשויות להיות כואבות מאד. קראתי מאמר של פנחס ולרשטיין כי אין זה הזמן להשחזת סכינים אלה כבר מערכות הגנה. אני חושב שאם המנהיגויות רציניות, חייב כל אחד לבצע בביתו הסקת מסקנות רצינית לגבי מה שקרה כי יש לזה השלכות על מה שיקרה בעתיד וכידוע המאבק על ארץ ישראל לא תם עם עקירת חבל הארץ בגוש קטיף וצפון השומרון.

אני סבור וגם כך סברתי בתחילת המאבק בעקירה, שאפשר לנצח במאבק לכן גם נכנסתי בכל מאודי וכוחי לתוך המערכת הזו יחד עם גופים אחרים. להגיד היום שמה שעשינו זה מה שצריך לעשות זו תהיה איוולת, מפני שמבחן התוצאה כשל. צריך לבחון במה כשלנו ומה ניתן לתקן ואיך אפשר להציל. במאבקים כמו שהיו אפשר לנצח עם ציבור נפלא, שהיה נחוש להאבק אפשר לנצח. טקטית ואסטרטגית צריך לחשוב מחדש איפה שגינו".

ברמה האסטרטגית, מוסיף לשם "לא מנצחים מאבקים כאלו באהבה, וגם לא באמירות 'היו לא תהיה' ש'זה היה כמעט על תקן של משיחיות שקר'. שתלו בראשי אנשים רבים ונאיבים שהנה מגיע נס, כנראה שצריך לעשות הרבה כדי לסייע לרבש"ע כדי שגם הניסים יקרו".