"אנשים התרגלו לאיזושהי שגרה שמצד אחד, מצד איכות החיים היומיומית היא נותנת מענה סביר בארוחות בוקר ובמקום להניח את הראש אבל בשורה התחתונה אין לאנשים פרנסה והדבר מתחיל לאט לאט לתת את אותותיו", סיפר היום מי ששימש כדובר המועצה האזורית חוף עזה, ערן שטרנברג, השוהה עם משפחתו ויחד עם כל תושבי היישוב גני טל ממנו גורשו בבית ההארחה של קיבוץ חפץ חיים.

לדברי שטרנברג, חקלאים שהם היום בני יותר מ-55 לא יכולים להקים משק יש מאין. "מי שמבין קצת בחקלאות יודע שלייצב משק בצורה ריווחית זה דבר שנמשך בסביבות 10 שנים ואף אחד בגיל כזה לא יתחיל מחדש ובגיל 70 יקצור את פירותיו".

חקלאי גוש קטיף אינם אוכלוסיית העובדים היחידה שסובלת ממחסור בפרנסה. בירושלים הושבתו הלימודים של ילדי נווה דקלים שמתאכסנים בעיר בשל הודעת משרד החינוך למורים, אשר גורשו בעצמם, כי לא יקבלו משכורות. זאת בניגוד לאשר סוכם.

לדברי שטרנברג, המורים, פליטים מנווה דקלים, החלו את שנת הלימודים, לאחר סיכום עימם, ולפיו הם מועסקים בשכר כמורים לכל עניין. אתמול, קיבלו במפתיע הודעה ממחוז ירושלים של משרד החינוך, ובה מודים להם על התנדבותם. לדבריו, נכתב עוד בהודעה כי הם "תפארת למדינת ישראל".

את חיצי הביקורת שלו יודע שטרנברג לשלוח במדוייק לכיוון האחראים למחדל. "לדבר הזה אין מענה, הוא לא בא על פתרונו והמדינה עושה בעיקר פעילויות כדי לסמן 'וי' ולהראות למרכז הליכוד שהיא עשתה משהו". לדבריו, יש אמנם מרכז השמה שתפקידו לדאוג לעבודות חדשות למגורשים, אבל מתוך 200 אנשים שהולכים לשם חוזרים 190 כלעומת שבאו ואם כבר מציעים משהו אז מציעים לגננות להיות חשמלאיות או רתכות.

מטרה נוספת לביקורת היא התקשורת. "לכל מתיישב יש פתרון היה קמפיין זול וחסר ערך של אייל ארד ללא שום תוכן והיום המציאות הזאת מתפוצצת", אמר שטרנברג וציין כי כנראה שהתקשורת לא ממהרת להשליך את האתרוג לפני סוכות והיא הבינה שהעסקה משתלמת וכעת ממשיכים לשמור עליו על מנת שימשיך לספק את הסחורה. "תיק סיריל קרן נגד ראש הממשלה לא נסגר, רק תיק האי היווני נסגר", הזכיר.

יש לציין כי גם לשטרנברג עצמו, שהיה עובד המועצה האיזורית חוף עזה שאיננה עוד, אין כיום עבודה. "אני יושב בבית", אמר תוך הדגשה ברורה שמדובר רק בביטוי בו הוא משתמש, "אני משתדל לעזור ככל הניתן בנושא העקורים, לנסות ולהוציא הודעות לתקשורת על כל מיני בעיות כאלו ואחרות".