מצבה הרפואי של מלכת הזמר העברי, הזמרת שושנה דמארי התדרדר בתחילת השבוע באופן חמור ביותר. היא לא הגיבה לטיפול בה ומערכות רבות בגופה קרסו עד שביום שלישי, דקות אחדות אחרי השעה שמונה נפטרה.
נזכיר כי דמארי אושפזה במהלך השבת האחרונה לאחר שלקתה בדלקת ריאות קשה. מאז ועד לרגעים אלה ליוו את הזמרת בת ה-83 בני משפחתה וידידים מתחנות חייה השונות. מלוויה, הסמוכים למיטתה, שרו משיריה בעצב רב על המידע הזורם אליהם מחדר הטיפולים. כשעל שפתיהם השיר 'כלניות' נפטרה דמארי.
בטקס ההלוויה משתתפים נשיא המדינה, משה קצב, ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, השחקנית גילה אלמגור, הסופר חיים חפר, האמנים ירדנה ארזי ועידן רייכל, יו"ר ארגון אמני ישראל, יעקב מנדל ואומנים נוספים.
בהודעה שפירסמה הכנסת עם היוודע דבר פטירתה של הזמרת שושנה דמארי נאמר: "כנסת ישראל ובית הנשיא מרכינים את ראשם עם הסתלקותה של זמרת המדינה, אשר ליוותה בשירתה האדירה את צמיחת גאולתה והתפתחותה של המדינה, בכל הימים בהם הפך החלום למציאות".
עוד נאמר: "קולה של דמארי הידהד לא רק בישראל אלא גם בכל המרחב, איחד את כל חלקי העם ממזרח למערב והפריח תמיד אופטימיות ותקווה. חבל על שושנה שהסתלקה וקולה לעולם לא ייבול".
ביומן הצהרים של ערוץ 7 שוחח נחום היימן, נחצ'ה, על הקשר המוזיקאלי שנוצר בינו לבין דמארי. היימן אומר שההצלחה לה זכתה דמארי גם בתקופה הנוכחית, בה מעטים הם שירים בנוסח "שובי בת ירושלים" נובעת דווקא בשל הקשר למסורת שיש למוזיקה אותה יצר האמן איתו שיתפה דמארי פעולה לאחרונה - עידן רייכל.
להאזנה לראיון עם נחום היימן ביומן הצהריים
שושנה דמארי, מי שמכונה בפי רבים "מלכת הזמר העברי", נולדה בעיר דמאר שבתימן. בהיותה בת שנתיים, עלתה משפחתה לישראל והתיישבה במושבה ראשון לציון.
כבר בילדותה נהגה ללוות בתוף ובריקודים את אמה שהייתה זמרת באירועים של יוצאי תימן. בגיל 13 עזבה דמארי את בית ההורים ועברה לתל-אביב, שם למדה בסטודיו לדרמה "שולמית". מנהל הסטודיו, שלמה בושמי, הפך לאמרגנה הצמוד של דמארי וכשהייתה בת 16 נישאו השניים. בושמי המשיך לנהל את הקריירה של אשתו לאורך כל חייו.
הופעתה הפומבית הראשונה כזמרת הייתה בגיל 13 וכבר בגיל 14 הופיעה לראשונה ברדיו "קול ירושלים". בגיל 16 הופיעה בקונצרט יחיד ראשון בתל-אביב בתיאטרון המוזיקלי "לי-לה-לו" ומאוחר יותר הצטרפה דמארי לתיאטרון והפכה לכוכבת שלו. סגנונה התימני הייחודי בלט בין יתר המשתתפים שהיו רובם ממוצא אירופאי. לתוכנית השניה של התיאטרון (1945), כתב נתן אלתרמן את מרבית הפזמונים ומשה וילנסקי הלחין אותם. אחד מהשירים היה "כלניות", שברבות השנים הפך לסמל ההיכר שלה.
בשנת 1939 קיימה דמארי את הקונצרט הראשון שלה כזמרת סולנית והיא בת 16 בלבד. בשנת 1943 הצטרפה כזמרת ושחקנית לתיאטרון המוזיקלי "לי לה לו" שאת מרבית פזמוניו כתבו המשורר נתן אלתרמן והמלחין משה וילנסקי. שירם "כלניות" שביצעה על במת התיאטרון ב-1945 הפך להיות שירה הידוע ביותר. וילנסקי המשיך ללוות את דמארי במרבית הקריירה שלה והלחין את מרבית שיריה, בהם שירים בעלי גוון תימני כמו "בכרמי תימן" ו"מרים בת ניסים". שירים ידועים נוספים שהקליטה באותה תקופה היו "אני מצפת", "צריך לצלצל פעמיים", "הטנדר נוסע" ועוד.
בעת מלחמת העצמאות ביצעה דמארי כמה מהשירים שהפכו להיות מזוהים ביותר עם המלחמה כמו "הקרב האחרון", "בת שבע" ו"היו זמנים" למילותיו של חיים חפר. ערב קום המדינה ערכה עם משה וילנסקי מסע הופעות מרגש במחנות העקורים ברחבי אירופה.
בשנות החמישים הקליטה דמארי מספר שירים של להקת הנח"ל ("הורה ממטרה", "בלדה על מעיין וים" ועוד), שהפכו מיד למזוהים עמה יותר מאשר עם הביצוע המקורי. בתקופה זו הפכה לזמרת מפורסמת והקהל נהר להופעותיה.
בשנת 1957 היא כיכבה במחזמר העברי "שולמית".
בשנות השישים והשבעים הרבתה דמארי לקיים הופעות בחו"ל. היא הופיעה במיטב האולמות בארצות הברית ואנגליה והשתתפה בפסטיבלים רבים בעולם, לצד הופעותיה בארץ.
לאחר מספר שנים בהם מיעטה להופיע ולהקליט, הקליטה את אלבומה האחרון עד כה - "אור" (1988). האלבום, בעיבודו של מתי כספי, הצליח מאוד ושיר הנושא, "אור" (שכתבה נעמי שמר) הפך לריקוד עם פופולארי. לאחר מכן הקליטה דואט עם בועז שרעבי בשם "לשיר איתך" (שיר שכתב לכבודה אהוד מנור).
ב-1987 זכתה דמארי בפרס ישראל על מפעל חיים ובשנת 2001 ערכו אמני ישראל לכבודה מופע הצדעה מיוחד.
בראיון שנתנה לפני מספר חודשים לערוץ 7 אמרה שושנה דמארי, שאיננה מצליחה לזהות היום את הזמר העברי בשירים שנוצרים לאחרונה, "אנו אומה כל כך מוכשרת שיש לה כל כך הרבה מה להציע ובמקום זה אנו הופכים לחקיינים הטובים בעולם כשאנו מחקים את השירה בארה"ב ובאירופה ואין לנו שירה יציבה משלנו, פעם על כל מה שהתרחש בארץ נוצר שיר, שהיה לתמונה חיה של המתרחש במדינת ישראל. אינני מקבלת את הטענה שהגורם לכך הוא שחיקה בערכיה של ארץ ישראל, כי כל יהודי בין אם ירצה ובין אם לא ארץ ישראל היא מקומו, והוא יכול לשיר על נופיה ואנשיה".
בתשובה לשאלת כתבנו עוזי ברוך איך משנים את המצב הנוכחי השיבה דמארי כי צריך להשמיע שוב ושוב את הזמר העברי מתוך התקליטים הישנים כפי שנעשה רבות בערוץ 7 וברשת ג', "רק על ידי שנלעיט את הנוער בשירה הזאת נצליח להחזיר בו את האהבה לשירים הללו".
להאזנה לראיון האחרון עם שושנה דמארי בערוץ 7
נזכיר כי דמארי אושפזה במהלך השבת האחרונה לאחר שלקתה בדלקת ריאות קשה. מאז ועד לרגעים אלה ליוו את הזמרת בת ה-83 בני משפחתה וידידים מתחנות חייה השונות. מלוויה, הסמוכים למיטתה, שרו משיריה בעצב רב על המידע הזורם אליהם מחדר הטיפולים. כשעל שפתיהם השיר 'כלניות' נפטרה דמארי.
בטקס ההלוויה משתתפים נשיא המדינה, משה קצב, ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, השחקנית גילה אלמגור, הסופר חיים חפר, האמנים ירדנה ארזי ועידן רייכל, יו"ר ארגון אמני ישראל, יעקב מנדל ואומנים נוספים.
בהודעה שפירסמה הכנסת עם היוודע דבר פטירתה של הזמרת שושנה דמארי נאמר: "כנסת ישראל ובית הנשיא מרכינים את ראשם עם הסתלקותה של זמרת המדינה, אשר ליוותה בשירתה האדירה את צמיחת גאולתה והתפתחותה של המדינה, בכל הימים בהם הפך החלום למציאות".
עוד נאמר: "קולה של דמארי הידהד לא רק בישראל אלא גם בכל המרחב, איחד את כל חלקי העם ממזרח למערב והפריח תמיד אופטימיות ותקווה. חבל על שושנה שהסתלקה וקולה לעולם לא ייבול".
ביומן הצהרים של ערוץ 7 שוחח נחום היימן, נחצ'ה, על הקשר המוזיקאלי שנוצר בינו לבין דמארי. היימן אומר שההצלחה לה זכתה דמארי גם בתקופה הנוכחית, בה מעטים הם שירים בנוסח "שובי בת ירושלים" נובעת דווקא בשל הקשר למסורת שיש למוזיקה אותה יצר האמן איתו שיתפה דמארי פעולה לאחרונה - עידן רייכל.
להאזנה לראיון עם נחום היימן ביומן הצהריים
שושנה דמארי, מי שמכונה בפי רבים "מלכת הזמר העברי", נולדה בעיר דמאר שבתימן. בהיותה בת שנתיים, עלתה משפחתה לישראל והתיישבה במושבה ראשון לציון.
כבר בילדותה נהגה ללוות בתוף ובריקודים את אמה שהייתה זמרת באירועים של יוצאי תימן. בגיל 13 עזבה דמארי את בית ההורים ועברה לתל-אביב, שם למדה בסטודיו לדרמה "שולמית". מנהל הסטודיו, שלמה בושמי, הפך לאמרגנה הצמוד של דמארי וכשהייתה בת 16 נישאו השניים. בושמי המשיך לנהל את הקריירה של אשתו לאורך כל חייו.
הופעתה הפומבית הראשונה כזמרת הייתה בגיל 13 וכבר בגיל 14 הופיעה לראשונה ברדיו "קול ירושלים". בגיל 16 הופיעה בקונצרט יחיד ראשון בתל-אביב בתיאטרון המוזיקלי "לי-לה-לו" ומאוחר יותר הצטרפה דמארי לתיאטרון והפכה לכוכבת שלו. סגנונה התימני הייחודי בלט בין יתר המשתתפים שהיו רובם ממוצא אירופאי. לתוכנית השניה של התיאטרון (1945), כתב נתן אלתרמן את מרבית הפזמונים ומשה וילנסקי הלחין אותם. אחד מהשירים היה "כלניות", שברבות השנים הפך לסמל ההיכר שלה.
בשנת 1939 קיימה דמארי את הקונצרט הראשון שלה כזמרת סולנית והיא בת 16 בלבד. בשנת 1943 הצטרפה כזמרת ושחקנית לתיאטרון המוזיקלי "לי לה לו" שאת מרבית פזמוניו כתבו המשורר נתן אלתרמן והמלחין משה וילנסקי. שירם "כלניות" שביצעה על במת התיאטרון ב-1945 הפך להיות שירה הידוע ביותר. וילנסקי המשיך ללוות את דמארי במרבית הקריירה שלה והלחין את מרבית שיריה, בהם שירים בעלי גוון תימני כמו "בכרמי תימן" ו"מרים בת ניסים". שירים ידועים נוספים שהקליטה באותה תקופה היו "אני מצפת", "צריך לצלצל פעמיים", "הטנדר נוסע" ועוד.
בעת מלחמת העצמאות ביצעה דמארי כמה מהשירים שהפכו להיות מזוהים ביותר עם המלחמה כמו "הקרב האחרון", "בת שבע" ו"היו זמנים" למילותיו של חיים חפר. ערב קום המדינה ערכה עם משה וילנסקי מסע הופעות מרגש במחנות העקורים ברחבי אירופה.
בשנות החמישים הקליטה דמארי מספר שירים של להקת הנח"ל ("הורה ממטרה", "בלדה על מעיין וים" ועוד), שהפכו מיד למזוהים עמה יותר מאשר עם הביצוע המקורי. בתקופה זו הפכה לזמרת מפורסמת והקהל נהר להופעותיה.
בשנת 1957 היא כיכבה במחזמר העברי "שולמית".
בשנות השישים והשבעים הרבתה דמארי לקיים הופעות בחו"ל. היא הופיעה במיטב האולמות בארצות הברית ואנגליה והשתתפה בפסטיבלים רבים בעולם, לצד הופעותיה בארץ.
לאחר מספר שנים בהם מיעטה להופיע ולהקליט, הקליטה את אלבומה האחרון עד כה - "אור" (1988). האלבום, בעיבודו של מתי כספי, הצליח מאוד ושיר הנושא, "אור" (שכתבה נעמי שמר) הפך לריקוד עם פופולארי. לאחר מכן הקליטה דואט עם בועז שרעבי בשם "לשיר איתך" (שיר שכתב לכבודה אהוד מנור).
ב-1987 זכתה דמארי בפרס ישראל על מפעל חיים ובשנת 2001 ערכו אמני ישראל לכבודה מופע הצדעה מיוחד.
בראיון שנתנה לפני מספר חודשים לערוץ 7 אמרה שושנה דמארי, שאיננה מצליחה לזהות היום את הזמר העברי בשירים שנוצרים לאחרונה, "אנו אומה כל כך מוכשרת שיש לה כל כך הרבה מה להציע ובמקום זה אנו הופכים לחקיינים הטובים בעולם כשאנו מחקים את השירה בארה"ב ובאירופה ואין לנו שירה יציבה משלנו, פעם על כל מה שהתרחש בארץ נוצר שיר, שהיה לתמונה חיה של המתרחש במדינת ישראל. אינני מקבלת את הטענה שהגורם לכך הוא שחיקה בערכיה של ארץ ישראל, כי כל יהודי בין אם ירצה ובין אם לא ארץ ישראל היא מקומו, והוא יכול לשיר על נופיה ואנשיה".
בתשובה לשאלת כתבנו עוזי ברוך איך משנים את המצב הנוכחי השיבה דמארי כי צריך להשמיע שוב ושוב את הזמר העברי מתוך התקליטים הישנים כפי שנעשה רבות בערוץ 7 וברשת ג', "רק על ידי שנלעיט את הנוער בשירה הזאת נצליח להחזיר בו את האהבה לשירים הללו".
להאזנה לראיון האחרון עם שושנה דמארי בערוץ 7