ביהמ"ש: פלאוט יפצה מרצה שמאל קיצוני

שופטת ביהמ"ש בנצרת רים נדאף, הורתה לפרופ' סטיבן פלאוט לשלם לד"ר גורדון ניב 95 אלף ₪ בגין הוצאת דיבתו רעה.

רותי אברהם , י"ט בסיון תשס"ו

פלאוט מרצה חבר באוניברסיטת חיפה בבית הספר למוסמכים במינהל עסקים פרסם מספר מאמרים בהם יצא נגד דברים שפורסמו מטעם ד"ר ניב גורדון מאוניברסיטת בן גוריון, פעיל שמאל קיצוני וחבר בתעאיוש. מדובר במאמרים בנושאים כמו השואה והיודנראט.

השופטת קיבלה את טענות גורדון כי בפרסומים יש הוצאת לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב אך קבעה כי לא נגרם לו נזק, וההיפך, הוא גם קיבל קידום. לפיכך דחתה את התביעה לפיצויים בסך 300 אלף ₪ וקבעה כי ישולמו לו 95 אלף ₪ בלבד.

בין המאמרים בהם עסקה התביעה היה מאמר שבו האשים פלאוט את גורדון בשאיפה לפעול כיודנראט. מדובר במאמר שבא לאחר שגורדון וחבריו ערכו ביקור הזדהות עם ערפאת הכלוא במוקטעה. בפרסום טען פלאוט כי גורדון וחבריו הם "טיפוסים נתעבים אשר רצו למוקטעה סמוך לאחר פיגועי תופת שגרמו לעשרות הרוגים ומאות פצועים, כדי להגן על ערפאת". וזאת
"בניגוד להוראות צה"ל כדי להביע הזדהות ותמיכה בערפאת וכדי לשמש לו 'מגן אנושי'".

השופטת התייחסה לפעילות גורדון וחבריו, כמאתיים איש, שהגיעו להזדהות עם ערפאת במוקטעה וכתבה כי "אומנם פעולתו זו של גורדון בעיני רבים בישראל אינה מקובלת, ואף דחוייה ומקוממת, לפי דעתו של פלאוט, אך הפער הנדון בדיעות הפוליטיות אינו אמור לאסור על פועלו של גורדון או כל אדם אחר עת בא הוא לבטא את תחושותיו ואמונותיו, ע"י הזדהות עם יאסר ערפאת כמנהיג של העם הפלשתיני, כל עוד התנהגות זו אינה חורגת מתחום המותר על פי דין. לפלאוט כמובן עומדת מלוא הזכות להביע את דעתו על פועלו והתנהגותו ודעותיו של גורדון, במלוא החריפות, ולבקר את אמונותיו של גורדון בביקורת בוטה, עוקצנית וקשה, אך אל לו לחצות את הקו האדום המפריד בין ביקורת לגיטימית, ככל שהיא קשה, לבין פגיעה בשמו הטוב של גורדון תוך ייחוס תכונות קשות ומעוררות סלידה לתובע. הקו האדום לא תמיד ברור הוא, אך במקרה דנן ברור כי הנתבע חצה אותו".

היא הוסיפה כי גורדון "הוא יהודי, הוא נשוי ליהודיה, הוא חי בישראל והתנדב לצנחנים, ואף נפגע בגופו תוך כדי שירות בצבא, ונקבעו לו אחוזי נכות של 42% - לבוא לאדם דוגמת גורדון, ולהטיח בפניו את האשמה שהוא משתף פעולה עם הנאצים להשמדת העם היהודי או לקוות להשתייך לקבוצה כזו, היא אשמה מבין הקשות ביותר שתוטח בפני אדם כאמור, רק משום שהוא דוגל בדיעות שמאלניות קיצוניות לטעמו של פלאוט. הביקורת החריפה והקיצונית ביותר אינה אמורה לעבור את אותו גבול עדין בין ביקורת ליגיטימית, לבין פגיעה עמוקה בשמו ובנפשו של מושא הפרסום. פעולתו והתנהגותו של גורדון, בהזדהות עם מנהיג העם הפלשתיני, ככל שתיראה קשה, קיצונית ובלתי מובנת, גם לפלאוט, וגם לקבוצה רחבה בעם הישראלי, אינה אמורה לחשוף את גורדון לשיוך לקבוצה שנואה ונתעבת בהיסטוריה האנושית כמו היודנראטים בזמן השואה, אשר סייעו בידי הנאצים להשמדת העם היהודי. גם אם גורדון הביע הזדהות פוליטית עם יאסר ערפאת כשהיה כלוא ב'מוקטעה', אין בכך להוכיח, ולו לכאורה, כי גורדון תומך בפעולות טרור או כי הוא פועל למען השמדת העם היהודי או מדינת ישראל".

כאמור ההשוואה שנערכה בין גורדון לבין יודנראט "היא השוואה פוגעת שאין כמותה, והדעת אינה סובלת אותה, והיא חורגת מתחום הבעת דעה או ביקורת לגיטימית",כתבה השופטת.

עם זאת בהתייחסה לגובה הפיצוי שיקבל גורדון קיבלה השופטת נדאף את טענות פלאוט כי גורדון לא ניזוק ולא נפגע נהפוך הוא "הוא קודם למרצה בכיר ואף נשלח לחו"ל להשתלמות על חשבון האוניברסיטה. אכן לא מצאתי כל ראיה לפגיעה ממשית אשר נגרמה לתובע במקור פרנסתו או במקום עבודתו כתוצאה מאותם פרסומים, ולא הוכח כי חלה השפעה שלילית על מעמדו של התובע באוניברסיטת בן גוריון או בכל מקום עבודה אחר הקשור לגורדון.

בל נשכח שפרופ' רנה פוזננסקי, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון אשר גורדון מרצה בה, הגישה תצהיר עדות ראשית לתמיכה בתביעתו של התובע, ושיבחה את התובע ואת מעשיו, מעמדו, כישוריו ודעותיו".