הפעם מופנה הנושא לדיון דווקא לגולשינו מקרב הימין בישראל.



השמאל הישראלי טוען כי מדיניותו מונחית על פי עקרון החשש מכיבוש דמוגרפי של הארץ על ידי הערבים. מומחי סטטיסטיקה ואקדמיה טוענים כי מציאות של רוב ערבי בין הים והירדן היא רק עניין של זמן. חלקם אף טוענים שכבר כיום מוטל הרוב היהודי בספק אם נוסיף לאוכלוסיה הערבית גם את העובדים הזרים ונתונים נוספים.



לנוכח טיעונים אלה, סבורים בשמאל הישראלי המגדיר עצמו כשמאל ציוני, שהפתרון האולטימטיבי הוא היפרדות. לדבריהם אין לימין הישראלי תשובה לבעיה זו והוא מעדיף לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר אך האיום הדמוגראפי רק גובר והולך.



כיצד אתם, אנשי הימין, רואים את הסוגיה ומה הפתרון שלכם לה, אם בכלל קיים כזה? האם נכון לדחות את הדיון ובמידה מסוימת להתעלם ממנו? האם באמת פתרון העתקת האוכלוסייה הערבית מהארץ הנו ישים לנוכח האווירה הכללית ברחוב הישראלי?



ואגב, האם פתרון השמאל להיפרדות אכן נותן מרגוע לאיום הדמוגראפי בטווח היותר רחוק? האם הערבים נושאי תעודת הזהות הכחולה והעובדים הזרים לא יציפו את אותה בעיה כמה עשרות שנים מאוחר יותר?