תופעת הנסיעה בראש השנה לקברו של ר' נחמן בעיירה אומן שבאוקראינה תופסת מקום בקרב קהלים רבים בעם ישראל. מה שהיה לפני עשרים שנה נחלתם של חסידים בודדים שהסתננו בזהות שאולה אל מעבר למסך הברזל הקומוניסטי תוך סיכון חייהם, הפך במרוצת השנים לתופעת המונים אליה מצטרפים בני כל החוגים, שומרי מצוות ושאינם כאלה, אשכנזים, מזרחיים ותימנים, עשירים ומעוטי יכולת.



הסימוכין המרכזי ליציאה לאומן הוא כידוע מימרתו של רבי נחמן לפיה מי שיעלה לציון קברו ויאמר את התיקון הכללי יזכה שבעתיד רבי נחמן עצמו ישתטח לאורכו ולרוחבו של הגהנום כדי למשוך בפאותיו ולהוציאו משם.



למרות זאת, גם בקהילת ברסלב המקורים בירושלים מקפידה קבוצת חסידים אדוקה וותיקה שלא לעזוב את ירושלים בראש השנה ואת הביקור בקברו של רבם הם שומרים למועדים אחרים בשנה.



בשנים האחרונות החלו להישמע בקול רם גם תהיות על הנוהג הזה: האם לכך אכן התכוון רבי נחמן מברסלב? האם לא היה בכוונתו לקרוא לחסידיו הפזורים בגלות להגיע לקברו על מנת לשמרם תחת חסותו הרוחנית גם לאחר מותו לנוכח אתגרי תקופת ההשכלה? האם לא נכון לראות באמירותיו כי "יש לי מקום בארץ ישראל" ושאר דברי הכיסופים לארץ ישראל הוכחה שדבריו לא חלו על מציאות בה מכונס עם ישראל בארץ ישראל? ובכלל, האם נכון וראוי לצאת מארץ ישראל למטרת השתטחות על קברות צדיקים?



מה דעתכם בסוגיה זו?



(כאן המקום לציין כי בשל רגישות הנושא, נבקש מהמגיבים להתייחס לסוגיה במלוא כובד הראש שיובע באופי ובאופן התגובה. וכרגיל, תגובות ראויות תפורסמנה במלואן או בחלקן בכתבה עצמה)



מדרשיסטית (2) מתבטאת בתקיפות נגד הנסיעה וכותבת: "רבי נחמן כאמר שיבאו לקברו דיבר אל יהדות הגולה, הוא מעולם לא אמר לעזוב את ארץ ישראל הקדושה והיפה בשביל לנסוע לקברו. זה במידה מסויימת אפילו יותר גרוע ממי שנוסע סתם לכיף, כי מי שנוסע לכיף מכיר לפחות ברמתו הנמוכה, בעוד שמי שנוסע לאומן עוזב את הארץ במסווה של מצווה.

ובראש השנה הנזק גדול פי כמה. משום שביום זה אנחנו נשפטים. מי שפה בארץ הרי הוא חלק מכלל ישראל וזכיותיו מצטרפות לזכויות הכלל. לעומת זאת בחוץ לארץ אין כלל ישראל (עיינו סנהדרין פרק חלק תלמוד בבלי מול ירושלמי, ברמב"ם וכן בעוד מקומות רבים מאוד במקורותינו) ולכן מי שנוסע לאומן בראש השנה בעצם נידון בפני עצמו. ומי שבכל זאת רוצה קברי צדיקים, וכי חסרים כאלו בארץ?"



רחל (4) תומכת ב'מדרשיסטית וכותבת ש"שמעתי על רב אחד ששאלו אותו אם לנסוע לקבר של ר' אלימלך מליז'ענסק והוא אמר שקודם יבקרו בכל קברי הצדיקים בארץ ואח"כ ינסעו לחו"ל. חוץ מזה שארץ ישראל היא פלטרין (ארמון) של מלך, והדבר מגוחך ביותר להיות בארמון ולצאת ממנו כדי לבקש מהמלך בקשות".



לעומתן שלמה מירושלים (5) תומך בנסיעה: "עשרות אלפי יהודים לא סתם נמשכים ,זה מעיד הן על רצונו שיבואו אף מהארץ, והן על זכותו הגדולה... בר"ה היה לו ענין מיוחד שיבואו כמו שאמר מובא ב"חיי מהר"ן" (פסקא קכו)"ואמר שעל ראש השנה הוא רוצה שיהיו כל אנשי שלומינו כולם כאחד אצלו, איש לא יהיה נעדר" עכ"ל. ודאי שזהו חידוש של רבי נחמן, הרי כך רבינו אומר בפירוש, שזה ענין שהוא קיבל במתנה מהקב"ה, ודבר מיוחד שהוא חידש".



שלמה מתייחס גם לטענות נגד היציאה מהארץ וכותב: "באשר ליציאה מארץ ישראל רבנו אמר שמקום קבורת הצדיק הוא בחינת א"י ובקשר לאישה ולילדים אז האישה גם מקבלת מתנות מרבנו ותחשבו כמה חטאים יש לכל אחד ורבנו מכפר על החטאים כמו שאמר שיעביר את אנשיו בדין וכמו שאישה מקבלת שכר על לימוד התורה של הגבר ולא מפריע לה שהבעל חוזר הביתה מאוחר ככה גם לא יפריע לה שהוא יסע לקיים ציווי של צדיק".



לטענת היציאה מארץ ישראל מתייחס גם אלמוני בתגובה מס' 7: וקובע כי עפ"י הלכה מותר לנסוע מהארץ לצדיק - מובא באחד מגדולי הפוסקים ה"שדי חמד" (מערכת ישראל אות א´): "מותר לצאת מארץ ישראל לחו"ל להשתטח על קברי צדיקים, מצד שהיא מצווה רבה". וכן מובא גם במשנה ברורה (סימן תקס"ח סעיף י´ שערי תשובה סעיף קטן כ´ דיבור המתחיל "בהליכה"): "בשם "פרי הארץ" - אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו איוותה להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל - שרי לילך אדעתא לחזור (מותר ללכת על מנת לחזור)".



מדרשיסטית לא מוותרת ומשיבה (10): "מותר לצאת מהארץ לצורך לימוד תורה, פרנסה ולשאת אישה. וגם אז מידת חסידות היא לא לצאת מהארץ כלל. כך שגם לטוענים שביקור בקברי צדיקים הוא כמו לימוד תורה, הרי שמידת החסידות היא לא לצאת בכל זאת. בחינת א"י???? אולי, אבל בחינת זוהי מילת מפתח, בחינת ולא ארץ ישראל".



דני (12) מנסה לעשות 'סדר בבלאגן' ומסביר שהנסיעה לחו"ל היא חלק מתעתועי הדור: "לא צריך לנסוע וגם לא צריך לזלזל - אחד הדברים שלימד אותנו רבי נחמן הוא שהעולם מבולבל לגמרי. כך יוצא שיש יהודים שמאמינים שהמשיח הגיע אך מחזירים בתשובה מאות ואלפים. כך יוצא גם שיש אנשי עסקים לא ישרים שמחזיקים מוסדות חסד ענקיים. וכך גם יוצא שרבי נחמן שגילה לנו תורה מופלאה שלא ניתן לשער עוצם חוכמת וגדולת תורתו, גם מביא אלפי חסידים לחוץ לארץ לראש השנה".



יונתן (16) מנסה גם הוא לפשר בין הצדדים וכותב: "הטוב ביותר הוא שכל אחד יבחן את דרכיו לפי מה שמתאים וראוי לו באופן אישי, והעיקר החשוב הוא שלא תיווצר מחלוקת עקב כך, שכן המחלוקת גרועה מהכל ובוודאי בימים אלו".



רחל, (20) שבראשית הדיון (בתגובה 4) התנגדה לנסיעה וכתבה ש"שארץ ישראל היא פלטרין (ארמון) של מלך, והדבר מגוחך ביותר להיות בארמון ולצאת ממנו כדי לבקש מהמלך בקשות", אמנם נותרה בדעתה ככל הנראה, אבל מקבלת את דבריו של יונתן.



יהונתן (18) מבקש מכולנו שלא "למנוע מכל מיני יהודים כשרים להאמין לצדיק גדול שהבטיח כאלה דברים גדולים ועצומים למי שיבוא על קברו ויגיד תקון הכללי .מי שמרגיש שהוא לא צריך תיקון שלא יסע אבל שלא ימנע מאחרים. התלמיד של רבי נחמן היה רבי נתן והוא אמר אם כל הדרך תהיה מרוצפת סכינים היתי זוחל לציון מי שמרגיש את עצמו גדול מר' נתן שלא יסע".