שנלר: בג"צ פוגע בליבת הדמוקרטיה

בג"ץ ביטל את תיקון החוק הפוטר את המדינה מאחריות לפיצוי נזקי פלסטינים ב'אזורי עימות', היינו - יהודה ושומרון. מדובר בחוק הנזיקים האזרחיים המכונה 'חוק האינתיפאדה'. החוק נדון בפני הרכב של 9 שופטים בראשות השופט בדימוס אהרון ברק. ארגון עדאללה מגיש העתירה טען כי מדובר בחוק 'גזעני ובלתי מוסרי' שיש לבטלו.



השופט ברק כתב בהחלטה לבטל את התיקון לחוק כי עיקר התועלת בו היתה "שחרור המדינה מניהול הליכים משפטיים לבירור שאלת התקיימותה של 'פעולה מלחמתית'".



אכן, כותב ברק, "שלילה גורפת של אחריות המדינה מייתרת את הצורך לנהל הליכים רבים במסגרתם נדרשת המדינה להוכיח כי נזקים בגינם היא נתבעת נגרמו על-ידי פעולות מלחמתיות. אלא, שתועלת זו לאינטרס הציבורי – תועלת שעיקרה חסכון במשאבים מינהליים – אינה מידתית בהשוואה לנזק לפרטים השונים, שנגרם על ידי פעולות שאינן מלחמתיות. נזק זה הוא לעתים קרובות עמוק וכואב. ניזוקים נפגעים קשות; הם הופכים להיות נכים קשים; יכולתם להתפרנס נפגעת קשות. כל אלה – ונטילת החיים עצמם, כמובן – אינם שקולים כנגד התועלת המוגבלת הצומחת משחרור המדינה מאחריות – וממילא מהצורך להגן על עמדתה בבית משפט – במקום שהנזק נגרם על ידי פעולה מלחמתית ופעולה שאינה מלחמתית".





בכך השיב השופט ברק לטענות המדינה לעתירה לפיהן דיני הנזיקין הרגילים אינם מתאימים לפעילות הנדרשת מצה"ל וכוחות הבטחון בעימות מול הפלסטינים. בתשובת המדינה נכתב כי "בעימות מזוין תנאי אי-הוודאות וחוסר המידע הם הקשים והקיצוניים ביותר. גורמי הטרור פועלים בחשאי, במסווה, בקרב אוכלוסיה. בסוג פעילות כזה, נדרשת לקיחת סיכונים שאינם סיכונים 'רגילים'. סיכונים אלה הם סיכונים הכרחיים. כתוצאה מלקיחת סיכונים אלה לא ניתן להבטיח באופן ודאי שלא יפגעו אזרחים. במלחמת הטרור, אי-לקיחת סיכונים במהלך הלחימה בטרור הפלסטיני, הפועל במתכוון בלב אוכלוסיה אזרחית, משמעותה היחידה היא מתן חסינות מוחלטת לפעילי הטרור, אשר יוכלו להמשיך ולנהל את פעילותם הרצחנית, מבלי כל חשש שצה"ל יפגע בהם... לכך יש להוסיף את גורם הלחץ ואי הוודאות, והשפעתו על התנהגות החיילים. החיילים, הפועלים במהלך עימות מזוין, ולא מדובר רק בעת הפעילות הלוחמתית ממש, עושים זאת תחת איום מתמיד. הדבר מונע מהם לפעול, כפי שהיו פועלים בעת שלום. מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בכך שהצלחת הפעילות תלויה בנטילת סיכונים; בכך שהפעילות מתקיימת בתנאי לחץ ואי-ודאות קשים; ובכך שהפעילות נעשית לשם השגת תכלית לאומית חשובה. דיני הנזיקין הקלאסיים, המתמודדים עם סיכונים רגילים, אינם מתאימים לטיפול בסוג של זה אירועים, גם אם האחריות מוטלת בסופו של יום על כתפי המדינה".



יתירה מכך גם ניהול תביעת נזיקין ביחס לנזקי מלחמה אינו ישים, טענה המדינה, שכן לעיתים הדבר כרוך בחשיפה מלאה של פרטים חסויים כמו: שמות החיילים, שיטות הלחימה, המודיעין שהוביל לקבלת ההחלטות, עדויות משדה הקרב וכו'. "חשיפה כזו תעניק יתרון לאויב במלחמה, ותעמיד בסכנה אף את החיילים שהשתתפו במערכה".



עוד נטען כי תביעות נזיקיות במהותן הן פרטניות ולכן אינן מתאימות למצב לחימה כללי. "בחינה פרטנית אינה משקללת למשל את מצבם הנפשי של החיילים, הנגזר ממצב הלחימה הכללי. מצב נפשי זה הינו רלוונטי, אף אם לאירוע עצמו לא מאפיינים פרטניים של אירוע לחימתי מובהק. בדומה, בחינה פרטנית אינה משקללת ככלל את רמת דריכותם של החיילים, ואת הסיכונים שהם מחויבים לקחת במסגרת המלחמה. בחינה פרטנית אף אינה משקללת את השיקולים שלפיהם פועלים המפקדים במהלך העימות בכללותו, שאינם נגזרים רק מנסיבות אירוע זה או אחר".



"בעת מלחמה אין מקום, ככלל, לבחינה פרטנית של אירועים נזיקיים, אלא לבחינת המלחמה בראייה כוללת", נטען בבקשה לדחות את העתירה.



בתשובה ציינה המדינה עוד כי ברש"פ קיים מערך סיוע לנפגעי מלחמה וכי בעימות מזוין ומצבי לחימה "כל צד לעימות נושא בנזקיו ומטפל בנפגעיו". המדינה אף טענה כי על העתירה להדחות כיון שהחוק עוסק בענינים מדיניים, "מסדיר את יחסיה הבינלאומיים של ישראל עם הרשות הפלסטינית ותושביה ועם מדינות האויב ונתיניהן", ואלו "מופקדים על פי מהותם בידי הממשלה, והיא הגוף המוסמך והראוי לעסוק בהם ולנהלם". ביטול התיקון כדרישת עדאללה פירושו ביטול חקיקה ראשית של הכנסת, טענה המדינה. "אין מדובר במעשה של מה בכך. תיקון מס' 7 עבר הליך חקיקה ארוך ויסודי. בסופו של ההליך נבנה הסדר המשקלל את האינטרסים העומדים על הכף בצורה קפדנית ונקודתית. ביטול מעשה חקיקה שכזה הינו מעשה דרמטי, שייעשה רק במקרים נדירים".



יצויין כי להחלטת השופטים השלכות על תביעות נזיקין רבות שהוגשו לבתי משפט בארץ על ידי פלסטינים.

תגובות להחלטת בג"ץ:

יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער, מגיב לפסק הדין של בג"צ בנושא חוק האינתיפאדה. "פסיקת בג"צ הופכת את אוצר המדינה לכספומט הטרור הפלסטיני. אזרחי ישראל, הנפגעים המטרור הפלסטיני, מפוצים מכח חוק התיגמולים לנפגעי פעולות איבה והפלסטינים, הנפגעים בעימות, ע"י תביעות נזיקין בהתאם לפסיקת בג"צ. אף מדינה דמוקרטית מערבית אינה גוזרת על עצמה דין מעוות כזה במלחמתה בטרור" אומר סער.

ח"כ צבי הנדל מסיעת האיחוד הלאומי מבקר קשות את החלטת בג"ץ בנושא פיצויים לתושבי איזור עימות, אשר ביטלה את החוק הפוטר את המדינה מחופת הפיצויים לנפגעים אלו. "הבג"צ שוב שכח שישראל נתונה במלחמה וגם האזרחים הפלסטינים לא חפים מפשע כל עוד הם מעניקים לרוצחים מחסה ומשתפים עימם פעולה" אומר הנדל.

הנדל מוסיף, כי "אני מציע לבית המשפט גם לזכור שעם כל הכבוד, מי שקובע חוקים בישראל היא הכנסת והבג"צ לא יכול במחי יד לשנות או לבטל החלטות דמוקרטיות הכתובות בעברית צחה".

יו"ר חטיבת 'מנהיגות יהודית' משה פייגלין מציע למכור את 17 דירות היוקרה שלאהרון ברק יש זיקה עליהם, "אך ורק" בזכות משכורתו הצנועה כעובד מדינה כדי לממן את הפיצוי לפלשתינאים - יקירי בית המשפט העליון.



עו"ד יוסי פוקס, מראשי הפורום המשפטי למען א"י, ומי שהיה מעורב בעשרות עתירות בנושאים חוקתיים-לאומיים אומר בתגובה לפסיקת פיצויי הפלשתינאים של בג"צ: "פסיקת בג"ץ היא מתנת הפרידה שמעניק אהרן ברק לראש ממשלת הרשות הפלסטינית אסמעיל הנייה, מתנה שתקנה לברק מעמד של כבוד בקהילת המשפט הבינלאומי על חשבון ביטחונם של אזרחי ישראל". פוקס, לוחם במיל' בגולני בעצמו מתריע ש"מפקד צריך לחשב רק את שיקולי הקרב ולא יכול לחשב את עלות הפיצויים שהחלטותיו המבצעיות יעלו למדינת ישראל" ומזכיר ש"זו לא הפסיקה הראשונה שבה מעדיף ברק את נוחותם של הפלשתינאים על פני ביטחונם של אזרחי ישראל, כפי שהיה בהרעת תוואי הגדר, כפי שהיה בנוהל שכן ובמקרים רבים נוספים".