'חתימת הסכמים בחשאי - התנהלות חמורה'

פרופ' איינהורן, אומרת כי קיים חשש סביר שישראל לא רק תקיים מגעים מאחרי הקלעים, אלא תחתום הסכם שתוכנו אינו ידוע לציבור.

רדיו ערוץ 7 , כ"ו בטבת תשס"ז

"הבעיה החמורה ביותר בהסכמי אוסלו, שהם התנהלו מאחרי הקלעים וגם נחתמו מאחרי הקלעים" אומרת פרופ' טליה אינהורן בעקבות הפרסומים על מגעים מדיניים חשאיים שניהלה לשכתו של אריק שרון.

פרופ' טליה אינהורן ממכללת שערי משפט, המתמחה במשפט בינלאומי, אומרת ביומן ערוץ 7 כי למעשה למשא ומתן ומגעים מאחרי הקלעים, אין תוקף מחייב למדינת ישראל. עם זאת היא מוסיפה כי כל מי שעסק בחייו במשא ומתן במדינת ישראל יודע, שמו"מ מאחרי הקלעים יכול להשפיע גם על כושר המיקוח וגם על ההישגים שאפשר להגיע אליהם בסופו של דבר.

איינהורן מוסיפה כי בישראל הבעיה החמורה ביותר, כמו שקרה בהסכמי אוסלו, "שהמגעים התנהלו מאחרי הקלעים ואז יום אחד גם נחתם הסכם למעשה מאחרי הקלעים. רק ממשלת ישראל ראתה את ההסכם יום לפני החתימה. והכנסת ראתה אותו רק לאחר שנכנס לתוקף".

בדמוקרטיות המערביות לדבריה, לא נמצא דבר דומה. "הדמוקרטיה המערבית היחידה, שאינה דורשת אישור אקטיבי של הכנסת, היא אנגליה וגם בה 21 יום לפני החתימה, הסכמים בינלאומיים לא יכולים להיות סוד מפני הפרלמנט, ומניחים זאת על שולחן הפרלמטנט שעשוי להחליט שההסכם אינו מתאים לו והוא יכול להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון". גם בארצות הברית לדבריה יש צורך באישור והמלצה של הסנאט על כל הסכם בינלאומי, אלא אם כן הוא נתן לנשיא את הקוים הכלליים של ההסכם, במסגרתם הוא יכול לחתום.

בכל מערב אירופה יש אישור לפני האשרור ויש אף לא מעט מדינות שבהם הסכמים חשובים מעמידים למשאל עם. "אצלנו אין שום דיון צבורי ואין מומחים ואין כלום. כשראיתי היום את הדיווחים, נזכרתי שפעם זאב שיף (כתב הארץ) כתב מאמר ומה עם הגולן?. אחת הבעיות המטרידות היא להתייעץ עם מומחים בנושא המים אז כשהוא שאל אמרו לו יהיה בסדר אין מה לדאוג, אך יש מה לדאוג".

איינהורן מתריעה על הסכנה הגדולה שהתבטאה גם הסכמי אוסלו, כשלא התייעצו עם מומחים בנושאים חשובים. "למשל רצו לכתוב איחוד מכסים ביננו ובין הפלשתינאים. הרעיון הכלכלי היה נכון אבל בפועל זה היה מתכון למלחמת סחר, שפרצה יום לאחר ההסכם, אך כל העולם האשים את ישראל".

לשאלת המראיין, יגאל שוק, כיצד הגענו למצב כזה שנעשים מחטפים ושגיאות חמורות, אומרת איינהורן כי הבעיה התחילה כבר ב1950 כשהכנסת כן ביקשה מעמד בעניין הזה ושר המשפטים הסביר שזה נגד עקרון הפרדת הרשויות ויתר מזה משרד המשפטוים הגיש הצעת חוק לפני כ-6 שנים והיא עומדת עד היום והפרלמנט לא חוקק אותה.

עד הסכם אוסלו, אומרת איינהורן כי הביאו לכנסת את כל ההסכמים החשובים באמת, כגון הסכמי הסחר החופשיים עם ארה"ב ואירופה וגם בגין הביא את ההסכמים לאישור הכנסת ישראל. פרופסורים מכובדים למשפטים כמו רות לפידות ושמעון שטרית שכתבו מאמרים שנוצר אצלנו מנהג חוקתי, שמביאים הסכמים חשובים בפני הכנסת. ואז באו הסכמי אוסלו ושילנסקי שהיה יו"ר הכנסת פנה לבג"ץ בטענה שהתפתח אצלנו מנהג חוקתי. בג"ץ אמר לא התפתח שום מנהג כזה והכל בידי הממשלה והכל בסוד, ויש רק להצטער על זה".

לשאלה האם יש בכך משמעות של בגידה או חתירה תחת הציבור או תחת הכנסת אומרת פרופ' אינהורן כי מגעים חשאים מתנהלים בכל המדינות ובכל הערוצים. "נכון שיש בעיה כשעושים את זה ללא הכנה וללא שעורי בית כגון הסכמי אוסלו שהדבר היחידי שנשאר מהם זה הנסיגות הישראליות, והעברת סמכויות. מעולם לא עמדנו על זה שהצד השני יפסיק את ההסתה בטלויזיה שזה הדבר הכי פשוט שלא לדבר על הפרוק מהנשק. סוריה מבטיחה לא לתמוך יותר בחיזבאללה אך מה היא עושה בפועל בדיוק את ההיפך. אנחנו מומחים בעצימת עיניים. אי אפשר לומר שהסכמים מאחרי הקלעים יש בהם היבט של בגידה".

לדברי איינהורן, יש צורך לשנות את המצב החוקתי כך שלאחר שהמגעים יבשילו תהיה חובה לערב את הכנסת ואת העם ולפתוח אותם לדיון ציבורי. "כמו שאמר השופט ברנדייס שאור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. אם רוצים לשמור על הדמוקרטיה שלנו ורוצים לשמור על מדינת ישראל צריך לפתוח נושאים לדיון ציבורי. עצם זה שאנשים ידעו שהם לא פועלים במחשכים והדברים פתוחים או נפתחים ברגע מסויים, וההסכם האמיתי יובא וייראה בפני הציבור, יגרום גם למנהלי המשא ומתן לנהל אותו בצורה אחרת לגמרי".

להאזנה לראיון