הרב צבי יהודה קוק, חצי יובל לפטירתו

במלאת חצי יובל לפטירתו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, עסקו חלק מעלוני השבת בדמותו של הרב צבי יהודה ובהשפעתו על הדור.

, כ' באדר תשס"ז

בעלוני השבת, הוקדשו השבוע דפים רבים לעיסוק בדמותו של ראש ישיבת 'מרכז הרב' והמנהיג הרוחני של הציונות הדתית ותנועת ההתיישבות ביש"ע, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. שבפורים האחרון, מלאו 25 שנה לפטירתו.

עלון 'קוממיות' הקדיש את כולו לזיכרון למנהיג הרוחני, ראש הישיבה, אשר חולל מהפיכה של תורה בעולם הציונות הדתית, והקים עולה של תורה, וחינך מאות תלמידים ברוחו של אביו מרן הראי"ה קוק זצ"ל. הכותבים התייחסו לרב צבי יהודה כלוחם הגדול על ארץ ישראל וכן כמי ששאף לשלושת השלמויות, שלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ, ולא ראה בערכים אלו סתירה, אלא בנין אחד שלם הכולל את שלושת הערכים האלו יחדיו. הרב יוסף בדיחי, שמשו הנאמן של הרב צבי יהודה במשך יותר מעשור, כתב על דקדוקי המצוות וההנהגות של הרב צבי יהודה, איך היה נזהר בלשונו, ולא אומר 'אני יורד במדרגות', אלא 'הולך במדרגות', וכשהוצרכו לנסוע עם המכונית אחורה, לא היה אומר 'נסיגה לאחור', אלא 'התקדמות לאחור'. לא היה מבטא מילים שיש בהם משמעות שלילית.

בעלון 'מעט מן האור', הקדיש עורך העלון, הרב חנן פורת, מדור מיוחד לכבודו של הרצ"י. שם הוא כותב שבמשך השנים ניכר חסרונו של הרב כמי שידע לאחד ולרומם כוחות, וחסרון זה מורגש במחננו בימים אלה של סער ומבוכה, שרבו הסיעות והמחלוקות. פורת תיאר איך דבריו של הרב צבי יהודה חדרו לתלמידיו כי, 'אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים' וסיפר שפעם גער הרב צבי יהודה בתלמידים שדברו באמצע התפילה ולא שמעו בקולו, והוא בכה, וכששאלו אותו למה הוא בוכה, השיב כי כתוב בגמרא 'אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים', ואם דברי אינם נשמעים, סימן שחסר בי יראת שמים על כן אני בוכה.

הרב צבי יהודה אשר עלה לגנזי מרומים בי"ד אדר, פורים דפרזים, בשנת תשמ"ב, נחשב לממשיכו הגדול של אביו מרן הראי"ה קוק זצ"ל. הוא ערך את כתביו, ספרי האורות והוציאם לאור עולם. וכן גידל וטיפח את ישיבת מרכז הרב, ובימיו גדלה הישיבה, מכמה עשרות בחורים בודדים, לישיבה גדולה ומרכזית אשר מנתה מאות תלמידים והוציאה רבנים ומחנכים לכל רחבי הארץ. מכוחה של ישיבת מרכז הרב, צמחו אחר כך ישיבות רבות ברוחו ובהשראת תורתו של הרב קוק, מקרית שמונה שבצפון ועד מצפה רמון ואילת שבדרום. 

הרב צבי יהודה, היה דמות מופת לתלמידיו, ושמעו הלך למרחוק. הוא הראה להם את הגשר המחבר בין עולם התורה לציונות, בין תורת ישראל למדינת ישראל. והתלמידים הצעירים הארץ ישראליים אשר חפשו רב אשר יראה את הדרך, מצאו בו את רבם המובהק. אף ששנות דור הבדילו בינו לבין תלמידיו, נקשרו התלמידים אליו כבנים אל אב ואל חבר, והיו מתייעצים אתו  בכל תחומי חייהם. אף ראשי המדינה היו מגיעים לשמוע את דעתו של הרב צבי יהודה, אשר דבריו הנחרצים היוו עבורם לפיד אידיאולוגי והיו   מתחשבים בדעתו. הרב צבי יהודה כאיש אמת, לא נרתע מאף אחד, והיה מפרסם את דעותיו הברורות ביחס לזכותו של העם היהודי על כל מרחבי ארצו, בכרוזים רבים בעיתונות ובמאמרים רבים.

לאחר פטירתו, הוציאו תלמידיו את ספרו 'אור לנתיבתי' קובץ מאמרים אשר כתב הרב צבי יהודה בינו לבין עצמו, על פי צו אביו שיכתוב את הרעיונות שעולים בו. וכן הוציאה מחדש ישיבת בית אל את ספרי מאמריו, 'לנתיבות ישראל', במהדורה מיוחדת מנוקדת. וכן יצאו שיחות הרצי"ה על פרשת השבוע בעריכת הרב שלמה אבינר. וכן 4 כרכים של ספרי 'התורה הגואלת' הכוללים שיחות רבות של הרצי"ה, בעריכת הרב אביהוא שוורץ.

מהמפורסמים שבתלמידיו: הרב דב ליאור, הרב זלמן מלמד,הרב חיים דרוקמן, הרב דוד חי הכהן,הרב צבי טאו, הרב צפניה דרורי, הרב יעקב אריאל, הרב יעקב פילבר, הרב חיים שטיינר, הרב דב ביגון, ועוד רבים. חלקם משמשים כראשי ישיבות וכרבני ערים ויישובים, וחלקם כמחנכים ומגידי שיעורים בישיבות שונות. תלמידיו של הרב צבי יהודה, המשיכו בהפצת דברי תורתו ותורת אביו מרן הראי"ה קוק זצ"ל וגרמו לשינוי בעולם התורה של הציונות הדתית.

בהשפעתו של הרב צבי יהודה החלו תלמידיו, לפעול לשיבת עם ישראל ליהודה שומרון וחבל קטיף. ראשוני החלוצים היו :הרב משה לוינגר בחברון, הרב אליעזר ולדמן בקרית ארבע, הרב חנן פורת בגוש עציון, וכן הרב מנחם פליקס, ובני קצובר באלון מורה. מכוחם של תלמידיו החלה לפעול תנועת 'גוש אמונים' אשר היוותה את הבסיס להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

חומר רב נוסף תוכלו  למצוא על הרב צבי יהודה זצ"ל באתר הישיבה:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?cat=218