תושבי חרשה טוענים בתשובה לעתירה של שלום עכשיו בבג"צ כי המדינה ששלחה אותם לבנות לא יכולה לפתע להחליט להרוס את בתיהם.



"לא באנו למקום על דעת עצמינו, במדינה לאורך כל הדרך עודדה אותנו ולהתיישב במקום ותמכה בנו", אומר יהודה אליהו, מזכיר היישוב חרשה. הוא מציין כי המדינה לא עודדה רק במילים אלא גם בתקציבים לתשתיות וגם בסיורים שערכו במקום חברי כנסת ושרים.



הוא טוען כי המדינה אינה יכולה להגיד יום אחד תרוצו, תבנו ויום אחר כך להגיד לנו סליחה טעינו, תלכו מפה. אליהו מדגיש כי אפילו על עבודות המדינה ביצעה ישנה צווי הריסה.



שלום עכשיו עתרו לבג"צ בשל העובדה שלבתים הנבנים בחרשה ישנם צווי הריסה, לטענתם אין סיבה המדינה לא תבצע את הצווים בהקדם האפשרי.





תושבי חרשה טוענים כי המדינה אינה יכולה לבצע את הצווים, "המדינה נותנת את הצווים רק כדי להגיד שהמנהל האזרחי יבצע את תפקידו", הם אומרים.





בעתירה מביאים תושבי חרשה נתונים על סיוע המדינה ליישוב: "המינהל לבנייה כפרית מחוז ירושלים, שהינו זרוע של משרד השיכון, אישר, כבר בשנת 99', העברת 600,000 ₪ לבניית תשתיות בחרשה והעברת 200,000 ₪ לבניית מועדון ביישוב חרשה. בנוסף לכך אושרה על-ידי המינהל לבנייה כפרית התחלת העבודות לבניית תשתיות ל-10 יחידות דיור".



כמו כן מצויין בעתירה כי מדינת ישראל מכרה ליישוב חרשה 11 מבנים יבילים (קרוואנים), בהסכם שבו צוין כי לפחות חלק ממבנים אלה ישמשו למגורי תושבים



"לפנינו אפוא מכלול מצגים שהוצגו לעותרים על-ידי גורמים ממלכתיים שונים", נכתב בעתירה, "נשאלת השאלה איזו מסקנה צריך להסיק תושב חרשה אשר רואה כי מיליוני שקלים מוזרמים מטעם המדינה לשם ביסוס ההתיישבות במקום, וכי המדינה בעצמה אף משכירה ליישוב מבני מגורים יבילים?! המסקנה המתבקשת והיחידה היא, כי המדינה עומדת מאחרי יישוב זה ותומכת – בהצהרות, בהתחייבויות, ובמעשים – בהתיישבות בו".



השטח עליו נבנו הבתים בחרשה, הוא שטח של אדמות סקר, (אדמות שאינן שייכות לפלסטינים ולמדינה יש טענות בעלות עליהן) מזכיר חרשה מסביר כי על מנת שאדמת סקר תוכרז כאדמת מדינה על שר הבטחון להכריז עליה ככזו, ובחתימתו, אך הוא אינו חותם ומסיבות פוליטיות. 



בעתירה טוענים התושבים כי אם בכל זאת בית המשפט יחליט להרוס את הבתים עליה לפצות אותם  כי היא זו שלמעשה שלחה אותם לשם.



אליהו מדגיש כי הם מתנגדים להריסה בכל תוקף אך כל עוד מתנהלים תהליכים משפטיים אינם מתכוונים לצאת בהכרזות לגבי המאבק. "אנו בטוחים שבית המשפט ידחה את העתירה והחרב הזאת תרד מצוארנו אך אם זה לא יקרה לא נלך מפה בקלות", הוא אומר.