סתירות בעדויות פרס ופינס בוינוגרד

מתוך עדותו של ח"כ פינס בוינוגרד: הצבא לא יידע את הממשלה במוכנותו, הממשלה ניהלה דיונים שטחיים, השר פרס התנגד מינורית למהלכים.

שמעון כהן , ט' בתמוז תשס"ז | עודכן: 13:59

בשעה זו מותרים לפרסום קטעים נרחבים מעדותו בפני ועדת וינוגרד של חבר הכנסת אופיר פינס, שכיהן בתקופת המלחמה כשר המדע והספורט והיה אף חבר בקבינט הבטחוני.

הייתי הילד הרע של הקבינט
     
את עדותו פתח פינס בהצהרה שהתנגד למהלך הקרקעי בדרום לבנון אך משיקולים אחרים נמנע בהצבעה. "הייתי באיזשהו מקום "הילד הרע" של הקבינט", הוא קובע ומוסיף כי התנהלותו לא הייתה מנוגדת לדעת שאר חברי הקבינט "בעיקר משום שהיה חשוב לי לשמור על הלכידות הפנימית, בוודאי החיצונית בזמן מלחמה, ועשיתי מאמץ לא להבליט את חילוקי הדעות בחוץ, כי חשבתי שזה לא ראוי בזמן שצה"ל נלחם, לייצר, לאפשר וויכוח חריף ברמה המדינית. חשבתי שזה עלול לפגוע, ולכן למשל, במקרה מאד קיצוני, למרות שהתנגדתי באופן נחרץ למבצע הקרקעי הסופי, ודיברתי על כך, אני מניח שקראתם את הפרוטוקול, דיברתי על כך באופן נחרץ, הצבעתי בסוף נמנע, והצבעתי נמנע, לא כי לא הייתי נגד,הייתי נגד באופן טוטאלי, והצבעתי נמנע, כי ידעתי שאם אני אצביע נגד, התוצאה תהיה בחוץ וויכוח, ולא אוכל להתחמק מהוויכוח בחוץ, ולכן באופן טקטי הצבעתי נמנע, למרות שהייתי נגד באופן מוחלט לפעולה הזאת".  
                           
שקלתי להצביע נגד אבל רציתי להימנע מהחצנת הוויכוח הפנימי

חברי הועדה מקשים על פינס ושואלים אם גם בסוגיה חשובה כל כך כאופן ניהולה של מלחמה יכול שר לבצע את החלוקה הזו בין תפיסת עולם להצבעה. בתגובה אמר פינס: "הייתה לי התלבטות מאד קשה סביב הסוגיה הזאת, ובאמת שקלתי להצביע נגד באופן מוחלט. בסופו של דבר, השיקול הזה היה דומיננטי. עשיתי כמיטב יכולתי בתוך הישיבה כדי להשפיע נגד ההחלטה, אבל לא רציתי את הוויכוח בחוץ".
          
לא היה ברור לאן המבצע הזה מוביל 
     
פינס מגולל בעדותו את מהלכי המלחמה וקובע כי בראשיתה התחושה הייתה שמדובר במבצע צבאי ולא מעבר לכך. לדבריו סבר שמבצע כזה הוא מחויב המציאות על מנת שלא להציב את ישראל כמדינה המבליגה על מתקפה צבאית חמורה של מחבלי החיזבאללה. "נדמה לי שאפילו ראש הממשלה אמר על זה מילה, שלא ברור איך הדבר הזה יתפתח בעתיד", אמר פינס.
      
עוד אמר כי "היה די ברור שתהיה פגיעה, שתהיה תגובה חיזבללאית על העורף, הדבר הזה הובהר לנו. אבל לא היה ברור באמת, מה קורה אחרי הפעולה האווירית". 
     
" אני חושב שבתחילת הדרך הייתה תחושה לדרג המדיני הבכיר, וגם הדרג הצבאי הבכיר, שחלון הפעולה שלנו הוא מוגבל בזמן, וזה כנראה על פי ניסיון העבר, שבדרך כלל כשישראל עושה פעולה בסדר גודל, מיד בולמים אותה. הייתה קריאה לא נכונה, כנראה, של המציאות הבין לאומית בהתחלה, כשלא הבינו בעצם, שלעולם יש עניין שישראל בעצם תלחם באיראן באמצעות המלחמה בחזבאללה. וכולם חשבו שמדובר באיזה חלון הזדמנויות שכנראה ייסגר תוך ימים ספורים ואז בישיבות שלאחר מכן הסתבר שיש לנו המון גיבוי, והגיבוי הזה גם בעצם המשמעות שלו הייתה: אין מגבלת זמן, עד לשלב, אם תראו לקראת סוף התהליך, שפתאום נפל האסימון, תסלחו לי על הביטוי, ופתאום הבינו שהעדר מגבלת זמן משחקת לשני הכיוונים ולא רק לכיוון אחד. ויש מחיר לגיבוי. ואז פתאום חלק ממקבלי ההחלטות המרכזיים, כבר דיברו על הצורך לסיים את המלחמה, חיפוש נקודת יציאה וקיצור המלחמה. אבל זה כבר לקראת הסוף". 
       
בניגוד לעדותו, פרס הסתפק בהערה מינורית נגד המלחמה            
    
השר בעבר פינס התייחס גם לעמדתו של המשנה לראש הממשלה שמעון פרס נגד המלחמה, וקבע כי "אני זוכר הערה של פרס, גם די מינורית ולא עד הסוף עקבית". זאת בניגוד לעדותו של פרס שאמר לוועדה כי הביע התנגדותו למהלכי המלחמה. כזכור העיד פרס בפני הועדה כי את עמדותיו נגד המלחמה אמר בפני השרים, בקבינט או בפני ראש הממשלה. 

      
על ביקורתו הוסיף פינס ואמר לחברי הועדה: " אני חושב שכל הנחת העבודה לגבי לוח הזמנים, הנחת העבודה הייתה שגויה, וההתפתחות שלה הייתה כמובן לא עקבית ומאד בעייתית. אני מניח שהנחת העבודה הייתה, שחלון הזמן שעומד לרשותה של ישראל הוא מוגבל. אני אומר עוד פעם: הגורמים המדיניים המובילים, בכל זאת, יש גם בתוך הממשלה, אין מה לעשות, יש מי שיותר מצוי בהתנהלות המדינית ויש מי שפחות, הביאו הנחת עבודה שכנראה אין לנו הרבה זמן כדי לפעול, ולכן צריך לפעול, עד שיעצרו אותנו ואז אף אחד פשוט לא עצר אותנו. זה מה שקרה. לא רק שאף אחד לא עצר אותנו, עודדו אותנו ואנחנו מאד התבשמנו מהעידוד הזה, כי אנחנו בדרך כלל סופגים קיתונות של רותחין, פתאום ברומא מהללים אותנו, במדינות העולם מהללים אותנו. ראש הממשלה מאד מסופק מהמהלך הזה, אבל לא מבין או כן מבין, אני לא רוצה לחלק לו ציונים. אבל צריך להבין את ההיבט האחר של העניין, זה שבעצם אתה נכנס לתוך עניין מאד שמשהו הולך ומתארך, ומטבע הדברים, לצערנו, גם הולך ומסתבך". 
                                  
הממשלה לא קיבלה ולו אפס קצהו של תמונת המצב האמיתית בעורף

פינס תוקף בעדותו את ההתנהלות בכירי הצבא וקובע כי "בישיבת ממשלה היה לי וויכוח קשה מאד עם אלוף פיקוד העורף, שטען שהמדיניות של פיקוד העורף הצליחה, והכול נפלא. רק אחרי המלחמה הוא נזכר לומר, באיזשהו ציטוט שיש לי אותו פה, באחד העיתונים: ישראל לא ערוכה למלחמה הבאה – מבחינת העורף. טוב, יכול להיות שגם הוא לא רצה לומר כל דבר בעת המלחמה בפורום ממשלתי פתוח. יחד עם זה, אין ספק שהממשלה בישיבתה הראשונה, לא קיבלה ולו אפס קצהו של תמונת המצב האמיתית בעורף מול איום הקטיושות. אין שום ספק שהמידע הזה לא היה בפני השרים בישיבת הממשלה ב-12 ביולי".

לנוכח העדר הידע הנדרש שלא ניתן מהצבא, מספר פינס ש" לגבי גיוס מילואים זה ממש לא עמד על הפרק. לא היינו במקום הזה. מקבלי ההחלטות הראשיים הציגו מבצע משמעותי, אפקטיבי, גדול, אבל מוגבל. אבל מוגבל. בשום פנים ואופן לא מלחמה, בשום פנים ואופן לא מבצע רחב היקף, ולכן שאלות על מילואים, אני אומר לך, פשוט לא היו רלוונטיות לישיבה של ה-12 ביולי. אני אומר לך את זה בצורה הכי ברורה. זו לא הייתה שאלה רלוונטית למצב שהוצג בפנינו ב-12 ביולי. חד משמעית".
    
"חשבתי שצריך ללמוד מן ההיסטוריה ולא לחזור על טעויות העבר. ולכן הייתי בדעה מהתחלה, שישראל לא צריכה לעשות פעילות קרקעית בלבנון", אמר פינס.

הדיון בממשלה היה שטחי אבל כך מתנהלים דיונים בממשלות
                                  
עוד תוקף פינס גם את התנהלות הממשלה ואומר כי הדיון אודות התפתחות הלחימה "היה שטחי. אני חושב שהדיון היה שטחי, בוודאי בהשוואה לנושא. אבל ככה מתנהלת ממשלה. אגב,לא רק הממשלה הזו, הייתי גם בממשלה קודמת של שרון ואני יודע שגם בממשלות קודמות, ככה מתנהלות ממשלות".

בהעדפת המהלכים המדיניים, כתפיסתי, אמנם לא היינו מגיעים להכרעה, אבל היינו משיגים את היעדים

פינס מתייחס לתפיסות השונות שרווחו בממשלה ואומר כי "היו שרים בממשלה שדיברו במושגים של הכרעה, של כתישה, של ארגז החול. ארגז חול? להפוך את לבנון לארגז חול, יש סגן ראש ממשלה שדיבר במושגים האלה. מאה אחוז. אז זה דבר שאי אפשר היה להשיג בדרך שאני הצעתי. זה נכון. אי אפשר היה להשיג הכרעה. אבל להשיג את יעדי המבצע כפי שראש הממשלה חזר עליהם בכל ישיבת ממשלה, מרוב שהם כנראה לא היו ברורים, לא לציבור ולא לשרים, את זה לפי דעתי, אפשר היה להשיג ללא פעולה קרקעית".