הדבר החשוב ביותר לאדם באשר הוא, אלו החיים וקדושת חייו, בני משפחתו וזולתו. לכן כאשר עומדים לעבור פרוצדורה ניתוחית, חשוב מאוד לקרוא גם את האותיות הקטנות ולא להתבייש או להסס לבקש חוות דעת שנייה במקרה הצורך. להלן טיפים חשובים.



בשנים האחרונות אנו עדים לעליה במודעות בנושא של רשלנות רפואית של צוות רפואי כלפי מטופל, כמו גם עליה ניכרת בכמות התביעות המוגשות לבתי המשפט בישראל בגין רשלנות רפואית כמו גם עליה ניכרת בסכומי הפיצויים הנפסקים לטובת נפגעים כתוצאה מרשלנות רפואית, שעקב הרשלנות נותר להם נזק גוף לכל החיים או שכתוצאה ממעשה או מחדל של צוות רפואי בלתי מיומן, מצאו את מותם.



אולם, ישנם צעדים שניתן לנקוט, בטרם קבלת טיפול רפואי, שיהוו מעין הגנה, אם כי לא הגנה מוחלטת, בפני מקרים של רשלנות רפואית ויורידו לפחות את רמת הסיכון מבחינתכם בהסכמה לקבלת הטיפול הרפואי.



במאמר זה נסקור מספר טיפים, בתקווה שיסייעו למנוע מקרים של רשלנות רפואית ובכל מקרה יביאו בפני המטופל מידע אודות הזכויות המגיעות לו ע"פ חוק זכויות החולה, נוהלי משרד הבריאות המחייבים את קופות החולים ובתי החולים וע"פ עקרונות שהתוו בתי המשפט בישראל בפסיקתם הענפה.



- הרופא מציע טיפול או פרוצדורה רפואית, דאגו לקבל הסברים

אסור בתכלית האיסור להסתמך ב"עיניים עצומות" על החלטת רופא מבלי להבין אותן היטב. רופא כמו כל בן אנוש עשוי לעשות טעויות או לתת המלצות שאינן הטובות ביותר, לא בכוונה או בזדון חלילה, ולכן על המטופל להיות ערני תמיד ולדאוג לקבל הסברים לפני שהוא מקבל את המלצות הרופא ופועל על פיהן.

כך לדוגמא, מטופל שסובל מבעיות גב כתוצאה מפריצת דיסק בגב, והרופא ממליץ לו על ניתוח לכריתת דיסק בבית החולים.

חשוב שבמקרה זה, המטופל יבקש מהרופא הסברים על מהות הפרוצדורה הניתוחית, מטרתה והאם קיים הסיכון שמצבו לא רק שלא ישתפר אלא יורע לאחר הניתוח או האם ישנה דרך אפקטיבית לטפל בבעייתו באופן שמרני ולא דרסטי כגון ניתוח לכריתת דיסק ...

- לא לחתום "על עיוור" ומבלי לקרוא ולהבין את טפסי הסכמה לניתוח

עליכם לדאוג שבמהלך הביקור אצל הרופא לפני ניתוח ולא משנה אם מדובר בניתוח שמוצג לכם כ"הקל שבקלים", באופן המוקדם ככל האפשר לפני הניתוח המומלץ ע"י הרופא, הסברים על מטרת הניתוח, איך הניתוח יבוצע (בעניין זה מספיקים קווים כלליים, כגון איזה הרדמה, משך הניתוח, האם יישארו צלקות, זמן התאוששות וכד' – א.מ.), הסיבוכים האפשריים והסיכונים שכרוכים בו לרבות השכיחות לקיומם (האם מדובר בסיכון של 1 למיליון או של 1 ל- 10...) וכן תופעות הלוואי, שעלולות להיות לו.

רק אחרי שהינכם חשים שהבנתם את כל אלו, חתמו על הסכמתכם להליך הרפואי בפני הרופא.

בשלב הזה חשוב לציין כי עליכם לשאול מיוזמתכם מי הרופא שיבצע בפועל את הניתוח. מניסיוני, היו מקרים שמטופלים בביקור בבית החולים לפני הניתוח הוחתמו על טופס הסכמה לניתוח ע"י רופא בכיר, כגון הפרופסור מנהל המחלקה, כשבסופו של יום, הפרופסור שהחתים על הטופס לא היה נוכח בניתוח עצמו, שבוצע בפועל ע"י סטאג'ר...

כמו בכל מסמך רפואי תמיד עשויות להיות "אותיות קטנות". דעו לכם כי לעיתים החשיבות של ה"אותיות הקטנות" עולה הרבה יותר על האותיות הגדולות ולכן מומלץ תמיד לקרוא היטב גם את האותיות הקטנות, בטרם הינכם חותמים על טופס ההסכמה לניתוח.

- דעו שהינכם זכאים לחוות דעת נוספת לפני ההסכמה לטיפול

כל המלצה של רופא על ניתוח, כשמה כן היא המלצה. היה ואינכם בטוחים בהמלצה הרפואית על ניתוח ובמיוחד כשמדובר בניתוח שעל פניו תומן בחובו סיכונים של ממש, מומלץ לפנות להתייעצות עם רופא נוסף המוכר כמומחה בעל מוניטין ושם טוב בתחום הרלבנטי.



יובהר כי פניה לחוות דעת נוספת הינה דבר מקובל ואינו מהווה פגיעה במעמדו של הרופא הראשון ומניסיוני, בד"כ בדיקה ע"י רופא מומחה נוסף, רק מועילה ולא מזיקה להמשך הטיפול הרפואי וסיכויי ההבראה וההחלמה.

- יש לעיין ולהתעניין בחומר רפואי או במאמרים רפואיים לפני הטיפול

לפני טיפול או ניתוח רפואי מומלץ להיחשף בפני חומר רפואי באינטרנט, בעיתונות יומית (מדורי בריאות) או אפילו בספרים רפואיים המצויים כמעט בכל ספרייה עירונית. מומלץ גם לשוחח עם בני משפחה או חברים קרובים על הניתוח, בתקווה שאולי הם מכירים כבר מישהו שעבר את אותו ניתוח, היודע את השלכותיו ושניתן להיעזר ולהתייעץ עימו.

- לא למהר לקבל הצעות "מפתות" של חברות הביטוח

במקרה והתגלתה רשלנות רפואית, חשוב מאוד לא למהר ולהסכים להצעות מפתות של חברות הביטוח, המבטחות את הרופאים ובתי החולים. זכרו כי במקרה והינכם חותמים על הסכם פשרה, לא ניתן לחזור בכם והסכום שתקבלו אמור להספיק לכם לכל תוחלת חייכם...

לכן חשוב לבדוק האם הסכם הפשרה משרת את האינטרסים שלכם ולא של חברות הביטוח של בתי החולים שמיום שחתמתם על הסכם הפשרה ושולם לכם סכום הפשרה, לא מחויבות לכם לשום דבר!!!

מניסיוני כעורך דין המתמחה בתחום, חשוב לציין כי סכום הפשרה שמשולם לנפגע במקרה של רשלנות רפואית צריך להיקבע לפי נתוני הנפגע, מידת הנזקים שנגרמו לנפגע כתוצאה מהרשלנות הרפואית, מידת הכאב הסבל ועוגמת הנפש שעבר, הפגיעה בפוטנציאל כושר השתכרות שנגרמה לו ואין הדבר משנה אם עבד בפועל ביום הפגיעה, טיפולים רפואיים שיידרשו בעתיד, הוצאות ניידות שיידרשו בעתיד, רכישת אביזרי עזר שידרשו לנפגע, כלך אלו ועוד צריכים להשפיע על גובהו של סכום הפשרה המשולם ע"י חברות הביטוח לנפגע.

דבר חשוב ואחרון לציין: התביעה בגין רשלנות רפואית מתנהלת נגד חברות הביטוח והפיצוי מתקבל ע"י חברות הביטוח ועל כן רגשות של "אי נעימות" וכד', העשויות למנוע מנפגע מלתבוע, למעשה אינן רלבנטיות. כיום בתי חולים וקופות החולים מבוטחים מדי שנה בשנה ע"י פוליסות כנגד מעשים של רשלנות רפואית והימנעות מהגשת תביעה פוגעת קשות באינטרסים של הנפגע ומשרתת למעשה רק את האינטרסים של חברות הביטוח, שימשיכו להגדיל רווחיהם.

לכן, מטופל שתובע מוסד רפואי יכול להמשיך, היה והוא בוחר בכך, לקבל טיפול רפואי באותו מוסד או ע"י אותו רופא וזאת עד תום תוחלת חייו ולשביעות רצונו המלאה.

______________________________________________________________

עו"ד אלי מאור מתמחה בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ועבודה.

ניתן להפנות שאלות בנושא לעו"ד אלי מאור, טל': 5798080 -03, דוא"ל: [email protected]



* המידע ניתן כשירות לציבור, ואינו מיועד לשמש בשום מקרה כייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.







__________ NOD32 2458 (20070813) Information __________



This message was checked by NOD32 antivirus system.

http://www.eset.com