אותו הסרט בגרסה מעט שונה, אבסורד?

יוצרי הסרט "מלך של קבצנים" חתומים על נסיון חדשני ליצור לסרט גירסה מותאמת לצפייה בציבור הדתי. הנסיון מעניין, התוצאה מעט מאכזבת.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ב באלול תשס"ז

יוצרי הסרט "מלך של קבצנים", שיעלה להקרנה בבתי הקולנוע ביום חמישי הקרוב, חתומים על נסיון חדשני ומעניין, אשר היה אמור לכאורה להפוך לשלאגר בציבור הדתי. יוצרי הסרט ערכו, במקביל לגירסה הקולנועית הרגילה שתוצג בבתי הקולנוע , גירסה נוספת, 'מצונזרת', המיועדת להקרנה בקרב הציבור הדתי.

הסרט "מלך של קבצנים", שאת גרסתו המיועדת לציבור הדתי הלכנו לראות, נוצר בהשראת "ספר הקבצנים" שכתב מנדלי מוכר ספרים, ובו מסופר סיפורו של פישקה, בלן יתום וחיגר, החי בעיירה רוסית במאה ה-16 למניינם, מקים פלוגה יהודית לוחמת והופך ל'מלך הקבצנים'.

הרקע ההיסטורי לסיפור הוא מלחמת רוסיה ופולין, במסגרתה כובשים הפולנים שטחים נרחבים באירופה בכלל ורוסיה בפרט. כדרכן של מלחמות באירופה של שלהי ימי הביניים, גם מלחמה זו פוגעת באופן מיוחד ביהודים. על רקע זה מתגבשות חבורות של 'קבצנים', שודדי דרכים יהודים החיים ביערות ופוגעים בעיקר ביהודים. פישקה משתלט על חבורה שכזו, הופך אותה לפלוגה יהודית לוחמת ומוכתר על ידיה כ'מלך הקבצנים'.

סיפורו של מנדלי מסופר על ידי יוצרי הסרט, הבמאי אורי פסטר והמפיק יניב חממה, בכשרון גדול, ונוגע בסוגיות יסוד עמוקות מאוד בהוויה היהודית. הסרט מעלה באופן חריף את שאלת הקיום היהודי בגולה, היחס הראוי בין עוצמת הרוח לעוצמה הפיזית וסוד כוחה של המשכיות הקיום היהודי. חבורת השחקנים, מהשורה הראשונה של שחקני הקולנוע בארץ, משכילה להחיות את הסיפור ולתת לו פרשנות עמוקה ויפה. הפקת הסרט גם היא מושקעת מאוד, וניכר שיתוף הפעולה עם מפיק הוליוודי אשר הביא לסרט איכויות שלא מוכרות בקולנוע הישראלי.

דווקא על רקע האיכויות הבולטות של הסרט, בולטת האכזבה מתוצאות הנסיון החדשני של יוצרי הסרט ליצור גירסה 'דתית' ליצירה הקולנועית. נדמה כי אלו שהופקדו על יצירת הגירסה המצונזרת לא בקיאים דיים ברגישויות הצפייה של הצופה שומר המצוות אשר מנסה לכוון את חייו על פי אמות המידה של ההלכה. סצנות לא מעטות בסרט ה'מצונזר' בלתי אפשריות לצפייה על ידי אדם שומר מצוות אשר הציווי "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" נר לרגליו.

בנוסף ישנה תחושה, שלא ניתן כבוד מספיק לרקע המוקדם אותו נושא על גביו הצופה הדתי, אשר בקיא בדקויות הנוסח של טקסטים יהודיים בסיסיים. דוגמה בולטת לדבר היא כיתוביות אשר חוטאות לפסוק הנאמר מתחת לחופה, "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי", שנהפך בכתוביות ל"אם לא אזרכך היא".

נדמה שהכישלון ביצירת גירסה 'דתית' לסרט, צריך להביא למחשבה מחודשת בנושא. 'גיור' של סרט בשלב העריכה, לא יכול ככל הנראה 'לספק את הסחורה' לצופה הדתי. הכוונה היפה של היוצרים, לבנות את הסרט ככה שיוכל לפנות גם לקהל יעד הטבעי ביותר שלו, קהל יעד אשר שאלות של קיום יהודי ומשמעותו מדברות אליו באופן מיוחד, חייבת לבוא בפעמים הבאות בשלב בסיסי הרבה יותר ביצירת הסרט.