עלוני השבת התרכזו בדמותו של הרב שפירא

עלוני השבת וכן עיתון 'בשבע' הוקדשו השבוע לסיפורים על הרב שפירא זצ"ל, דמותו, פעלו, השפעתו על הדור, הנהגתו הציבורית ודרך חייו.

, א' בחשון תשס"ח

הרב אברהם שפירא זצ"ל
הרב אברהם שפירא זצ"ל
פלאש 90

עלוני השבת וכן העיתון 'בשבע' הוקדשו השבוע לכתבות, סיפורים, וקוים לדמותו של ראש ישיבת 'מרכז הרב' והרב הראשי לישראל לשעבר, מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל.

עלון 'קוממיות' אשר יצא לאור אחרי המאבק על גוש קטיף, והציב את הרב שפירא בראשו כגדול התורה הקורא לסרב לפקודת הגירוש, ולהיאבק נחרצות בכוונה לעקור יישובים יהודים מארץ ישראל, הקדיש את כל דפיו לרב שפירא, מורה הדרך, המנהיג, גדול הדור אשר היה עמוד האש לפני המחנה. בעלונים נוספים נכתבו מאמרים רבים על הרב שפירא. הרב דב ליאור כתב ב'קוממיות' כי הרב שפירא היה זה שהשפיע עליו להישאר בישיבת 'מרכז הרב' ולא ללכת לישיבה בעלת השקפה 'חרדית', מהלך שהיה משפיע על כל חייו מן הקצה לקצה. 'בזכות זה נשארתי בהשקפה האמונית' סיפר הרב ליאור.

הרב דוד סתיו כתב בעלון 'עולם קטן' כי הרב שפירא היה הקשר האחרון לעולם הישיבות של אירופה, ולעולם הירושלמי הישן, לעולם שהיה ואיננו עוד. הרב סתיו הוסיף כי לצערנו הציבור הדתי לאומי אינו יודע תמיד להעריך מספיק את חשיבותם, ותרומתם של גדולי התורה. החשיבות היא בשימוש גדולי התורה אשר מדרך תשובותיהם ניתן ללמוד כיצד חיים את התורה. וכך היה הרב שפירא, שמתשובותיו היה ניתן ללמוד את היחס הנכון לנושא.

הרב אבי סילבצקי, הנשוי לנכדתו של הרב שפירא זצ"ל, סקר את תולדות חייו, ותיאר את היחס המיוחד שהתייחסו אליו גדולי התורה בדור הקודם, כזקן ראשי הישיבות, הרב איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת 'עץ חיים', הגרי"ז מבריסק, והרב פרנק, רבה של ירושלים, וכן החזון איש שאף הזמין אותו לשמש כר"מ בישיבת פוניבז.

בעלון 'מעייני הישועה' סיפרו על הכבוד הרב שרחשו דייני ישראל לרב שפירא זצ"ל, על הכרעתו הגדולה בסוגיות סבוכות, על הדרכת התלמידים בישיבה ללמוד תורה מתוך שמחה, וכן על היחס והכבוד ששררו בינו לבין שותפו בהנהגת הרבנות הראשית הראשל"צ הרב מרדכי אליהו יבלח"א.

בעיתון 'בשבע' סרקו תחומים רבים מעיסוקיו של הרב שפירא. מדמותו כדיין, וכרב ראשי ששאף להכניס לעולם הדיינות כמה שיותר דיינים מתאימים, תלמידי חכמים גדולים אשר ידעו כיצד לרומם את עולם הדיינות. וכן דמותו כמנהיג שהוביל את המאבק לשלמות הארץ, הן ביחס לתכנית עקירה בחברון שבוטלה ברגע האחרון בשל פסק שהוציא יחד עם הרב ישראלי והרב נריה, והן בפסק המפורסם של סירוב הפקודה בעת המאבק נגד עקירת יישובי גוש קטיף. כן כתבו על דמותו כראש ישיבה, דאגתו לתלמידים והדרכותיו כלפיהם.

בעלון 'מעט מן האור' סיפרו על חתימתו האחרונה של הרב שפירא על מסמך הקורא להיאבק בתכניות הממשלה לנסיגה משטחי ארץ ישראל, מסמך שעליו חתם טרם כניסתו לבית החולים, בכוחותיו האחרונים, ואמרו כי יש לראות בזה צוואה סמלית של משנתו למאבק תקיף על פי התורה לשלמות הארץ.

גם מתוכן המודעות אשר מופיעות על הרב שפירא, ניתן לראות כיצד ראשי מוסדות חינוך רבים, ראשי ישיבות, רבני ערים ויישובים, התייעצו  עם הרב שפירא שדלתו תמיד הייתה פתוחה בפניהם.

בעלון יש"ע שלנו, כתבו על דמותו של הרב שפירא כמנהיג הרוחני של המאבקים בשנים האחרונות על ארץ ישראל, אשר איחד את ההנהגה של הציונות הדתית והכריע בעת מצבים קשים. עתה שומה עלינו לאחד את ההנהגה הרבנית של הציונות הדתית ולהמשיך יחד בכוחות משותפים את הנהגתו ודרכו לשלמות התורה והארץ.

בבית משפחת שפירא, עומדים עתה לכנס את כל הסיפורים הרבים על הרב זצ"ל, שסופרו במהלך ימי השבעה, וכן קוראים לכל מי שיש בידו סיפורים אודות ראש הישיבה זצ"ל, לכתוב ולהעביר לישיבת 'מרכז הרב'.